ימים 133 ו-134 – מיוסטון לאוסטין, טקסס

למחרת הביקור במרכז החלל, ב-24 בספטמבר, החלטנו להשאר עוד יום ביוסטון ולדגום את מוזיאון הילדים המקומי. כיוון שמדובר היה ביום שבת, המוזיאון המה משפחות וילדים, אבל בכל זאת הצלחנו להתרשם ולהנות.

דן נהנה במיוחד מ-Kidtropolis, עיר הילדים, בה ניתן לטייל ברחוב הראשי, להכנס לכל מיני מקומות ולקבל עבודה בכל מיני תפקידים. במסעדה אפשר להיות מלצר, טבח או מנהל המסעדה –  בבנק אפשר להיות פקיד בנק או מאבטח – בשירותי החירום אפשר להיות שוטר, בלש או חובש וכן הלאה בכל מיני מקומות בעיר. כל ילד מקבל בכניסה למוזיאון "כרטיס אשראי" ובעיר הילדים יש גם שטרות כסף מקומיים ואפילו המחאות. על העבודה במקומות השונים מקבלים משכורת, ואפשר להפקיד אותה בבנק באמצעות הבנקט לחשבון עו"ש או חיסכון, או לקנות בכסף ב"סופרמרקט" (שם כמובן גם אפשר לעבוד כקופאי, אחראי על סידור הסחורה או מנהל). דן בחר להיות מלצר, טבח ושוטר, ועשה חיל בכל התפקידים.

עוד היו במוזיאון שלל תצוגות אינטראקטיביות בנושאי מדע ופעילות מסוגים שונים, בפנים ובחוץ. אחרי שהרגשנו שמיצינו, עברנו למוזיאון הבריאות, הסמוך אליו לסיור בין המוצגים בנושא גוף האדם. תוכלו לראות תמונות משני המוזיאונים בתמונות המצורפות.

למחרת, ה-25 בספטמבר, היה יום כמעט נטול תמונות. קמנו בניחותא, ארזנו ונסענו לאוסטין הסמוכה, רק ארבע שעות נסיעה. בדרך ראינו את תוצאות שריפות הענק שהיו באיזור לפני מספר שבועות. באוסטין הגענו לביתה של משפחת קינזי, אותם פגשנו לפני הטיול בישראל. הפעם אנחנו התארחנו אצלם בביתם החדש באוסטין. כמו כל אירוחי גלישת הספות, נהננו מאד מאווירה ביתית ושיחה קולחת. ארוחת הערב היתה בסגנון טקס-מקס, עם פהיטאס ממולאים בכל טוב שכל אחד הרכיב לעצמו ליד השולחן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט