** ממשיכה בעדכונים מעוכבים. הפעם עדכון של שלושה ימים בבת אחת, חלקם שקטים יחסית…
היום ה-31 –
ביום ה-31 לטיול, למחרת פסטיבל הפנטסיה המופלא בקונטיקט, פנינו לכיוון דרום מדינת מסצ'וסטס. היום היה יום ראשון, והתכנית כללה ביקור במיסטיק, קונטיקט וניופורט, רוד איילנד. אני סבלתי מכאב גרון כבר מהיום הקודם, אבל יצאנו לדרך ביום יפה ושטוף שמש. שילוב של עייפות וחשקים הובילו להחלטה לדלג על מיסטיק ולהגיע ישר לניופורט. בניופורט גילינו שחניה ביום ראשון אין כל כך, למעט בחניון ליד מרכז המבקרים. שם גם משלמים כעשרה דולר לחניה וגם עוד שני דולר לאדם, כולל לילדים, לנסיעה אל עבר מסלול הקליף ווק – לכל כיוון. כלומר, כעשרים ושישה דולר עבור חניה ונסיעה של כעשר דקות. אנחנו, תאוות בצע שכזו קצת מעצבנת אותנו וכיוון שאין לנו סנטימנטים מיוחדים לבתים של עשירים או לצוקי ים, ובאופן כללי המזרח הזה קצת מקומם מבחינת ההוצאות המיותרות, החלטנו להראות לניופורט מה זה, ולהמשיך בדרכנו, אחרי כמה תמונות מהנמל.
הגענו לפיכך בשעה מוקדמת יחסית למלון שלנו, שהיה בעיירה דרטמות, כחצי שעה נסיעה מזרחית לניופורט. המלון היה מרשת בסט ווסטרן ומיד מצא חן בעינינו מאד. לא רק שיש בריכת שחיה, חדר כושר ואווירה נעימה, אלא שביוזמת החדרנית העבירו אותנו תוך דקות חדר כי לטענתה בחדר בו היינו אמורים להיות היה ריח של סיגריות. כנראה מישהו עישן שם, בניגוד לתקנות. אנחנו לא הרחנו, אבל זה בהחלט מסוג הדברים שאתה שם אליהם לב רק אחרי זמן מה בחדר, אז הודינו לה מקרב לב. העבירו אותנו לחדר מותאים לנכים שהיה פנוי, וכך יצא שקיבלנו חדר גדול מאד ומרווח, עם חדר אמבטיה ענק. הכל היה נוח בחדר, כולל וויי פיי מהיר, חיבור רשת טוב ואפילו חדר נוסף, הביזנס סנטר, שהיה ממש מול החדר שלנו וריק כל הזמן. צחי השתמש בו פעם אחת בתור חדר עבודה שקט.
בקיצור, הרבה מוטיבציה לעזוב את המלון באותו היום כבר לא היתה לנו, אז נשארנו ונהננו מהבריכה ומהחדר.
יום שני – היום ה-32 לטיול –
קמתי בבוקר די חולה, עם קצת שיעולים, נזלת והרגשה כללית לא מי יודע מה. בהתחשב בזה, בחום שהיה בחוץ ובחדר הנפלא שעמד לרשותנו במלון, החלטנו לוותר על הביקור המתוכנן לאותו היום בבאטלשיפ קוב (אתר ספינות גדול בעיירה הסמוכה) ולהסתפק בביקור בפארק לאומי היסטורי בעיירה ניו בדפורד, מרחק כעשר דקות נסיעה מהמלון שלנו.
ניו בדפורד היתה בירת ציד הלוויתנים של ניו אינגלנד. בשיא תהילתה היא היתה העיר העשירה ביותר בארה"ב וכונתה "העיר שמאירה את העולם" בזכות אספקת שמן לוויתנים לתאורה. הרמן מלוויל, מי שכתב את מובי דיק, היה בן העיר. את תהילת העבר הזו מנסים לשמר בניו בדפורד במרכז מבקרים של רשות הפארקים הלאומיים, מוזיאון בנושא ציד לוויתנים ושימור מבנים שונים בעיר העתיקה.
בפועל, העיירה נראתה לנו מאד מנומנמת. מרכז המבקרים הראשי וגם זה שבכנסייה בת'אל, המופיעה בספר מובי דיק, היו מאויישים במתנדבות קשישות חביבות שלא היו עסוקות מדי. הילדים עשו את חוברת הג'וניור ריינג'ר, כולל מסע ברחובות העיירה לחפש סממנים שונים. למרבה המזל לא היה מדובר בסיור ארוך מדי, כי היה מאד מאד חם בחוץ. סיימנו את הסיור ואת החוברות, קיבלנו את תגי הג'וניור ריינג'ר וחזרנו לאיזור המלון. בדרך, עצירה לא קצרה לקניות (כמייל מהמלון היה ריכוז עצום של כל רשתות החנויות הגדולות בארה"ב, מה שאפשר לנו להצטייד בנעליים חדשות לדן במקום זוג ששכחנו בוושינגטון די.סי.).
אחרי מנוחת צהריים במלון הממוזג יצאנו שוב, הפעם לארוחת ערב עם קארן ואהרון. קארן עובדת איתי כבר הרבה שנים באתר שלי, והיה נחמד מאד להפגש גם פנים אל פנים בפעם הראשונה. בילינו ערב מאד נחמד איתה ועם בעלה, כשאני מנסה מאד להצניע את הטישואים ולא להשתעל יותר מדי…
היום ה-33 לטיול –
בלילה הצינון שלי הגיע לשיא עם שיעולים וניזולים. התחזית היתה לשיא בגל החום העובר על ניו אינגלנד ואנחנו החלטנו שלאור הנסיבות זה זמן טוב ליום חופשי בטיול. את שעות הבוקר צחי והילדים העבירו בבריכה ואחר כך צחי ודן הלכו לסרט בקניון הקרוב וקצת קניות (בעיקר בית מרקחת בשבילי). סיכום היום: חבילה וחצי של טישואים.
תמונות מהביקור בניו בדפורד :
הי,
אני ובן זוגי מתכננים טיול באמצע ספטמבר ל 11 ימים . נוחתים בבוסטון וממריאים חזרה הביתה מניו יורק. ואני מתחילה לבנות מסלול ואני טובעת במידע , האם תוכלי להמליץ על מקומות חובה בדרך שהם חובה ??
הי פאתן,
אני לא מאמינה ב"חובה" 🙂 בסוף אתם אלו שצריכים להחליט מה מתאים *לכם*. מציעה לך לקרוא את המסלול של צפון-מזרח ארה"ב ולראות מה מתאים לכם. האם מעדיפים ערים? טבע? טיולים ברכב? רק תחבורה ציבורית? רק קחו בחשבון ש-11 יום זה לא הרבה. אפשר אפילו פשוט לטייל 3 ימים בבוסטון ואז לנסוע לניו יורק לשבוע. אפשר גם לשכור רכב, לצאת מבוסטון לסיבוב טבע של כמה ימים, אפילו עד ניאגרה פולס ואז לסיים ב-3-4 ימים בניו יורק. הכל אפשרי – מה כדאי ומה "מאסט" תלוי רק בכם. בכל מקרה הרי לא תספיקו לראות אפילו עשירית ממה שאפשר לראות ולעשות באיזור 🙂