רק עכשיו, כשאני כותבת את הפוסט, אני קולטת שאתמול היה היום המאה לטיול שלנו! רק עוד שישים נותרו (וכן, זה עדיין נראה הרבה). למרות המספר החגיגי, היה זה אחד מהימים השגרתיים והפחות מרשימים מבחינה תיירותית.
את היום הקודם סיימנו, באופן בלתי מתוכנן, ברדינג שבקליפורניה. למרות שלא מדובר היה בנקודה שתכננתי לעצור בה, כיוון שכבר הגענו, חשבנו שמן הנכון יהיה לפחות להציץ במונומנט הידוע של העיר – שעון השמש הגדול בעולם, היושב לו על גשר מיתרים אלגנטי על הנהר.
אל הגשר הגענו בקלות, חנינו ויצאנו לסייר באיזור. חצינו את הגשר, התרשמנו מרצפת הזכוכית, שאינה שקופה, אך יוצרת אפקט מעניין שדומה מאד לנהר הזורם מתחתיה, מעין נהר חוצה נהר. בקצה השני של הגשר, שוטטנו עד הגנים, אבל לא בילינו בהם יותר מדי זמן. הבוקר היה חם – מעל שלושים מעלות, טמפרטורות שלא חווינו כמותן בערך מאז הקיץ של השנה שעברה, כשעוד היינו בישראל – והעדפנו לחזור לרכב הממוזג. הגנים עצמם ים-תיכוניים, כלומר מזכירים מאד גינון ישראלי לאיזורים דלי מים, אבל עם איזה טוויסט שונה, של צמחים שנראים "כמעט" כמו בבית, אבל לא בדיוק.
כשחצינו את הגשר בחזרה, החלטנו לבקר גם במרכז המבקרים/מוזיאון במקום. דמי הכניסה לא זולים, אבל כרטיס ה-AAA אפשר הנחה משמעותית של 30%, כל שכולנו נכנסנו במחיר של כחמישים דולר. מרכז נחמד, עם תצוגות מקומיות, כולל של דגים ודו-חיים. יש במקום מעין גן משחקים גדול ומצוין לילדים, ובו מתקנים שמדגימים עקרונות הקשורים בתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה. הילדים התלהבו מאד מאיזור סינון הזהב, בו יכלו ליצור מעין סכרים בתעלות מים מעץ. הם היו מוכנים לבלות שם עוד שעות ארוכות.
אני והילדים נכנסנו גם לביתן התוכים ותמורת דולר, קיבלנו גביע קטן של צוף להאכיל בו את התוכים שהגיעו אלינו בשמחה ובששון. רון לא אהב את העניין שציפורים מתיישבות לו על הראש ויצא די מהר, אבל אני ודן נהננו להאכיל אותם בלא פחות מחמישה גביעים!
כשסיימנו, יצאנו מרדינג והכיוון היה דרומה. יום או יומיים קודם לכן, עדיין התלבטתי אם לנסוע לפארק לאסן או לרדוודס בדרך לסן פרנסיסקו, אבל עקב שיקולים הקשורים שוב בקבלת מרשמים לתרופות בסן פרנסיסקו, החלטנו להקדים את החזרה לעיר, לפחות ליומיים שלושה. זהו, משם עלינו על הכביש המהיר, ואחרי שלוש שעות של נהיגה בנופים קליפורניים יבשים למדי, והרבה בידור באוטו, הגענו שוב לאיזור המפרץ.
אחרי התלבטות נוספת, החלטנו לשהות מחוץ לעיר סן פרנסיסקו והתבייתנו על מוטל 6 באיזור פינולה. הייתי קצת סקפטית, אבל נראה לי היום שההחלטה היתה מוצדקת. ממילא אנו נוסעים עם רכב אל תוך העיר, עם שישה נוסעים, כך שמשתמשים בנתיב ה-carpool, ותוך כארבעים דקות מגיעים לסן פרנסיסקו (נבדק היום בבוקר, בשעת עומס). כיוון שגם אם היינו לנים במלון בתוך העיר, עדיין מדובר היה בנסיעה ברכב של לפחות 15-20 דקות ליעד של אותו היום, לא מדובר בהארכה דרמטית. תמורת זאת, אנו לנים בעלות של $55 ללילה בחדר, כשבתוך סן פרנסיסקו, המלונות הזולים עולים בעונה זו $150 ללילה. מוטל 6 בתוך העיר, עולה $120. חיסכון של למעלה ממאתיים דולר ללילה, שווה לנו עוד 40 דקות נסיעה ביום.
זהו, כל שנותר הוא להעלות את כמה התמונות של היום ה-100, הוא יום אתמול, ה-22 באוגוסט ואז אתפנה לכתיבת הפוסט של קורות היום הזה.
