אחרי שהתאוששנו בויסקונסין, קמנו ביום ה-49 לטיול והמשכנו בנסיעה מערבה. היעד לאותו היום היה העיר דולות' (Duluth) שבמדינת מינסוטה. דולות' היא העיר הרביעית בגודלה במינסוטה וסימנתי אותה מראש כיעד שמתאים לנו. צחי היה בתחושה שחסר לו איזה יום הליכה בטבע מאומץ, ועל כן החלטנו להתפצל בדולות': צחי למסלול ארוך ברכס שמעל העיר, ואני והילדים לטיול עירוני בעיר.
עזבנו את אשלנד בבוקר והגענו לדולות' אחרי כשעתיים. הסענו את צחי לנקודת תחילת המסלול שלו וקבענו להפגש במוטל בו נשהה בלילה (מוטל סופר 8 בעיר, שנראה בסדר). אני והילדים נסענו לנמל, המהווה את מרכז העיר התיירותי. לדולות' נמל גדול ואווירה של עיר נמל אמריקאית, עם המון אוניות ענקיות, מכולות וערימות של פחם וברזל. קשה להאמין שמדובר במרכז היבשת ולא בחוף האוקיינוס. האוניות אכן שטות בין דולות' לאוקיינוס האטלנטי, כשהן עוברות אלפי קילומטרים של שיט בין הקצה המערבי של לייק סופריור, דרך האגמים הגדולים ועד היציאה לים במפרץ סיינט לורנס בקנדה.
את הידע הרב לגבי האגמים רכשנו אני והילדים בביקורנו באקווריום של האגמים בדולות'. אקווריום לא מאד גדול, אבל יחודי ומעניין. הוא מתמקד באגמים הגדולים ומוקדש כולו לסביבה האקולוגית היחודית הזו. במקום אקווריומים גדולים של מים מתוקים, ובהם משייטים חדקנים, טרוטות ועוד מדגי האגם. קיבלנו הדרכה לגבי זיהוי הדגים והמון הסברים לגבי האגמים. במקום יש גם דגם ענק של האגמים, בו ניתן לראות גם את הפרשי הגובה בין האגמים הגדולים, כשהדרמטי ביותר הוא במפלי ניאגרה, בין לייק אירי ללייק אונטריו. רון ודן בילו שעה ארוכה בדגם, משיטים ספינות מדולות' ועד האוקיינוס, כשהן עוברות בדרך ב"לוקים", אותם מעברי גובה בין אגמים. חלק מהאקווריום מוקדש להיסטוריה הגיאולוגית של האיזור, וכן לנושא המים המתוקים כסביבת חיים בעולם, כמו למשל באמזונס.
אחרי כשלוש שעות הרגשנו שמיצינו ויצאנו אל מחוץ למוזיאון. בחוץ היה יום שמש חם למדי והילדים בילו כשעה במשחק בגן הציבורי שליד האקווריום. משם הלכנו לטייל קצת בטיילת המחברת את האתרים השונים שעל קו החוף של דולות', כולל האקווריום והגשר המתרומם המפורסם. אפילו הצלחנו לראות את הגשר מתרומם בתצורה היחודית, בה ה"כביש" שבגשר מתרומם כולו באוויר כיחידה אחת. הסתובבנו קצת בטיילת, אכלנו גלידה וחזרנו לרכב שחנה ליד האקווריום. בדרך התפעלנו מהכלבים המטופחים של העיר דולות' שעברנו לידנו מדי פעם ורק כשכמעט הגענו לרכב הסתבר שמדובר בתערוכת כלבים שהתקיימה בעיר באותו היום… שילמנו את דמי הכניסה הסמליים ונכנסנו לתערוכה לראות את הכלבים הגזעיים המטופחים ואת שגרת השיפוט.
כשסיימנו, נסענו למוטל סופר 8 ולקחנו שם חדר. צחי הגיע לשם ברגל, אחרי מסלול של יותר מעשרים קילומטר ובילינו את אחר הצהריים במנוחה בחדר.
