פארק לאומי אברגליידס, פלורידה

האברגליידס – Everglades – הוא למעשה איזור גיאוגרפי של ביצות טרופיות המהווה את דרום פלורידה כולה, החל מנהר הקיסימי שבאיזור אורלנדו ודרומה לו. האיזור מוצף בעקבות הגשמים אך מתייבש, עם נטייה לשריפות בחלקים ממנו, בחודשים היבשים.

הפארק הלאומי משמר כעשרים אחוזים משטח האברגליידס בחלק הדרומי של פלורידה. הוא פארק ענק, השלישי בגודלו אחרי פארק לאומי עמק המוות ופארק ילוסטון, אך רובו אינו נגיש רגלית או ברכב ומצריך שיט בסירה. פארק האברגליידס נוסד כפארק לאומי בשנת 1934. בתחום הפארק חיים מינים רבים של בעלי חיים, כולל 36 מינים מוגנים ביניהם פנתרי פלורידה, תנינים אמריקאיים (קרוקודילים, להבדיל מהאליגטורים הנפוצים יותר), פרות ים (מאנאטיס) ועוד.

העונה המומלצת לביקור בפארק היא החורף. בקיץ חם ולח מאד והיתושים הם בעלי החיים שחוגגים בעונה זו (למרות שיש איזורים עם יתושים במשך כל השנה). החיות הגדולות יותר הופכות לפעילות או מגיעות לפארק בחודשי החורף.

הכניסה הראשית לפארק היא מאיזור הומסטד המזרחי אליו מגיעים רוב המבקרים מאיזור מיאמי. מכניסה זו מגיעים לאיזור הפלמינגו ולאיזור רויאל פאלם. ליד הכניסה מוקם מרכז המבקרים Ernest Coe Visitor Center ששעות הפתיחה שלו הן 9-17. נסיעה פנימה אל תוך הפארק מביאה אתכם אל מרכז מבקרים נוסף, Flamingo Visitor Center.

בפארק יש שני מרכזי מבקרים נוספים עם כניסות נפרדות לפארק –

Shark Valley Area – הכניסה מכביש 41 המחבר בין מיאמי במזרח לחוף המערבי של פלורידה, ועובר מצפון לפארק.

Gulf Coast Visitor Center – בצידו הצפון-מערבי של הפארק, הכניסה מהעיירה אברגליידס סיטי, דרומית לעיר נייפלס. איזור זה הוא איזור "עשרת-אלפי האיים" של הפארק ומכאן נהוג לשכור סירות כדי לתור את הפארק.

שבילי טיולים יש באיזורי מרכזי המבקרים וניתן לקבל הכוונה מהריינג'רים שם בהתאם לתנאי השטח. חלק מהשבילים הם על גבי דקים מוגבהים שמאפשרים צפייה בבע"ח ממרחק בטוח ו/או מעבר על גבי איזורי ביצה.

שמורה לאומית ביג סייפרס

שמורה לאומית זו מכסה שטח נרחב צפונית לפארק לאומי אברגליידס שהיה אמור במקור להיות חלק מפארק אברגליידס עצמו. שיקולים טכניים של בעלות על הקרקע גרמו להפרדת האיזור מהפארק והפיכתו לשמורה במערכת הפארקים הלאומיים רק בשנת 1974.

שני כבישים חוצים את השמורה ממערב למזרח. האחד הוא כביש 41, שבחלקו המזרחי עובר גם בצפון פארק האברגליידס. השני הוא כביש 75 הצפוני יותר. שני מרכזי המבקרים של השמורה נמצאים על כביש 41.

ניתן לטייל רגלית בשמורה במערכת השבילים שבה, אבל בעונה הרטובה חלק מהשבילים עשויים להיות מוצפים. מטיילים עשויים להצטרך ללכת במים שבנקודות מסויימות מגיעים עד גובה המותניים. בעונות הציד מומלץ למטיילים ללבוש אפוד בצבע כתום זוהר. בקיצור, כמו בכל פארק לאומי, מומלץ להתייעץ עם הריינג'רים לפני שיוצאים לטייל באיזור.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. הי תודה רבה בעיקרון אנחונו מתחילים את המסלול מהרי הסמוקי בתחילת יוני וממשיכים לאורלנדו ומשם לאברגלידס ומסימים במיאמי כולל הארכה לקיי ווסט. האם חודש יוני אמור להוית בעייתי בכל האזור או שבעיקר באזור אברגליידס. כמו שכתבת אנחנו מונעים משיקולים נוספים כמו הוצאת ילדים מבית ספר שאינה אפשרית ככ באמצע השנה . אשמח לתגובתך . כמו כן האם מלון באזור קיסמי או טוב לפארקים באורלנדו או מומלץ לקחת קרוב יותר לפארקים אנחנו מתכננים להיות באפקוט אנימל קינדם ואילנד אוף אדוונצור ואנחנו נהייה עם רכב . תודה רבה

  2. החודשים הטובים בשנה לביקור באברגליידס הם חודשי החורף. אז מזג האוויר דווקא יבש יותר ופחות חם, כך שאפשר לראות יותר בעלי חיים. בדרך כלל יש עוד שיקולים למועד הנסיעה, כך שאנשים מבקרים בשמורה לאורך כל השנה, גם בתקופה הגשומה.

  3. תודה רבה אז יוני הוא חודש בעיתי ולא מומלץ לנסיעה באזור אורלנדו ואברגליידס ?

  4. שלום אנחנו נוסעים לאזור אברגליידס ביוני רציתי לשאול האם זהו חודש טוב/ סביר מבחינת העונה במיוחד לגבי הגשמים הפוקדים את האזור . אשמח לתוגבתך תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט