ביום ה-97 לטיול, ה-28 באוגוסט, עזבנו את ג'קסון ופנינו מועדות לכיוון סולט לייק סיטי, יוטה, שם חברנו ארנון אמור היה להפרד מאיתנו ביום המחרת ולטוס בחזרה לארץ. סולט לייק סיטי היתה אחת הערים היחידות במערב בה לא ביקרנו בטיול הקודם, אז שמחנו לגוון קצת. הנסיעה בין ג'קסון ליוטה היתה נחמדה מאד, עם מעבר יפהפה בהרים סמוך לג'קסון שנקרא טטון פאס.
שאר הנסיעה היתה חדגונית יותר, אבל האווירה השתנתה כשהגענו לפאתי סולט לייק סיטי. וואו, פתאום עיר. אחרי כחודשיים בהם שהינו באיזורים הכפריים יותר של צפון ארה"ב, פתאום שוב כבישים מהירים עתירי נתיבים ומחלפים. איזה שינוי.
נסענו הישר לאיזור הכנסייה המורמונית המרכזית בעיר. חנינו לא רחוק, בחניה עם מדחן, ליד מוזיאון לאמנות מודרנית. דן החליט שחשקה נפשו בקצת אומנות מודרנית ובקושי רב גררנו אותו איתנו אל הכנסייה. אחרי שהתרשמנו מהמבנה מבחוץ וממרכז המבקרים שבפנים, נכנעתי למכבש הלחצים והתפצלנו. צחי, ארנון ורון המשיכו לסיור המודרך של המורמונים, ואילו דן ואני הלכנו למוזיאון לאמנות מודרנית.
המבקרים בכנסייה המורמונית דיווחו על סיור מוצלח מאד, במהלכו קיבלו המון תשומת לב מהמדריך שכצפוי התפעל מאד מהאורחים מארץ הקודש. המוזיאון לאמנות מודרנית היה חינמי, וזה בערך הדבר החיובי העיקרי שיש לנו להגיד עליו. הוא היה קטן למדי וכלל מספר גלריות קטנות עם אמנות קצת יותר מדי מודרנית לטעמו של דן. סיימנו את הביקור בו בתוך רבע שעה וחיכינו במשך שאר הזמן לחבר'ה במתחם נחמד של חנויות יוקרה, מזרקות אינספור וסניף של סטארבקס.
מטבע הדברים, דן התרטב לגמרי. מזל שחם מאד בסולט לייק סיטי בקיץ. משם נסענו והתמקמנו במוטל ליד שדה התעופה.
למחרת, היום ה-98 בטיול, לקחנו את ארנון לשדה התעופה ונפרדנו אחרי שלושה שבועות של טיול משותף. משם המשכנו לעבר קולורדו. היעד הסופי שלנו היה דנבר, לצורך פגישות עבודה שלי, אבל היה לנו שבוע "להרוג" בדרך. שקלנו לעצור ליום או יומיים ביוטה, באיזור מואב, להשלמות מסלולים בפארק ארצ'ס, אבל היה חם מדי באיזור. התחזית היתה ליומיים של מעל 40 מעלות חום ובשבילנו זה לא מזג אוויר לטייל בפארקים הללו (בהם כבר ביקרנו בטיול הקודם, כמובן). החלטנו "לדחוף" ולהגיע להרים הגבוהים והקרירים יותר. לאור הניסיון המוצלח עם דירות נופש, מצאתי בעמל רב דירונת נופש ליד עיירת הסקי פריסקו והזמנתי לנו כמה לילות שם. החלטנו שזה יהיה מיקום טוב להטלת עוגן, שם נוכל לנצל את הזמן למנוחה, עבודה וטיולים באיזור.
בדרך לפריסקו, היה לנו חוב לסגור באיזור אספן, אז נסענו קודם כל לשם. מדובר היה ביום חמישי, יום לפני תחילת סופ"ש של חג בארה"ב, לייבור דיי. המשמעות היתה שרוב מקומות הלינה באספן הוזמנו מראש והכל היה יקר קצת יותר, אי לכך החלטנו לשהות בעיירה רק לילה אחד ולהתמקד בסגירת החוב שלנו: ביקור במארון בלס.
הגענו לאספן בערב, אחרי נסיעה ארוכה מסולט לייק סיטי. חזרנו לקולורדו, לנופי ההרים ועצי האספן (צפצפה?) על שמם קרויה העיירה. מזג האוויר היה קריר כנדרש ואפילו טפטף גשם. בערב יצאנו לסיור ערב רגלי בעיירה היוקרתית וקינחנו בו את היום הארוך.
בגלריה: עוד קצת תמונות מסולט לייק סיטי והאיזור.
