ימים 122-127 – הרי הסמוקי, טנסי

אנחנו בלואיזיאנה היום, תיכף עוזבים את ניו אורלינס וממשיכים אל תוך ארץ הקייג'ן. אני רוצה להספיק ולספר על הרי הסמוקי, לפני שאנחנו עוזבים קשר אינטרנט וטלפון ונכנסים ללון בלב הביצה הלילה…

בהרי הסמוקי בילינו חמישה ימים נהדרים, שכללו הרבה מנוחה והתרגעות. אנסה לסכם אותם לפי סדר כרונולוגי ונסיים עם גלריה מאוחדת של כולם.

יום 122 – הגעה לגטלינברג

אחרי שלנו במלון עלום שם בדרום קנטקי, נסענו בבוקר של ה-13 בספטמבר, אל תוך טנסי ואל עבר הרי הסמוקי. הנסיעה היתה מקסימה – יצאנו מוקדם יחסית, שלא כהרגלנו, ובדרך היה ערפל שהתרכז במקומות הנמוכים, מה שהפך את העמקים הקטנים לצד הכביש לאגמים של עננים לבנים.

אחד הדברים שרצינו לעשות באיזור הרי הסמוקי, היה לאפשר לצחי לצאת לטיול ארוך יותר, כולל לינת לילה "בשטח". לשם כך, צריך היה להצטייד בכמה דברים כמו שק שינה, טארפ (תחליף לאוהל), ועוד אי אלו פריטי ציוד. את הבוקר העברנו בחנויות המתאימות בעיר נוקסוויל ומשם נסענו הלאה אל תוך הרי האפאלצ'ים. בעיירה סברבייל, עיר הולדתה של דולי פארטון, עצרנו לארוחת צהריים בסניף של רובי טיוזדיי, שם זכינו בשירות המתלהב ביותר במהלך הטיול. כשהמלצר הצעיר שלנו שמע שאנחנו מישראל, הוא פשוט נמס מהתלהבות ולא הפסיק לדבר איתנו במהלך הארוחה. הוא דתי מאד, וכמובן משתוקק לבקר בישראל, ומעולם לא פגש ישראלים. אנחנו זכינו בקפה על חשבון הבית והשארנו לבחור שלל מזכרות של ישראל ששימחו אותו מאד.

משם נסענו אל גטלינברג, דרך פיג'ן פורג', ששיעשעה אותנו במראות מוזרים שהזכירו לנו את וגאס (וזו לא מחמאה גדולה לעיר). בית ענק הפוך, העתק של ספינת הטיטניק (כולל שובל מים מקדימה, וחתיכת קרחון מהצד), ועוד כהנה וכהנה מלכודות תיירות קיטשיות לאורך הכביש.

לעומת פיג'ן פורג', גטלינברג נראתה כמו עיירת סקי שוויצרית, למרות שגם היא מתהדרת בלא מעט "אטרקציות". ניווטנו בין הרחובות הצרים עד שהגענו למלון דירות שקראתי המלצות לגביו. הרעיון היה שבזמן שצחי מטייל בהרים, אני אשהה עם הילדים במקום מרווח ונוח, עם קשר אינטרנט טוב. מלון הדירות הפתיע לטובה – לא היו יחידות של חדר שינה אחד פנויות, אז "נאלצנו" להסתפק ביחידה גדולה יותר במחיר המצחיק של $99 ללילה. הסטנדרט בדירת הנופש היה מדהים וכאן התחילה "הבעיה" שלנו – מי רוצה לעזוב כזו דירה מפוארת ומאובזרת?

נכנסנו לפארק בערב כדי להתייעץ עם הריינג'רים לגבי המסלול של צחי. כאן הסתבר לנו שאין הרבה ספונטניות בעניין – צריך לקבל אישור מראש לתכנית מסודרת. לינת שטח מותרת רק בקמפגראונדים מוסדרים, ואת רובם חייבים להזמין מראש. כלומר, צריך להתחייב לגבי נקודת העצירה בכל ערב, ואי אפשר פשוט ללכת עד שמתעייפים.

את הערב העברנו בישיבת תכנון מסלול, שארכה עד חצות בערך. רק אז היתה לנו תכנית טובה, שלא הסתמכה על קמפגראונדים שחייבים להזמין, אלא רק על כאלו שמותר להגיע אליהם ללא הזמנה מראש.

ימים 123-124

צחי יצא בבוקר מהעיר, ברגל, והשאיר אותנו לישון עד מאוחר. את אותו היום בילינו אני והילדים בלא לעשות כלום. הם שיחקו במחשב ובצעצועים בחדר שלהם וראו טלביזיה ואני בערך אותו הדבר, כולל טבילה ארוכה בג'קוזי, בישולים ואפילו קצת סריגה. היציאה היחידה היתה לטובת קניות בסופר הקרוב.

למחרת, בערך בתשע בבוקר, צחי התקשר. מצא נקודה גבוהה עם קליטה ודיווח שהיה לו לילה קר מאד. סיכמנו שאני אגיע עם הרכב לנקודת מפגש בתוך הפארק ואביא איתי עוד שמיכות וביגוד. ככה זה כשחוסכים בשק שינה ויוצאים להרים.

בשעות הקרובות התחיל לרדת גשם רציני. הכנתי וארזתי ארוחה חמה, את הציוד והילדים ונהגתי בגשם עד לפסגת קלינגמנס דום, הנקודה הגבוהה ביותר בהרי הסמוקי. שם מצאנו את צחי הקפוא והרטוב והכנסנו אותו מיד לרכב. אחרי חצי שעה של שיחה, סיפורים שלנו על הדירה המופלאה והנוחה, הצלחתי לשכנע את צחי, בקושי רב, לוותר על המשך המסלול מפאת מזג האוויר והעדר ציוד מתאים, ולחזור איתנו לדירה.

בדרך חזרה – בצד הכביש, אמא דובה עם שלושה גורים חמודים, שסיפקו לנו עוד כמה תמונות דובים איכותיות לאלבום.

בערב, עוד ערב נעים וחמים, בין הג'קוזי לפלאזמה, כשבחוץ יורד גשם. איזה כיף!

יום 125

צחי התעורר בבוקר מוקדם לקולות נפץ עזים במעלה הרחוב. מסתבר שלא סתם הזהירו במלון שלא להשאיר אשפה בלילה בחוץ – אכן, דוב עשה סיבוב פחים ברחוב ואפילו הגיע עד למלון שלנו והפך את פחי האשפה ליד המעליות –

את הבוקר העברנו בדירה, ורק לקראת הצהריים הצלחנו לעקור את עצמנו ולצאת אל פיג'ן פורג' לביקור מתחייב באחת ממלכודות התיירים. בחרנו ב-house of wonders, אותו בית הפוך ענק. בפנים, יש מעין משחקייה ענקית שמתמקדת בכל מיני אשליות ודברים מגניבים. היה הרבה יותר נחמד ממה שציפינו לו. האטרקציות השוות ביותר היו מתקן חבלים ענק עם ארבעה מפלסים ושלל מעברים שונים ומשונים (קושרים אותך לריתמה שמובלת על מעין מסלול עילי, כך שאתה מוזמן "לרחף" בהליכה על חבל וכד') ומשחק לייזר טג, בו מאד נהננו לירות אחד על השני ועל אחרים במבוך החשוך. היו עוד המון דברים, חלקם תוכלו לראות בתמונות.

יום 126

החלטנו שהגיע הזמן לראות את הסמוקיס ויצאנו לטיול שכלל מסלול הליכה רגלי למפלי לורל ומשם נסיעה רכובה במסלול קאדס קוב. המסלול היה עמוס ואיטי מאד. עצרנו בשתי נקודות לסיור בבקתות של המתיישבים. פקק התנועה החמור ביותר היה בערך באמצע הלופ. דובה ושני גורים השתלטו על עץ אלון לצד הדרך ולדברי הריינג'רית שהכווינה תנועה במקום, כבר שלושה ימים שהם אוכלים בלוטים וגורמים לעצירת התנועה. כמובן שעצרנו גם אנחנו (בצד, במקום שהריינג'רית אמרה לנו) ויצאנו לצפות במראה המדהים – דובים הולכים על ענפים דקים יחסית, כמו אקרובטים בקרקס, מנשנשים בלוטים בלי סוף.

יום 127

לפני שעוזבים את הסמוקיס, נכנסנו שוב לפארק, כדי לקבל סיכת ג'וניור ריינג'ר. הילדים היו חייבים להשתתף בפעילות ריינג'ר ועד שזו התחילה, טיילנו במסלול הרגלי הקצר הסמוך למרכז המבקרים. אחרי קבלת הסיכה, יצאנו לדרך לכיוון ניו אורלינס.

למרות עיכובים משמעותיים בכביש – תאונה שגרמה לחסימת היציאה מפיג'ן פורג' – הצלחנו לדחוף קדימה ולהגיע עוד באותו הערב עד מרכז אלאבמה, שם עצרנו ללינה, קצת אחרי העיר בירמינגהם.

זהו, חייבים לפנות כאן ולהמשיך בדרכנו, אז אותיר אתכם עם התמונות:

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. מיטל

    היי ענת
    כמה זמן להערכתך אפשר להקדיש להרי הסמוקי?
    האם יום – יומיים יכולים להספיק?

    1. ענת

      הי מיטל. תלוי מה תרצו לעשות שם. יום יספיק להתרשמות כללית, עצירות לתצפית ואולי מסלול קצר. יומיים יאפשרו לכם להעמיק יותר, לשלב מרכזי מבקרים, איזורים של התיישבות היסטורית ועוד מסלול נחמד. אפשר גם כמה ימים ולשלב רפטינג ופעילויות אחרות.

  2. זיוה טרש

    שלום לכם אנחנו נוסעים לשמורת הטבע הרי הסמוקי.מלון הדירות ששהיתם בגטלינבורג נראה מעולה.אפשר לקבל פרטים עליו?

  3. אסתי

    איזו שלכת מדהימה!

    כשטיילנו בארה"ב היה לי רצון להיות בהרבה מקומות גם בזמנים אחרים בשנה, לחזור אליהם שוב ושוב ולראות איך היופי שלהם משתנה. בגלל שהטיול שלכם כל כך ארוך, אתם אכן יכולים לראות השתנות לאורך תקופה, וזה יפהפה.

  4. תמונות מרהיבות סיפורים יפים כל הכבוד צחי שוותרת וחזרת עם כולם הביתה בגלל הגשם
    אבל מה זה הענין שאתם עכש תהיו ללא קשר אינטרנטי ואיזו ביצה למה סתם להפחיד אותי , טוב דרוש הסבר איפה אתם בדיוק ותי אתם שוב בקשר
    הזהרו שמרו ושובו מהר
    נשיקות חיבוקים והבנים חזרו טעימים אני מה זה רעבה עליכם

כתיבת תגובה