זהו, הפוסט האחרון שאפרסם היום, אז אפשר לנשום לרווחה… הוא מתאר את קורותנו בעיר בוסטון, שהיו ממש אתמול.
אחד הדברים ששמתי לב לגביהם בבוסטון הוא שהמחירים מאד גבוהים באיזור. מחירי המלונות גבוהים יחסית ומחירי החניה עוד יותר. חניה למשך כל היום עולה בסביבות ארבעים דולר – כפול במחיר מסן פרנסיסקו או וושינגטון. כדי לצמצם נזקים, החלטנו להגיע מוקדם ולהנות מתעריף Early Bird.
ה-GPS שלנו חישב כארבעים דקות הגעה לחניון שסימנו לו מראש. החלטנו להמנע מסיכונים והגעה ברגע האחרון לתעריף המוזל ויצאנו לדרך כבר בשבע בבוקר. הסתבר שהקדמנו לא מעט – הנסיעה ארכה פחות מחצי שעה – אבל טוב שכך כיוון שבשבע וחצי בבוקר החניון היה מלא יחסית.
בשבע וחצי בערך יצאנו מהחניון וצעדנו כמה מאות מטרים לעבר פארק הקומונס.ישבנו לאכול ארוחת בוקר בפארק וצפינו בחבורת נשים סיניות קשישות מתרגלות טאי צ'י. בשלב כלשהו הן שלפו חרבות של ממש ושילבו אותן בתרגילים.
משם התחלנו את הצעדה שלנו לאורך שביל החירות – Freedom Trail – המחבר את האתרים ההיסטוריים השונים בבוסטון. למרות שרון לא אהב את הצפיפות היחסית והרחובות הצרים של בוסטון, אנחנו דווקא די התרשמנו לחיוב מהאווירה האירופאית. רבים מהאתרים בדרך היו מעניינים, ביניהם בתי קברות עתיקים, והמקום בו התרחש "טבח בוסטון", אותו אירוע שהצית את להבת מלחמת העצמאות האמריקאית. אחד המקומות המעניינים היה שוק קווינסי – גדול, צבעוני ומגרה מאד, עם שפע מאכלים מכל העולם. הכל היה יקר למדי, ובכל מקרה עוד היה מוקדם מדי לצהריים, אז הסתפקנו בתצפית והמשכנו הלאה.
בצעדה נינוחה מאד, ועם עצירות רבות ולא קצרות, לקח לנו כארבע שעות להגיע עם השביל עד הנמל שם עוגנת ספינת הצי העתיקה, הקונסטיטיושן. באיזור זה בילינו כשעתיים, שכללו עבודה על חוברת ג'וניור ריינג'ר וסיור בספינה. בחרנו בסיור מודרך שמאפשר הגעה עד לבטן הספינה (סיורים עצמיים מוגבלים לסיפון העליון). הסיור נמשך כחצי שעה וכלל הדרכה מצוינת. למדנו אודות החיים על סיפון הקונסטיטיושן והסוד שאפשר לה להשיג עליונות מוחצת על הספינות הבריטיות.
משם עלינו על המעבורת וחצינו את נמל בוסטון דרומה, בחזרה לאותו חלק בו התחלנו את הסיור. אחרי הליכה של כרבע שעה הגענו לחניון שלנו, אספנו את הרכב ונסענו בחזרה למלון.
וכמובן, אי אפשר בלי תמונות – הפעם בגלריה –
