תכנית ביקור בפארק לאומי גליישר במונטנה

 

פארק לאומי גליישר הוא אחד הפארקים שאנחנו הכי אוהבים בארצות הברית. שילוב יחודי של נופי פרא קסומים ושפע מדהים של בעלי חיים והכל ארוז בניהול המצוין של רשות הפארקים הלאומיים בארצות הברית, עם ריינג'רים חייכניים ששמחים לעזור, שבילים מסודרים ולמי שזה משנה (כמוני) , גם שירותי חילוץ והצלה טובים במקרה הצורך.

אם אתם לא מכירים את פארק לאומי גליישר, הנה קישור למדריך הבסיסי לפארק לאומי גליישר עם כמה תמונות. אנא קראו אותו קודם. היום אני רוצה לעזור לשני מטיילים שפנו אלי בזמן האחרון בשאלות לגבי תכנית טיול בגליישר. קצת קשה למצוא חומר עליו – בודאי שבעברית – אז הנה מדריך מפורט יותר למי שרוצה לטייל בפארק.

כמה דברים בסיסיים שצריך לדעת כשמתכננים טיול לגליישר

הפארק נמצא בחלק הצפוני ביותר של הרי הרוקיז בארצות הברית, בדיוק על קו הרכס של הרוקיז, הוא קו פרשת המים של ה-Continental Divide. לכן נהוג לחלק את גליישר לחלק מזרחי וחלק מערבי, בהתאם למיקום ביחס לקו פרשת המים.

את מפת הפארק הדינמית, שאפשר להגדיל ולהקטין, תוכלו למצוא כאן, באתר ראשות הפארקים. אלו הם חמשת האיזורים העיקריים למטיילים בפארק –

מפת פארק גליישר

מי שמגיע לביקור של פחות משלושה ימים, יתמקד בעצם בשני האיזורים הראשונים אבל אני מציינת את כולם, לטובת מי שיכול להקדיש לפארק ארבעה ימים עד שבוע (כדאי!) –

1.  Going To The Sun Road הכביש הנופי המדהים הזה משתרע בין לייק מקדולנד במערב ועד סיינט מרי לייק במזרח וחוצה למעשה את רכס הרי הרוקיז. הנקודה הגבוהה ביותר בכביש נקראת Logan Pass. מבחינת טיולים נופיים, המוקד הוא בצד המזרחי של הכביש, בין לוגאן פאס לסיינט מרי'ס.

2. מאני גליישר – איזור יפהפה בצד המזרחי של הפארק. שם יש מרכז מבקרים קטן יחסית, מקומות לינה, חנות ואת נקודת המוצא לרבים מהמסלולים הידועים יותר של הפארק.

3. איזור לייק מקדולנד – זה איזור שתעברו בו, כי הוא נמצא בצד המערבי של ה-GTTS אבל כנראה שלא תספיקו לטייל בו ממש. אם כן יש לכם זמן, זה איזור נוח מאד לטיול. יש בו הרבה מקומות לינה והוא קרוב מאד לעיירות של הצד המערבי של גליישר.

4. טו מדיסין – איזור מקסים בדרום-מזרח הפארק שלא הרבה תיירים מגיעים אליו. יש בו מרכז מבקרים אבל הוא קצת מרוחק מהאיזורים האחרים. מי שלן באיזור מאני גליישר, יכול להקדיש חצי יום לביקור בטו מדיסין (או יום שלם, אם אתם רוצים ללכת במסלול ארוך).

5. אגמי ווטרטון – האיזור הזה נמצא כבר בקנדה. תצטרכו דרכון כדי לעבור אליו ולחזור. יש בו כמה מסלולי הליכה נחמדים ולא ארוכים, ובאופן קצת מפתיע, גם יישוב קטן. זו תופעה שקורית לאורך הגבול עם קנדה. האמריקאים לא מגיעים לגור במקומות כל כך צפוניים וקרים, ואילו הקנדים דווקא כן מעדיפים לשבת קרוב לגבול (הדרומי, מבחינתם).

השיקול השני שאתם צריכים להתייחס אליו, מעבר לתצורת הפארק הוא יכולת ההליכה שלכם.

בגליישר יש מגוון של שבילי הליכה. חלק מהמסלולים ארוכים (יותר מעשרה קילומטר ויש בהם שיפועים). למי שאוהב "טרקים" מאומצים, זה גן עדן של מסלולים. מי שלא, היצע המסלולים שלו מוגבל יותר אבל עדיין ימלא בשפע אפילו שבוע של טיול.

הדבר השלישי והאחרון הוא בטיחות. גליישר הוא לא ילוסטון או יוסמיטי. יש מטיילים בשבילים, אבל הם פחות עמוסים ממה שאולי אתם מכירים. יש הרבה נחלים ומפלים וחשוב להשגיח על ילדים שלא יתקרבו אליהם יותר מדי. רוב מקרי האסונות בפארק הם של מטיילים שהחליקו לתוך נחל שוצף וקר.

בנוסף, יש דובים בגליישר. הרבה דובים. וגם בעלי חיים אחרים כמו איילי מוס. זה כיף וזה נפלא, אבל בבקשה, הקפידו על כללי הזהירות במפגשים עם בעלי חיים ושמרו על מרחק מהם. הנה המדריך שכתבתי על מפגשים עם דובים – כדאי לקרוא לפני הביקור.

כביש ה-Going To The Sun – נקודות עצירה ומסלולי טיול מומלצים

רוב התיירים מבקרים בקטע הזה ביום אחד בו הם חוצים את ה-GTTS מצד אחד לצד השני. זה אומר שהביקור יכלול כשלוש שעות של נהיגה בכביש. הוא לא עד כדי כך ארוך, אבל נוסעים לאט, ובנוסף יש כמעט תמיד עצירות בגלל עבודות בכביש). במהלך הנסיעה, יש נקודות רבות בהן אפשר וכדאי לעצור. זה יאפשר לנהג להנות גם מהנוף, כי בזמן הנהיגה, בהחלט כדאי ומומלץ שיתמקד בתואי הכביש…

יש כמה מסלולי טיול לא ארוכים ומומלצים לאורך הכביש. בצד המזרחי, בין לוגאן פאס לסיינט מרי, יש כמה וכמה מסלולים קצרים ובינוניים. פירוט של כל המסלולים ואורכם, תוכלו למצוא כאן.

השביל בהא הידיעה של האיזור הוא השביל המכונה Highline Trail. השביל הזה מתחיל מול מגרש החניה של מרכז המבקרים של Logan Pass וממשיך בדרכו עד לאיזור מאני גליישר. מדובר בשביל שאורכו כעשרים קילומטר ויש בו לא מעט עליות ומורדות. אפשר לעשות אותו ביום אחד (אם אתם בכושר טוב), אבל אז תגיעו בסוף היום לאיזור מאני גליישר ותצטרכו שמישהו יביא את הרכב שלכם. זה מתאים לקבוצה בה מתפצלים, חלק הולכים בשביל וחלק מגיעים ברכב למאני גליישר. יש גם אפשרות ללון בדרך ב-Granite Chalet. בקיצור, זה שביל שכדי ללכת את כולו, צריך קצת תכנון לוגיסטי מוקדם. הנופים בהחלט שווים את המאמץ (את זה מדווח צחי, שהלך את השביל לכל אורכו).

לפני שתוותרו על ההייליין לגמרי, ההמלצה שלי היא כן ללכת בחלקו הראשון של השביל, ליד מרכז המבקרים של לוגאן פאס. גם הליכה של שני קילומטר פנימה וחזרה היא חוויתית מאד. הקטע הזה של השביל עובר ממש על צלע הר, כשאתם הולכים על שביל צר ולידכם תהום. אם אתם עם ילדים מאד קטנים, אז לתת ידיים או לשים אותם במנשא.

IMG_4910

מה שחשוב לזכור לגבי האיזור הוא שאין מקומות לינה לאורך ה-GTTS עצמו. כדי לטייל הרבה באיזור הזה, לנים באחד מהקצוות של הכביש, המערבי או המזרחי ונוסעים כל פעם פנימה עם הרכב. אם אתם בביקור של 2-3 ימים, הטיולים שלכם ישולבו ביום הנסיעה בכביש.

איזור מאני גליישר – Mani Glacier – מסלולי טיולים מומלצים

זה האיזור שבו כדאי להיות לפחות יומיים. האיזור שוקק בעלי חיים וקל יחסית להבחין בהם כי רוב המקומות אינם מיוערים. יש פה שפע של מסלולי הליכה באורכים שונים.maniglacier

מפה ופירוט מלא מסלולים במאני גליישר תוכלו למצוא כאן.

מסלולים מומלצים למשפחות באיזור מאני גליישר (שניסינו בעצמנו!)

Swiftcurrent Nature Trail – מסלול מעגלי של 3.7 ק"מ. יוצא מאיזור מרכז המבקרים של Swiftcurrent במאני גליישר. ללא שיפועים משמעותיים. שביל חביב מאד, שעובר ליד פישרקפ לייק, שם אפשר לפעמים לראות מוסים אוכלים אצות במים.

17072011509

Redrock Falls – הליכה של כ-3 ק"מ למפלים מקסימים (6 ק"מ כולל ההליכה בחזרה).

IMG_5473

Grinnell Lake – אפשר ללכת ברגל את כל המסלול עד האגם ובחזרה – וזה יוצא בסה"כ 11 ק"מ. אין עליות משמעותיות וחלק מהמסלול כן עובר ביער. אפשר לקצר משמעותית את ההליכה, אם לפחות חלק מהדרך עושים בשיט. יש ספינה שיוצאת ממאני גליישר הוטל הסמוך ואפשר להגיע בה קרוב מאד לאגם, כך שיהיו לכם פחות מארבעה קילומטר להליכה בסה"כ. זה תענוג לא זול במיוחד, אבל יכול להיות נחמד. רק שימו לב שיש עומס וצריך להזמין מקום יום קודם במלון.

IMG_5317

מסלולים מומלצים למיטיבי לכת באיזור מאני גליישר –

Grinnell Glacier Viewpoint – מסלול שעולה גבוה מעל אגם גרינל אל הקרחון עצמו. סה"כ כ-17 ק"מ הליכה, כולל עליות. גם אותו אפשר לקצר בחמישה קילומטר, אם משלבים שיט בספינה.

פארק לאומי גליישר

IMG_5421

Iceberg Lake – אגם שצפים בו גושי קרח ענקיים גם בחודש אוגוסט. מסלול יפהפה של כ-16 ק"מ הליכה בסה"כ.

אייסברג לייק - אוגוסט 2013
אייסברג לייק – אוגוסט 2013

את שני המסלולים האלו אפשר גם לעשות כחלק מקבוצה, בהדרכת ריינג'ר. זה גם קצת יותר מעניין עם הדרכה וגם יש תחושת ביטחון טובה יותר במקרה של מפגש עם דובים על השביל.

יש עוד מסלולים שאפשר למצוא כאן. את שני אלו צחי עשה ואישר שהם אכן מרהיבים ביופים (התמונות בדף כולן צולמו עלי ידינו, צחי צילם את אלו של המסלולים הארוכים).

תכנית טיול לשלושה ימים בפארק לאומי גליישר

אני מניחה כאן שאתם מתחילים בצד המערבי של הפארק וחוצים אותו מזרחה. אפשר בהחלט להפוך את הכיוון ואת הסדר כאן.

יום 1 

הטיול שלכם מתחיל בחציית ה-Going To The Sun Road  ממערב למזרח. בחציה הראשון הדרך מטפסת עד הנקודה הגבוהה ביותר, בלוגאן פאס ומשם היא יורדת עד מאני גליישר. אם אתם משכימי קום, אפשר בהחלט עוד להספיק מסלול נחמד באיזור המערבי של הפארק, ליד לייק מקדולנד. המסלול המומלץ הוא Trail Of The Cedars, מסלול נוח מאד ונגיש גם לכסאות גלגלים שלוקח אתכם דרך היערות שבצד המערבי של הפארק. אם אתם בקצב מהיר ובלי ילדים, תוכלו להמשיך עד Avalanche lake שבקצה המסלול –

IMG_4870

אל תשתהו בצד המערבי יותר מדי זמן. עד 11 בבוקר, אתם צריכים להיות שוב בתנועה על הכביש לכיוון מזרח. גם כי יש לכם עוד כמה דברים להספיק וגם כי הכביש הזה איטי. נוסעים בו לאט, עוצרים כדי להסתכל על הנוף או סתם כי יש תיקונים בכביש וצריך לחכות עשרים דקות עד שמאפשרים לצד שלכם לנסוע. או שאולי יש דב לצד הדרך וכולם עוצרים – גם זה בהחלט קורה!

סעו עד לוגאן פאס ושם תעצרו. הכנסו למרכז המבקרים, בו תוכלו לצפות בסרט על הפארק וללמוד עוד על המאפיינים היחודיים לו. קחו בחשבון שאין כאן מסעדה או חנות, אז הגיעו עם אוכל משלכם. צאו לטייל בהייליין טרייל שמתחיל מול מרכז המבקרים. לכו על השביל שמעל התהום למשך חצי שעה או שעה ואז חזרו בחזרה לרכב והמשיכו בנסיעה מזרחה.

אם יש לכם עדיין זמן אתם יכולים לשלב טיול באחד מהשבילים שבצד הזה של הכביש, לאחת מנקודות המפלים באיזור – Baring Falls או Virginia Falls, למשל. אם לא, לפחות תעצרו בכמה שיותר נקודות תצפית בדרך עד סוף הכביש. ביציאה מה-GTTS, אתם פונים צפונה ומשם אל איזור Mani Glacier. זה איזור הלינה שלכם בשני הלילות הקרובים. אם הייתם זריזים במיוחד, תוכלו לצאת לסיור קצר באיזור Fishercap Lake. כאן כבר יש גם מסעדה וגם חנות. אל תפספו את גלידת ה-Huckleberry הסגולה במכונות הגלידה שבחנות!

יום 2

הקדישו את היום לטיול בטבע. מיטבי הלכת יוכלו להרחיק עד גרינל גליישר או אייסברג לייק. מי שמחפש מסלול קצר יותר, יוכל לבחור בכל אחד מהמסלולים האחרים (או יותר מאחד). מומלץ בחום להתיעץ עם הריינג'רים לגבי התנאים הספציפיים במסלולים בזמן ביקורכם. בערב יש לרוב פעילויות ריינג'רים במקום, הרצאה או צפייה מודרכת בבעלי החיים באמצעות טלסקופים שהריינג'רים מציבים במגרש החנייה.

יום 3 

עוד יום טיול בפארק ועוד הזדמנות לתצפיות בבעלי חיים! אם עשיתם אתמול מסלול מאומץ במיוחד ואתם מעדיפים לא ללכת ביום הרגל, אפשר לשלב ביום הזה ביקור בווטרטון לייקס, בפרט אם המשך המסלול שלכם הוא צפונה, אל הרוקיז הקנדיים. לחלופין, אם אתם בדרככם דרומה אל עבר ילוסטון, אפשר לבקר באיזור Two Medicine ולהנות מהנופים מנקודות התצפית, בלי לשלב מסלול הליכה. אם יש לכם בכל זאת כוח לטייל שם קצת, אז מסלול מומלץ שנהננו ממנו נקרא Running Eagle. קצר מאד (שני קילומטר) ועם מפל מקסים שיוצא מהסלע.

IMG_5140

זהו, מכאן כבר תמשיכו כדי להספיק לנקודת הלינה הבאה שלכם. מבטיחה לכם שתרצו לחזור לגליישר לטיול ארוך יותר!

אם נהנתם מהפוסט הזה, אשמח אם תשתפו אותו עם חבריכם ברשתות החברתיות. כרגיל, הערות ושאלות מתקבלות בברכה בתגובות!

20 comments

  1. היי ענת,
    רציתי לדעת האם המסלולים Grinnell Glacier Viewpoint ו iceberg lake מעגלים? ועד כמה הם באמת קשים?
    דבר נוסף, יש סיכון בלטייל בפארק? (מבחינת דובים וחיות נוספות אני מתכון) ואם כן כיצד אפשר להתגונן יותר?

    1. הי אלדור,
      אייסברג לייק לא מעגלי. גרינל גליישר, אפשר לעשות מעגלי או לא. אתה יכול לראות את המסלולים כאן.
      יש הרבה דובים בפארק וסיכוי טוב מאד לפגוש אותם במסלולים. זה לא דבר רע 🙂 מי שחושש מאד יכול לעשות את המסלולים האלו בקבוצה בהדרכת ריינג'ר. בכל מקרה, כשמגיעים לפארק (או בכל פארק לאומי אחר באיזור, כמו ילוסטון) מומלץ להצטרף להרצאת ריינג'ר לגבי בטיחות במפגשים עם דובים. ויש לי גם כאן באתר מדריך בנושא דובים. מבחינת בעלי חיים אחרים, יש מוסים בגליישר אבל הם לרוב רחוקים מבני אדם. בעקרון, הכלל הוא לשמור על מרחק של לפחות 25 מטר ממוס וזה לא קשה ליישום.

  2. שלום ענת,
    אני נוסע למונטנה, קאליספל בתחילת יולי. שוהה שם שבוע למטרת עסקים ולאחר מכן שבוע נוסף לבילוי.
    חשבתי על התחברות לטבע לשלושה ימים (מטייל לבד)
    האם ניתן וכדאי להסתדר בגליישר פארק עצמו ללא רכב? כלומר האם יש מקומות לינה (לא קאמפיינג) הממוקמים בסמיכות למסלולי הליכה יומיים?

    כמו כן אשמח להמלצות על עיירות/מקומות בסביבת העיירה (קאליספל)
    תודה!

    1. הי יוסי, איזה כיף לך! קאליספל עיר חביבה. בהחלט כדאי לטייל בגליישר – לדעתי יותר משלושה ימים אם אתה יכול. לגמרי ממליצה לך לשכור שם רכב. יש סוג של שאטל שחוצה את הפארק אבל הוא יקר יחסית. אני לא יודעת מה מתוכנן לך לשבוע העסקים, אבל לגמרי הייתי שוכרת רכב גם בשביל זה. זו עיר (קטנה) במונטנה. היא בנויה לרכבים ולא להליכה ברגל. שטוחה וגדולה ואין לה למיטב זכרוני דאונטאון משמעותי. הייתי נשארת עם הרכב גם לשבוע של הבילוי ומטיילת או רק בגליישר (אם אתה אוהב טיולים רגליים ברגל) או סיבוב של ילוסטון וגליישר בשבוע וחזרה לקאליספל כדי להחזיר את הרכב ולחזור ממנה. הנהיגה באיזורים האלו קלה ונעימה והנופים שתוכל להגיע אליהם עם רכב מדהימים.
      בסביבות קאליספל, יש לך את וויטפיש ועוד חורים כמו האנגרי הורס, כולם בדרך אל הפארק ומתבססים על תיירות לפארק. זה לא שאין מסלולים באיזור הזה של מונטנה אבל א. זה דורש רכב וב. אין יותר יפה מההרים עצמם, ואלו ימצאו מזרחית לך, בגליישר.
      לגבי לינה, אני לא מאמינה שתוכל בשלב הזה למצוא לינה בתוך הפארק. בגדול, אתה תטייל יום בצד המערבי, שאז אתה יכול ללון בוויטפיש. יום שלם שווה להקדיש לחציה בכביש Going to the sun, כולל מסלולי הליכה לאורכו. ואז ללון בצד המזרחי ולטייל באיזור מאני גליישר. אם יש לך רכב, אז לטייל גם באיזור טו מדיסין. לחובבי hiking, יש מסלולים מעלפים שם. מהיפים בארה"ב. אפשר בשקט לעשות שלושה ימים בצד המזרחי ואז לחזור ברכב לאיזור קאליספל להחזיר אותו.
      לחלופין, אם פחות בא לך הליכות ברגל. אפשר לעשות מסלול מהמם של ההרים, כולל גליישר כמתואר כאן + ירידה לילוסטון ליומיים דרך הפאסים של beartooth וחזרה דרך הצד המזרחי של ההרים לקאליספל. אוח, כמה אני מתגעגעת לאיזורים האלו. תהנה המון!

  3. אהלן ענת, לבעלי ולי יש שבוע בגליישר פארק.
    אנחנו אוהבים לטייל ובכושר טוב.. מתחילים ביום ראשון באיזור שדה התעופה וחוזרים לשם אחרי שבוע.
    חשבנו 3-4 ימים לעשות טיולים קצת יותר מאתגרים, כולל את ה Going to the sun. ולסיים באיזה 3 ימים באווירה יותר רגועה, במלון אולי קצת יותר שווה על אחד האגמים עם אופציה לטיולים קצרים.
    איך היית ממליצה לנו לבנות את הטיול?

  4. תודה רבה.
    תוכלי בבקשה להמליץ על נקודות עניין מעניינות בדרך בין ילוסטון לגליישר ? אני מבין שמדובר בכ- 8 שעות נסיעה שדורשות עצירה ללינה בדרך.

    תודה,
    גיל

    1. תלוי בדיוק מאיפה לאיפה נוסעים ואיזה נתיב בוחרים וכמובן, כמה זמן יש לכם בשביל הדרך. יש מה לראות ולעשות בכל מיני מקומות, אבל אפשר גם פשוט לנסוע בדרך הקצרה ביותר ולעשות את זה ביום אחד (לדעתי גם עם קראוון זה אפשרי, אם כי לא ניסיתי ואולי זה באמת קצת יותר מדי).
      אם אתם יוצאים מווסט ילוסטון ונוסעים לאיזור מאני גליישר –
      אם נוסעים על כביש 287 נקודת העצירה המתבקשת במסלול הזה היא הלנה, בירת מונטנה. עיירה קטנה עם מרכז היסטורי שאפשר לטייל בו.
      אם נוסעים בכביש 191 ומשם מתחברים ל-89, אז כדאי לעצור בעיירה Bozeman ולבקר שם במוזיאון הרוקיז (תכננו לפחות חצי יום בשביל זה). זה גם מקום נחמד לשופינג (אין מס קניה במונטנה). העצירה הבאה תהיה בעיירה Great Falls שם יש לא מעט מה לראות ולעשות, בפרט למי שמתעניין במורשתם של לואיס וקלארק (תראו אותם ואת דמותם בכל מקום באיזור, הם "תפרו" שם זיג זגים רציניים במסע שלהם 😉 ). הנה סיכום הביקור שלנו בגרייט פולס.

  5. אכן כן. זה לא סיבוב ארוך מדי, כי אתה נוסע בכביש 2. מוסיף בסה"כ אולי רבע שעה נהיגה ובנופים יפים מאד גם הם.

  6. תודה על התשובה.
    לפי מה שאני רואה במפה, אין כביש נוסף שחוצה את הפארק, כלומר, אם אני רוצה להגיע לאזור Many, אני צריך בעצם לעשות סיבוב סביב כל הפארק מכיוון דרום, אני צודק ?

    גיל

  7. הי גיל, לא ניסיתי באופן אישי את השאטל בגליישר אבל כן היינו בשאטלים של פארקים אחרים ואין בעיה. צריך לחכות קצת לפעמים אבל לפי מה שאני רואה בגלישר יש שאטל כל 15-30 דקות אז לא נראה לי בעייתי במיוחד. אני חושבת שבהנתן שיש שאטל חינמי לא הייתי שוכרת רכב (מה עוד שעבורנו הישראלים יקר לשכור רכב מתוך ארה"ב וצריך לעשות את ההזמנה בארץ. אני בכלל לא בטוחה שיש אפשרות לשכור רכב קרוב לפארק, נניח בקאליספל דרך סוכנות ישראלית). עוד על השאטל –
    https://www.nps.gov/glac/planyourvisit/shuttles.htm
    למיטב ידיעתי אין הגבלה על קראוונים מעבר לכביש ה-GTTS (גם אין הרבה כבישים בפארק באופן כללי 😉 ).

  8. ענת שלום,
    אני מבין שאין מעבר לקרוואנים באזור לוגן ונדרש לקחת את התחבורה הציבורית של הפארק.
    אם כך, האם את ממליצה לשכור רכב בטיול של מספר ימים בפארק או השימוש בתחבורה הציבורית הוא מספיק טוב ?
    האם ניתן להגיע עם הקרוואן לאזורים נוספים של הפארק ללא מעבר בלוגן ?

    תודה,
    גיל

  9. עכשיו הבנתי. הראש שלי עוד היה בשאלה על ביטול הגליישר 😉
    כן, שלושים יום זה הרבה יותר סביר. זה עדיין טיול עתיר נהיגה, אבל יהיה לכם מספיק זמן להנות בכל מקום בין קטעי הנהיגה. אני מקווה שיש לכם שני נהגים (או נהג מנוסה שאוהב לנהוג הרבה). בהחלט אפשר לקחת חלק מהימים האלו גם כדי "לשבור" את הנסיעות הארוכות באמת ליומיים ולעשות דברים בדרך. בנוסף, הייתי מוסיפה לפחות יום אחד באיזור באנף, יום אחד באיזור ג'ספר וכמובן, יום באיזור גליישר. כיוון שעם קראוון אתם לא יכולים לעבור בדרך Going to the sun road, לדעתי כדאי להתמקד בצד המזרחי של גליישר באיזור מאני גליישר ולהיות שם יום שלם (הגעה יום קודם ועזיבה יום למחרת).

  10. היי
    כנראה לא היינו מספיק ברורים בשאלה הראשונה , בתכנון המקורי הינו אמורים לשהות ברוקיס האמריקאים והקנדים לעשרים יום ולטוס לבאפלו [ניאגרה ] ולבלות עשרה ימים בדרך לניו יורק
    כאשר כתבנו לבטל את הצד המזרחי התכוונו לבאפלו עד ניו יורק וזה מוסיף לנו עשרה ימים נוספים כלומר שלושים יום +-
    האם זה נשמע לך יותר סביר ובנחת?

  11. לא הבנתי כל כך את ההצעה לשינוי? לוותר על הצד המזרחי של גליישר, לא חוסך לכם יותר מדי זמן נסיעה וממילא בתוואי שפירטתי לא היה באמת עיכוב שם. תוכל לפרט איך המתווה יראה? לגבי הנסיעה בקראוון, אם אתם מכירים ויצא לכם לנסוע בכבישים הרריים ומפותלים, אז סומכת עליכם שתסתדרו.

  12. היי ענת
    תודה על התגובה המהירה והמפורטת
    את צודקת זה באמת נראה בלתי אפשרי ולכן נראה לי שנוותר על הצד המזרחי ונקדיש את כל השלושים יום לאזור זה. האם זה נשמע לך סביר ובנחת? הנסיעה בקרוואן מוכרת לנו ואינה איטית בהרבה מנסיעה ברכב רגיל (אם אתה לא טייס ) ויש בה חסכון של זמן ביציאה לארוחות וכן כניסה ויציאה מהמלונות.
    אשמח לשמוע את דעתך
    בתודה מראש

  13. היי ענת
    ראשית תודה רבה על השיתוף הנפלא !
    קראתי בשקיקה את הבלוגים ואת ההמלצות לגבי המסלולים מדנבר לגליישר והרוקיס הקנדים
    ונהנתי מאוד מהתיאורים והאינפורמציה הטובה והממצה ומהידע הנרחב .
    אני מתכוון לצאת לטיול מתחילת חודש יוני, לשלושים יום +- ,מדנבר לרוקיס הקנדים דרך רוקי פארק, טיטון פארק , יילו סטון , גליישר , והרוקיס הקנדים ולסיים בסיאטל (מאחר ואנו נוסעים בקרוואן וצריכים להחזירו שם). את כל המסלול הזה צפויים לעשות בעשרים יום +-.
    בעשרת הימים האחרונים (או פחות) לבקר במפליי הניאגרה ואח"כ לנסוע לניו יורק דרך הפארקים בדרך. [בניו יורק נהיה יום יומיים בלבד מאחר וכבר ביקרנו בניו יורק בטיול קודם ]
    את רוב האינפורמציה ינקתי בשקיקה מהאתר שלך ונשארה לי התלבטות אחת גדולה האם מפאת אורך הטיול וחוסר הימים כדאי לדלג על הגליישר או לקצר את השהייה בו למינימום מאחר ונהיה ברוקיס הקנדים ?
    אשמח לשמוע מה דעתך על כל המסלול ואשמח להארות והערות נוספות
    בתודה מראש ובברכת חג שמח

    1. עשרים יום למסלול הזה, נשמע לי מאד צפוף, בפרט בקראוון. אנחנו מדברים על מסלול באורך של כאלפיים מייל. בהנחה שיהיו ימים בהם תשארו במקום אחד ותטיילו, אנחנו מדברים על ימים עם 300-400 מייל נהיגה ביניהם. קראוון נוסע במהירות של 60 מייל לשעה, במקרה הטוב, כלומר 7 שעות נהיגה ביום כזה. קחו בחשבון שקראוון גם אוכל לכם יום בלקיחה ויום בהחזרה… זה יראה משהו כזה –
      יום 1 הגעה לדנבר
      יום 2 לקיחת קראוון (יום שלם של התעסקות והצטיידות)
      יום 3 פארק רוקי מאונטיין – סדר גודל של 3-4 שעות נהיגה
      יום 4 8 שעות נהיגה בדרך לגרנד טטונס
      יום 5 3-4 שעות נהיגה עד להגעה לג'קסון + שעה נהיגה לביקור בפארק
      יום 6-8 ילוסטון (וזה נחשב קצר לפארק הזה, סביר להניח שבכל יום כזה, תהיו שעתיים-שלוש בנסיעה)
      יום 9 8 שעות נהיגה בדרך לגליישר
      יום 10 הגעה לגליישר וביקור קצר בצד המזרחי וחציה לקנדה
      יום 11 הגעה לבאנף
      יום 12-14 טיולים באיזור באנף ויוהו
      יום 15 דרך הקרחונים – 6-7 שעות נהיגה
      ימים 16-17 איזור ג'אספר
      יום 18 8 שעות נהיגה לכיוון סיאטל
      יום 19 עוד 8 שעות נהיגה לכיוון סיאטל
      יום 20 החזרת קראוון

      זה לא בלתי אפשרי, אבל זה מסלול עתיר נהיגה מאד מאד. אנחנו עשינו אותו בחודש וחצי ועם רכב רגיל (מהיר יותר), ואתה מתכנן לעשות אותו בשלושה שבועות… אני מקווה שאתם יותר מנהג אחד?
      ויתור על גליישר לא ממש עוזר לכם. זה בערך מה שעשיתי כאן. גליישר ממילא על הדרך שלכם ובאמת אתם מפספסים אותו, אם רק מבקרים בו כמה שעות.

      ההמלצה שלי היא לשקול לוותר הפעם על הרוקיז הקנדיים. לטעמי, צריך עשרה ימים כדי לראות את הרוקיז הקנדיים כמו שצריך. עדיף גם להיות 5 ימים בילוסטון, ולפחות 2-3 ימים בגליישר. אם תורידו את הרוקיז הקנדיים, זה יוריד לכם כארבע מאות מייל מהמסלול, אפשר לכם לרווח קצת, לנסוע לאט יותר בין היעדים, עם עצירות בדרך, להיות יותר זמן בכל מקום ויהיה לכם יחס טוב יותר של זמן נהיגה לעומת זמן "טיול".

      בלי קשר לאורך המסלול ולקצב, השאלה שלך ממש טובה ואני חייבת לציין שלא, לא כדאי לדעתי להוריד את גליישר. מה שמדהים ברוקיז זה ההבדלים בין המקומות השונים לאורך הרכס. איזור רוקי מאונטיין לא דומה לילוסטון, שלא דומה לגליישר, שלא דומה לרוקיז הקנדיים. שווה להקדיש לכל אחד מהמקומות האלו מספיק זמן.

  14. היי ענת.
    בדיוק סיימנו את גליישר היה מדהים!!
    נהנו בו יותר מילוסטון, אתה מרגיש הרבה יותר בטבע ופחות מתויר מילוסטון.
    עשינו שני מסלולים אחד קל יחסית למפלי רדרוק ואת השני לגליישר גנרל(האגם עם הקרחונים) יצא לנו 20 ק"מ, אבל המסלול לא קשה במיוחד, היו גם ילדים ומבוגרים שעלו אותו.
    ביום האחרון עשינו את הדרך אל השמש שהייתה נפלאה.
    כרגע אנחנו בדרך לארצ'ס, יש לך מסלולים מומלצים שם?

    1. וואו! כמה כיף לשמוע! אני מסכימה שגליישר מרגיש הרבה פחות צפוף מילוסטון והרבה יותר פראי. האגם עם הקרחונים הוא אייסברג לייק, אז אני מניחה שאת מתכוונת אולי לשם של הסיור?
      לגבי ארצ'ס, הוא מקסים. המסלול הכי ידוע הוא זה שמגיע אל ה-delicate arch אבל לא חסרים מסלולים יפים אחרים. הכי טוב לעצור במרכז המבקרים בפארק (יחסית בכניסה) ולהתיעץ עם הריינג'רים. יש להם מפות שבילים והם גם מעודכנים במצב השבילים בשטח ויוכלו להמליץ לכם בדיוק לפי הצרכים שלכם. תמשיכו להנות ותודה על העדכון!

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *