יום 48 – ויסקונסין

כזכור, בויסקונסין עצרנו כדי להתאושש מתלאות פשפשי מישיגן. בתכנית המקורית שלנו היינו אמורים לעבור בנתיב אחר דרך ויסקונסין, כולל עצירה באושקוש לתערוכה האווירית. כיוון שהתאריכים השתנו וגם הנתיב, הביקור שלנו בויסקונסין התמקד בעיירה אשלנד שעל חוף אגם סופריור. התכנית היתה להתמקד בכביסות ובהתאוששות מתקרית הפשפשים, אבל התעקשתי לא לתת לזה להיות העיקר בביקורנו בויסקונסין.

אחרי שגמרנו עם הסידורים בלילה הקודם, שכללו כביסות ושיחת טלפון למלון במישיגן (הם החזירו לנו את הכסף ששילמנו עבור הלינה, לא שזה פיצוי של ממש על הסבל), התיישבתי לבדוק מה יש באיזור בו עצרנו. הסתבר שלא רחוק מאשלנד נמצא פארק מדינה שנחשב לאחד מהיפים במדינת ויסקונסין: פארק מדינה קופר פולס, או מפלי הנחושת. צחי עוד התלבט אם זה שווה ארבעים דקות נסיעה לכל מלון (הפארק היה דרומית לנו ולא "על הדרך"), אבל התעקשתי ששעה וחצי נסיעה זה כלום ויצאנו לדרך. בדיעבד, אכן התרגלנו כל כך לנסיעות שבאמת הנסיעה הזו נדמתה יותר כמו עשר דקות לכל כיוון. למרבה הצער, אחרי שנכנסנו עד הפארק וגם שילמנו עשרה דולר טבין ותקילין עבור הזכות, הסתבר שיש לדן עקיצות בכף הרגל מאותם פשפשים ארורים, שלא מאפשרות לו לנעול קרוקס ולצאת למסלול הליכה. הרבה ברירות לא היו, וכך נשארתי אני עם דן ברכב, ורון וצחי יצאו למסלול. אני ודן הסתפקנו בגיחה קצרה לתחילת המסלול מאוחר יותר, למבט בנהר.

מפלי הנחושת קרויים על שם הצבע החום של המים. מדובר בהרכב מינרלים יחודי לאיזור זה של האגמים הגדולים שצובע את המים בגוון חום נחושת עמוק. רון וצחי כינו אותם "מפלי הקולה" וחזרו עם תמונות ודיווחים על מסלול יפה, ובעיקר תחושה של חזרה למסלול טיול. הנה כמה תמונות מהטיול שלהם –