בבוקר, לפני היציאה, התיישבתי ליד בריכת דגי הקוי במוטל בו שהינו – בעל המלון הוא מומחה לדגי קוי שמציג את הדגים בתערוכות, ומדובר בדגים הידידותיים ביותר שראיתי אי פעם. כשניגשתי אליהם עם המצלמה, הם ניגשו אלי לדגמן. אחרי יותר משעה של אינטרנט, בה התעסקתי בשלל מנהלות הטיול, יצאנו לדרך. כביש 138 בו נסענו ידוע במפלים היפים שבו ואנחנו בחרנו לעצור בשניים מהם.
העצירה הראשונה היתה במפלי טוקיטי. ליד איזור החניה – צינור ענק בהיקפו ועשוי עץ. מסתבר שלא בכדי מרבית הצינורות בעולם אינם עשויים מעץ – הצינור הזה דלף מים מנקודות רבות, שהשפריצו סילונים יפים לכל כיוון. המסלול הוביל אותנו ביער יפה לאורך כמה מאות מטרים, עם עלייות ומורדות, רובם בגרמי מדרגות מסודרים ובסיומו הגענו לנקודת תצפית על מפלים דו-שלביים יפים.
שבנו על עקבותנו והמשכנו עם הכביש מזרחה כשהתכנית היתה לעצור גם במפלי קלירווטר לקראת סיום הכביש. כשהגענו, הסתבר שהדרך אל המפלים חסומה בשל עבודות בכביש. קורה. המשכנו הלאה אל עבר היעד העיקרי של היום: קרייטר לייק.
הגענו אל קרייטר לייק בצהריים. הסתפקנו במספר תצפיות לאורך גדת האגם ועבודה, אינטנסיבית למדי, על חוברות הג'וניור ריינג'ר שהיו מוצלחות במיוחד. בסה"כ, בילינו כשלוש שעות במקום, כולל ארוחת צהריים ואז המשכנו הלאה בדרכנו דרומה. הכוונה היתה לנסוע לכיוון דרום ולעצור כשעה עד שעתיים דרומית לקרייטר לייק ללינה. חצינו את הגבול לקליפורניה וניסינו למצוא לינה בעיירה קלמת' פולס, אבל לא מצאנו משהו כלבבנו – זול, נחמד, עם אינטרנט טוב (היה לי חשוב לצרכי עבודה), וכמובן, עם שני חדרים פנויים… השעה היתה רק שבע בערב, אז החלטנו למשוך הלאה עד העיר רדינג.
כפי שחשבנו, ברדינג לא היה מחסור במקומות לינה, ועצרנו במוטל 6 הראשון, צפונית לעיר, שם לקחנו שני חדרים, נקיים, זולים ועם אינטרנט טוב (בתוספת תשלום). זהו, הנה כמה תמונות מאותו היום –
Beautiful!!!