מה נאמר ומה נגיד, גדולה היא ארה"ב. עד כמה שנסענו ברחבי המערב וראינו מרחבים, רק ימי נסיעה רצופים, אחד אחרי השני, בהם אתה עוסק רק בגמיאת מרחקים ותו לא, ובסוף רואה את קצב הצב שלך על המפה, מבהירים את העניין הזה.
כזה יום היה ה-6 בספטמבר. כל כולו הוקדש ליציאה מטקסס ונסיעה עד מיזורי. באמצע, חצינו את מדינת אוקלהומה… כביש, כביש ועוד כביש. יש לזה קסם מסוים, אבל יש לזה גם מחיר של road fatigue. את אוקלהומה חווינו בעיקר באמצעות מבטים על הנוף החולף, שני ביקורים בסניפים שונים של מקדולנדס וביקור אחד בוולמארט, כדי להצטייד בסרטים חדשים לדי.וי.די. שהמסך שלו מאחורה עבד שעות נוספות בימים האחרונים. בדרך, צחי הקריא לי את כל הערכים הרלבנטיים לאוקלהומה מדפים ששמר מויקיפדיה, כך שלמדנו הרבה על המדינה. לפחות זה.
בערב, נכנסנו למדינת מיזורי – סוף סוף במידווסט! השאיפה היתה להגיעה עד סיינט לואיס, אבל כבר החשיך והיינו עייפים, ופשוט עצרנו בעיר ספרינגפילד למנוחת לילה.
למחרת, ה-7 בחודש, קמנו בבוקר מאוששים, כשאנחנו מצפים לבילויים נחמדים בסיינט לואיס, ביקור בקשת "השער למערב" ובמוזיאון העיר. רק בעשר בבוקר יצאנו מהמוטל, פתחנו ג'י.פי.אס. והנה, מסתבר שיש לפנינו עוד שלוש וחצי שעות נהיגה עד סיינט לואיס… כבר למדנו שצריך להוסיף על זה עשרים אחוז, זמן פסילות, לפחות. האמת, שאחרי גמיאת מרחקים וג'ט לג קל של מעבר איזור זמן מדי יום בשלושת הימים האחרונים, כבר לא היה לנו הרבה חשק לנהוג, אבל הרבה ברירה אין, אז ממשיכים.
הגענו לסיינט לואיס בצהריים, ובשעה שלוש מצאנו מוטל במיקום לא רע, כקילומטר מהקשת. החדר היה נקי, גדול ומרווח, עם כל מה שצריך, כולל אינטרנט מהיר. במחיר של פחות משישים דולר ללילה, הרשינו לעצמנו להתעלם מהעובדה שהאיזורים האחרים במלון היו מטונפים. נכנסנו לחדר, והחלטנו "רק לנוח קצת" לפני שנצא אל הקשת. כמובן, שעד שהתעוררנו השעה היתה כבר שש בערב. הילדים שיחקו להם בשקט במחשבים ובצעצועים וממש לא רצו לצאת מהחדר. לכן, עשינו "תורות" – אני יצאתי לסיבוב הליכה של חצי שעה בעיר ואחרי צחי יצא לשעתיים (אימון לקראת המסלולים שהוא רוצה לעשות באפאלצ'ים). הוא חזר עם המון תמונות יפות של דאונטאון סיינט לואיס בלילה, בעיקר בגן העיר החדש שכולו מלא פסלים מיוחדים. אז עם אלו אסיים את הפוסט הזה.
שימו לב לזוג האנשים המאירים – מדובר בפסל קינטי והם "הולכים" כל הזמן. הפסל ליד הנהר, הוא של החוקרים המיתיים לואיס וקלארק שחזרו ממסע הגילויים במערב ונחתו בשובם בדיוק בנקודה הזו בסיינט לואיס.
