ביום ה-96 לטיול התפצלנו במשך היום. צחי יצא לטיול מאומץ בפארק גרנד טטון, באיזור ג'ני לייק, בזמן שאני, ארנון והילדים נשארנו רוב היום בדירת הנופש המרווחת ששכרנו בכפר הסקי.
בבוקר מוקדם הקפצתי את צחי לתוך הפארק, כחצי שעה נסיעה וחזרתי לדירה. צחי יצא למסלול ארוך באיזור ההררי שממערב ללייק ג'ני עצמו. קבענו זמן ונקודת מפגש ואחר הצהריים אספתי אותו בחזרה. הדרך עברה בכביש מתפתל בין כפר הסקי של הגרנד טטון לבין איזור הפארק הלאומי, באיזור נחמד ומעניין של אגמונים קטנים עם סכרים של בונים. כשהגעתי לפארק שאלתי את הריינג'רים, ואכן, הם אישרו שמדובר באיזור פעיל אל בונים. הידד! כשחזרתי עם צחי, עצרנו להציץ וסוף סוף ראינו בונה! שוחה לו במים מבריכונת אחת לשנייה! איזו התרגשות! יש לנו סרטון סביר והרבה תמונות לא מרשימות במיוחד, אבל אנחנו מ'כפת לנו, העיקר שראינו בונה!
למחרת, יום נוסף בגרנד טטונס, החלטנו להשקיע בטיול משפחתי אל פסגת ההר. עלינו ברכבל אל הפסגה. אחרי קצת שיטוטים, קפיצות והתרשמות מהפרגליידרים, התפצלנו. צחי וארנון יצאו למסע רגלי על הפסגה ומשם למטה בחזרה אל הכפר. אני והילדים ירדנו בחזרה ברכבל ונסענו הביתה. אחרי הצהריים, התאחדנו ויצאנו שוב לחפש את הבונים בבריכות, לבקשת הילדים. כל כך התרגשנו מהבונים, שלא שמנו לב שחמישים מטר מאיתנו היה דב גריזלי שאכל לו בנחת פירות מהעצים. רק כשמכוניות התחילו להעצר ונוצר פקק תנועה, הבנו ש"יש אירוע". הדב היה עמוק בשיחים, אז לא צילמנו תמונות מוצלחות. חוץ מזה, מה זה דב בשבילנו כיש לידינו בונה אמיתי!
הגלריה של הפוסט הזה כוללת תמונות מהטיולים של צחי וארנון, עם הרבה נופים של הגרנד טטונס שקשה לחוות בלי הליכות משמעותיות ברגל, תמונות מהנסיעה ברכבל והביקור בפסגה, וכמובן, תמונות של בתים של בונים 🙂
כמה זמן ומה רמת הקושי לרדת ברגל?
לקח להם 3-4 שעות לרדת ברגל. המאמץ הוא מאמץ של ירידה ברגל, כל אחד וסרגל המאמצים שלו 😉