היום ה-29 – אספן, קולורדו

אסכם פה את מה שעבר עלינו ביום ה-29, לפני יומיים. היום התאפיין בנופים מדהימים ביופים, אז תאלצו לסבול גלריה נרחבת במיוחד!

עזבנו את מונטרוז בבוקר, כשיש לנו יום ולילה "להעביר" עד האירוח הבא שיהיה בקולורדו ספרינגס. כיוון שיש זמן, החלטנו להכנס פנימה אל ההרים ולנסוע דרך איזור אספן. כבר כשעה נסיעה לאחר מונטרוז, הנופים משתנים להרים ירוקים ומכוסים הרים. אנחנו מתרגשים ועוצרים לצלם – אבל הנופים ילכו ויהפכו יפים ודרמטיים יותר במהלך היום. יום שיא של צילומים!

נוסעים דרך נופים מרהיבים עד העיר אספן, ושם כבר מתחילים לראות קצת שלג בצידי הדרך. כמעט לצד כל כביש זורם בשצף נהר רחב. ככל שעולים בגובה, המים צלולים יותר (פחות סחף). אחרי עצירת קפה ודלק בעיירה שכוחת אל בשם קרבונדייל, אנחנו מגיעים אל אספן. על הטיול הרגלי למארון בלס אנחנו מוותרים מפאת קוצר הזמן והנשימה, אבל בתחנת הריינג'רים המקומית יש אוסף של עלוני מסלולים ואני בוחרת אחד שנראה מתאים מבחינת רמת הקושי והעניין: מערות קרח במרחק כעשרה מייל מזרחית לאספן (כלומר עם כיוון הנסיעה שלנו).

באספן עצמה אנחנו בעיקר חולפים. העיר נראית מטופחת להפליא והכל יפה, כראוי לעיירת נופש של עשירי תבל. מיד אחרי העיר, הנוף מדהים: עמק ירוק ירוק, המשלב אחו, אגמים, נחלים ויערות, ומסביב הרים מושלגים. רון הכריז שהנוף הזה יפה אולי אפילו יותר מזה של עמק יוסמיטי ובהחלט מדובר באחד המקומות היפים ביותר שראינו עד כה בטיול. לא מתאפקים ועוצרים לסיורון קטנטן לאורך השביל המוגבה שליד אחד האגמים.

אחר כך ממשיכים אל עבר מערות הקרח. הכביש הופך צר ומפותל, אבל הכל משולט ואין בעיה למצוא את מגרש החניה של תחילת המסלול. למרות שמדובר ביום ראשון ומזג האוויר בהיר וחמים, אין עומס במקום ורק עוד ארבע או חמש מכוניות נמצאות שם. המקום מסודר, עם שולחנות פיקניק ושירותים.

המסלול אל מערות הקרח לא ארוך (פחות מקילומטר, מסלול מעגלי), אבל רצוף בשלוגיות שנמסות לאורכו ויוצרות נחלונים ושלוליות קטנות. הילדים מיד נכנסים אל תוך השלוגיות והשמחה רבה. השביל מטפס במעלה סלעים שטוחים, אל נקודה בה ניתן להכנס אל תוך מערות הקרח. הכניסה כרוכה בדילוג/טיפוס מעל פתח במערה בו זורם מפל קטן. הנפילה מטה אינה גבוהה, אבל אם נפלת, תגיע אל זרם שלוקח אותך אל מתחת לאדמה… אני ורון מפחדים מדי, ורק אבא צחי ודן עוברים את הפתח המאתגר ונכנסים לסיור במערות הקרח. דן טען שזה המקום היפה ביותר שהיה בו עד היום.

אחרי שיצאו מהמערה, המשכנו וטיפסנו מעליה על הסלעים ומשם הגענו אל מפל מרשים ורועש. משם השביל חוזר בחזרה אל איזור השלוגיות המיוער ואל מגרש החניה. היה טיול מאד מעניין, אם כי דורש השגחה צמודה על הילדים (לא דן, אסור לך לדלג בין הסלעים מעל הנקיק כמו שאבא עשה!) והיו מלחמות שלג כל הדרך חזרה (גם אני הייתי בקו האש!)

אחרי הטיול, המשכנו מזרחית מאספן. לפנינו הפאס – מעבר ההרים – הגבוה והמפותל ביותר שעשינו עד כה. הפאס סגור בחורף, ונפתח לתנועה רק לפי כשבועיים. ככל שעולים, גובה השלג עולה גם הוא ואנחנו עוברים לארץ פלאים מושלגת כמעט לגמרי! נופים שונים לחלוטין ממה שראינו עד כה!

בגובה המקסימלי של הפאס – כשניים עשר אלף או שלושה וחצי קילומטר – הכל מושלג לגמרי. הילדים לא מוותרים ונכנסים לשלג העמוק ורק אחרי שדן מאבד נעל (ואבא מוציא אותה), אנחנו ממשיכים בדרכנו. אגב, נקודה זו היא גם חלק מהקונטיננטל דיוויד – קו פרשת המים של אמריקה.

מכאן הדרך למטה יפה גם היא, אבל הלבן לאט לאט מתמעט. כבר כמעט ערב, ואני נוהגת בזהירות. האזהרות לגבי חיות בדרך מתממשות הפעם, ואנחנו רואים לפחות שלושה איילים גדולים מסוג אלק שמנסים לחצות את הכביש…

לא תכננו מראש איפה ישנים. נוהגים עד העיירה בואנה ויסטה, אבל העיר כולה מלאה ברוכבי אופניים שנמצאים שם לרגל איזשהו אירוע ספורטיבי ואין אף חדר פנוי. ממשיכים עוד שעה לכיוון קולורדו ספרינגס ובסליידה מוצאים מוטל שבטלפון מציע חדר בכשישים דולר ללילה. משמעותית נמוך יותר ממלונות הרשת שהתקשרתי גם אליהם. הפעם אני מקפידה להגיע ולבדוק היטב את החדר (קשר אינטרנט מהדרך לא היה לי ולא יכולתי לבדוק ביקורות מראש). למרבה המזל, החדר נפלא – נקי, מרווח ויש בו כל מה שנחוץ לנו.

זהו – את הדיווח לגבי אירועי היום אשאיר לפעם הבאה. עכשיו כבר מאוחר והגיע הזמן לשקוע אל תוך המיטה המפנקת. אנחנו שוב גולשם ספות הערב והפעם מאחרים אותנו בבית מפואר מאד – חדרים נפרדים לילדים ולהורים והכל במעין יחידת מגורים כמעט נפרדת בקומה התחתונה של הבית. לילה טוב לכולם – תהנו מהתמונות!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. הי, איך קוראים למערות קרח שהיית שם? יש לך את השם המדויק של המקום?

  2. אני צריכה להשלים פערים לאתמול והיום, אבל כבר יכולה לגלות שהיום שברנו שיא חדש של גובה בביקור בפייקס פיק – מעל 14 אלף פיט. תוך עשר דקות חטפנו מחלת גבהים, שלא לדבר על הקור (אפס מעלות בלי הרוח – ויש רוח!)

  3. הסתכלתי שוב על התמונה שלך ושל צחי ליד השלט ורק עכשיו אני קולטת באיזה גובה אתם… לדעתי מגובה דומה עשיתי צניחה חופשית.

  4. את בהחלט עושה לי חשק לטיול של חודש בקולורדו, ולא רק יומיים-שלושה. איזו מדינה יפהפייה, ואיזה כיף שנסעתם להביא את התמונות והסיפורים האלה (:

  5. רק תגידי זאת כל הזמן אותה תמונה מהמלון או שבכולם אותם הכיסויים. סתםםםםםםםםםםםם
    איזה נופים ואיזה כיף כשזה בחופשה אבל אל תחשבו אפילו על לגור שם. אין יפה מארץ ישראל עם כל חסרונותיה,וגם פה יש נופים מרהיבים. טוב תהנו תעשו חיים ותמשיכו לאהובככה כל החיים. צחי וענת הזוג הנפלא עם הנכדים שלי הנפלאים בעולם. כמה בוגר רון נהיה והשיחות בטלפון פשוט לאכול אותו. מחכה שיחזרו להתכרבל איתם
    נישוקים ולהשתמע

  6. כמה יופי ביום אחד! מערות הקרח נראות ונשמעות מפתות מאד, אבל בטח גם אני הייתי בוחרת שלא לעשות את הדילוג/טיפוס הזה שאת מדברת עליו…

  7. איזה כיף שאתם נהנים , את בהחלט עושה חשק לתכנן טיול לקולורדו

  8. במילה אחת מ ד ה י ם !!!!!!!!!!!!!!

  9. מקסים, מקסים,מקסים!

  10. הטיול במערות נראה מדהים!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט