היום ה-143 – פארק לאומי ארצ'ס, יוטה

באיחור אופנתי של אי אלו ימים, אני ממשיכה בעדכונים הרטרואקטיביים. אז הנה קורות ה-4 באוקטובר, הוא היום ה-143 לספירת הטיול שלנו.

ביום הקודם ביקרנו בשליש של פארק קניונלנדס הסמוך למואב, והרגשנו שהפארק לא היה גדול במיוחד (כאמור, רק שליש ממנו). הרושם שלי מסיכומי ביקור של אחרים היה שארצ'ס, הפארק הסמוך השני, ידרוש גם הוא רק ביקור קצר יחסית, של כמה שעות.

עם היציאה מהמלון (מוטל סיקס נקי וזול שעברנו אליו בלילה הקודם), נדלקה לנו התראת החלפת שמן ברכב. נסענו לנקודת החלפת שמן מקומית בעיר, שם מסרו לנו שרק בסוכנות שברולט המקומית יש את הפילטרים שמתאימים למודל 2011 שלנו. בסוכנות שברולט שמחו לעזור, אבל אצלם קובעים תור להחלפת שמן והמאוחר ביותר שהיה להם היה לשעה ארבע אחה"צ.

הנסיעה ממואב לארצ'ס קצרה מאד, כך שבעשר בבוקר כבר קיבלנו תדרוך מהריינג'רים במרכז המבקרים וכמובן, חוברות ג'וניור ריינג'ר. מהר מאד הסתבר לנו שפארק הקשתות לא קטן עד כדי כך, ושהצורך לחזור למואב בארבע מכניס את הסיור שלנו לסד די לחוץ.

נפעמנו מצוקי הענק שליוו את הנהיגה פנימה אל לב הפארק ועברנו על פני ה-balancing rock, אבל עצרנו רק לתמונות חפוזות. עצירה משמעותית ראשונה היתה באיזור החלונות – windows section – המומלץ לטיולים רגליים למשפחות. סיירנו בין הקשתות היפות שבמקום והקפנו אותן מכל הכיוונים. מזג האוויר היה מושלם להליכות רגליות – עננות דרמטית הפחיתה את קרינת השמש למינימום והאוויר היה קריר ונעים, אך לא קר מדי. התמונות אמנם סבלו קצת מהעדר שמש, אבל לנו היה נעים להסתובב בפארק.

מאיזור החלונות, המשכנו הלאה אל עבר ה-Lanscape Arch, הגדולה בקשתות הפארק. כדי לצפות בה, יש לעבור מסלול של כקילומטר וחצי. מסלול מקסים, עם המון נקודות מרשימות והרבה עצירות לצילומים… הקשת מרהיבה ביופיה, בהיותר מהדקות בקשתות. חלקים ממנה כבר נפלו וכנראה שהיא לא תחזיק מעמד עוד זמן רב.

משם, נסענו אל עבר הקשת המפורסמת ביותר בפארק – Delicate Arch, הסמל של מדינת יוטה. יש אפשרות ללכת עד אליה, במסלול של כמה קילומטרים, אבל הזמן כבר דחק ולכן החלטנו ללכת למסלולי התצפית מהצד השני, והסתערנו על הארוך מבין השניים. לא מדובר במסלול מאד ארוך, אבל הוא כן כולל עלייה משמעותית. הרבה מאמץ שלא באמת מתוגמל במראה מרשים. הקשת אמנם נראית בבירור, אבל קטנה ורחוקה. יתרה מזאת, נקודת התצפית הקרובה יותר לחניון מאפשרת לראות את הקשת בזווית מתאימה יותר (כך שהשמיים מופיעים דרכה ולא סלעים). בקיצור, קצת מאכזב, ואלמלא מיהרנו כל כך להחלפת השמן, היינו בכל זאת עושים את המסלול עד הקשת.

ויתרנו על הג'וניור ריינג'ר לעת עתה ומיהרנו חזרה אל העיר, שם צחי לקח את הרכב למוסך ואני והילדים נשארנו במלון. זהו – הרבה תמונות יש מיוטה, אז הנה אלו של פארק ארצ'ס –

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. איזה יופי של תמונות, שמתם לב שרן צחי קטן לא כל כך קטן, אותה עמידה עם ידים בכיס כפרה שיהיה לי בריא. שכולכם תהיו בריאים ותחזרו מהר ובשלום. האמת הגעגועים חזקים מאד,גם עפר גם אתם זה קצת הרבה. יש לי הרגשה שעפר יגיע ליום ההולדת שלי הלואי אינשאללה בעזרת השם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט