זהו. אנחנו בלוס אנג'לס ספונים בבטחה בחדר מוטל, מקולחים ומותשים ומנסים למשוך עד השעה שמונה בערב. עוד פחות משעה והזדמנות טובה לעדכון ראשון בבלוג.
יצאנו לדרך באחת וחצי שעון פרדס חנה. אף אחד מאיתנו לא ממש הצליח להרדם בערב ומלאי התרגשות נסענו ברכבת הלילית עד נתב"ג כשאיתנו בקרון עוד רבים האוחזים במזוודות בדרכם לחו"ל. הסתבר שנתב"ג עמוס מאד גם בשלוש לפנות בוקר, אבל הצ'ק אין שעשינו יום קודם באתר של אליטליה הוכיח את עצמו והרווחנו תור קצר יותר אם כי לחוץ ואגרסיבי לא פחות ממקבילו. הבידוקים למיניהם היו מהירים יחסית ואת שאר הזמן העברנו בבהייה בזריחה. הטיסה יצאה באיחור קל אבל היינו כל כך עייפים שכבר לא היה אכפת. נרדמנו ארבעתנו, מי לתנומה קצת יותר עמוקה ומי לניקור אינטנסיבי.
הטיסה לרומא עברה מהר. בהגעה, אחד מהנוסעים האחרים הצליח לבלבל אותנו בשעות ולגרום לנו לשעוט במרץ בניסיון לתפוס את הטיסה שלנו "ברגע האחרון" רק כדי להגיע ולגלות שהבורדינג רק מתחיל ועוד יש זמן… העיקר שלא פיספסנו את הטיסה. הטיסה מרומא ללוס אנג'לס היתה בבואינג 777 מרווח יחסית. מערכת בידור מיושנת יחסית אבל כולנו היינו עייפים וממילא חוויה קולנועית היתה מתבזבזת עלינו. הטיסה ארכה 12 שעות ארוכוווות. סרט, נימנום, אוכל (לא רע בכלל) וחוזר חלילה. מעיק, מתיש ומייבש בכל מובן אפשרי אבל גם זה נגמר בסוף.
אני ממשיכה בכתיבה בבוקר יום שני. אתמול קרסתי בשבע וחצי בערב ונרדמתי עד ארבע בבוקר…
ביקורת הגבולות בלוס אנג'לס היתה קלה וקצרה. כלומר הביקורת קצרה, אחרי שעומדים כמעט שעה בתור הארוך… אבל העיקר שאנחנו כבר על אדמת ארה"ב ואפילו הנשיא אובמה בירך אותנו לשלום –
אחרי ביקורת דרכונים, אוספים מזוודות. שני הצ'ימידנים ששלחנו הגיעו. צ'ק. הלאה, יוצאים אל לוס אנג'לס החמימה והלחה. פחות מתל אביב אבל חם.
בטיול כזה יש כמה דברים קצת מלחיצים שעלולים לקלקל התחלה של טיול. לפספס טיסות, לאבד מזוודות, להתמודד מול בעיות בביקורת הגבולות ולבסוף,ליפול עם רכב לא משהו. שאטל אל תחנת השכרת הרכבים, עמידה בתור ארוך מאד בתחנה של דולר, סירוב מנומס אך תקיף,לכל הצעות הביטוחים והתוספות וסוף סוף נשלחנו אל מגרש החניה לבחור מבין כשמונה מיני ואנים שחיכו שם. מצאנו קאיה סדונה מקסימה עם פחות משלושת אלפים מייל על השעון, מצלמת רברס ורדיו לוויני. צ'ק!
זהו. אנחנו באמריקה. השעה כבר חמש. עייפים ומותשים נוסעים בזהירות למוטל שהוזמן מראש. בדרך עוברים במקדונלדס ומתפרעים בארוחת שחיתות בדרייב ת'רו ב-13 דולר לכולנו ומשם למוטל. מוטל. עם ריח של מוטל, של מטהר אוויר וחומרי ניקוי וסדינים מורתחים עם אקונומיקה. איזה כיף! התחלנו את הטיול!
נראה שהחלק הקשה מאחוריכם. איזה כיף להתחיל עכשיו את הטיול!
איזה יופי הנה הזדמנות להודות לטכנולוגיה שבדרך כלל מיאשת אותי על העידכונים והסיפורים טריטרי
מרגיש כמו קשר הרבה יותר קרוב כמעט מאשר באותה מדינה
כל הכבוד על הכח והסבלנות להתחלות אבל אחרי יום יומיים מסתגלים ונהנים
אז תהנו תעדכנו
חיבוקים ונשיקות כאן הכל מניפיק נהדר