איך סידרו אותנו במעמד שכירת הרכב ואיך קיבלנו בסוף את הכסף בחזרה

יאפ. אחרי יותר משנה של טיולים בארה"ב ברכב שכור, זה בכל זאת קרה לנו. גביית יתר של כמה מאות דולרים במעמד לקיחת הרכב. הנה הסיפור המלא, כולל איך בסוף קיבלנו את הכסף בחזרה. וכמובן, כמה טיפים חשובים שיעזרו לכם להמנע מסיפור דומה.

איך ולמה הזמנו את הרכב בחברת דולר

מי שעוקב כאן בבלוג יודע שאת הקיץ האחרון בילינו ברוד טריפ ארוך בארה"ב וקנדה. שכרנו רכב בלוס אנג'לס, נסענו איתו עד אלסקה, טיילנו שם קצת ואז נסענו את כל הדרך בחזרה. את כל סיפור הטיול עדכנתי כמובן בבלוג, כמעט בזמן אמת.

מסיבות אישיות, לא היה ברור לחלוטין שנצא לטיול הזה כך שהתעכבתי עם הזמנת הרכב עד מאי. זו היתה טעות בפני עצמה. היינו צריכים להזמין כמה חודשים קודם לכן. בגלל שהתעכבנו כבר אי אפשר היה להשיג בדיוק את הרכב שרצינו ובמיקום שרצינו. לא אלאה אתכם בסיפורים, אבל אומר רק שבסיוע צמוד של נציג של rental cars הגענו בסוף לשכירת רכב מסוג SUV 7 מקומות בלוס אנג'לס במקום מיני ואן באיזור ניו יורק. כל זה כהערת אגב, כיוון שזה לא ממש משנה לסיפור שבאתי לשתף כאן היום. סתם טיפ קטן על הדרך – הזמינו את הרכב מספיק זמן מראש.

הזמנו את הרכב מחברת דולר, שממנה שכרנו פעמים רבות בעבר והיינו מרוצים פחות או יותר. השירות היה סביר עד טוב מאד וכך גם כל הרכבים שקיבלנו בעבר. הסוכנות בארץ היתה rental cars שבאופן קונסיסטנטי השיגה עבורנו תמיד את המחירים הטובים ביותר (ואני תמיד משווה מול כל הסוכנויות – כולל הפעם).

החבילה שלקחנו כללה את כל מה שהיינו צריכים. כולל כל הביטוחים הנדרשים ונהג נוסף חינם (כי קליפורניה). ידעתי שבדלפק יציעו לנו תוספות כמו GPS, מכשיר לתשלום כבישי אגרה וכמובן ביטוח roadside assistance. ידענו שאנחנו לא רוצים אף אחד מהם.

מה קרה כששכרנו את הרכב

פאסט פוורוורד לסוף יולי 2017. טיסה מישראל ללוס אנג'לס עם שתי חניות ביניים ואנחנו בשדה התעופה LAX. לא פעם ראשונה שלנו בשדה ולא פעם ראשונה ששוכרים מדולר בלוקיישן הזה. עם המזוודות והג'ט לג, אבל גם עם אדרנלין, נכנסנו לסניף של דולר. לשמחתנו, התור קצר מאד ואנחנו תיכף עומדים מול הדלפק.

הנציגה של דולר עוברת על הואוצ'ר וכמובן מציעה את כל התוספות. אני מקפידה היטב לאמר שאנחנו לא רוצים. מכירים, ולא רוצים. היא מבקשת כרטיס אשראי.

"אנחנו לא רוצים חיובים נוספים", אני עונה.

"אל דאגה, לא נחייב אתכם בכלום, זה רק כדי לאשר את ההזמנה שבמערכת," היא אומרת.

נותנים כרטיס אשראי. ממתינים עוד כמה דקות ומתחיל תהליך החתימות. החתימות שלי ושל צחי לא מתבצעות על חוזה מודפס. החתימות הן על גבי מסך דיגיטלי. במסך הזה לא כתוב על מה חותמים בעצם ואנחנו מסתמכים על האמירה של הנציגה שאנחנו בסך הכל חותמים על אישור לקיחת הרכב.

מקבלים פקטה עבה למדי של ניירות ביד –

יש הרבה ניירת שם. טפסים לדיווח על תאונה, הסברים על מערכת כבישי האגרה, חוזה השכרת רכב (עם המון המון אותיות קטנות) ואפילו ברושור של פרסומת לרכבים שהרץ מוכרת במקום. סעו לשלום, אומרת לנו הנציגה. המפתחות בפנים. כלומר, גשו למגרש החניה לשורה הרלבנטית לכם וקחו איזה רכב שתרצו.

בששון וחדוה אנחנו אצים לנו אל טור הרכבים הרלבנטי. כולם מאותו סוג, אבל בכל אחד מיילאג' קצת שונה. הכי מעט שאנחנו מוצאים זה בכל זאת 30 אלף מיילים. ניגשים לנציגה המאד חביבה בחניון, מספרים לה על ההרפתקה המתוכננת ושואלים אם יש רכב חדש יותר עם פחות מיילים, כי בכל זאת, אנחנו נוסעים ליוקון ולאלסקה ורוצים לצמצם סיכון לתקלה. היא מתלהבת מהסיפור ומבקשת שנחכה חמש דקות כי בדיוק החזירו רכב חדש והוא מסיים שטיפה. כמה דקות לאחר מכן, אנחנו מקבלים SUV גדול עם 1500 מייל על השעון, משטחים ספסל אחורי, מעמיסים ציוד ויוצאים לדרך!

אוי אברוך

לא הזמנו מלון ללילה הראשון, כי רצינו לראות איך נרגיש ואולי כן לנהוג ולהתחיל לצבור מרחק. הפקקים של לוס אנג'לס מעצבנים, אבל אנחנו במצב רוח מצוין ומנסים לצאת מהעיר ללינה קרובה יותר לכביש ה-i15. אחרי כשעתיים נהיגה, אני שואלת את צחי, תגיד, איזה רכב קיבלנו בכלל? לעצור את הרכב להסתכל כמובן שאי אפשר אז אני לוקחת בשלווה את הפאקטה שקיבלנו מדולר בהנחה שאיפשהו שם כתוב מה המודל של הרכב הזה. מעלעלת בניירות ופתאום חושכות עיני. אני רואה את זה –

כן, כתוב שם שהרכב הוא ניסאן פאת'פיינדר אבל כתוב גם שחוייבנו ב-$765 דולר על ביטוח רוד אסיסטנס לשישים יום! זה שבפירוש אמרתי לנציגה פעמיים שאנחנו לא רוצים.

כרטיסי סים עדיין אין לנו אז אין לי איך להתקשר מיד. אני דוחה את הטיפול למחרת בבוקר ואנחנו אומרים לעצמנו שמדובר בחברה אמריקאית נחמדה. בטוח שיבטלו למחרת בבוקר את החיוב המוזר הזה.

למחרת, עד שאני מתקשרת אליהם עם כרטיס סים חדש, אנחנו כבר במרחק של חמש שעות נסיעה מהסניף בלוס אנג'לס. הנציגה בטלפון מסבירה לי שהדרך היחידה לבטל את החיוב היא להגיע אל הסניף עצמו. חברת דולר לא יכולה לעשות את זה בטלפון כיוון שיש לנו כרגע פוליסה מודפסת ביד. אנחנו חייבים להגיע לסניף של דולר שהוא סניף ארצי (corporate) כלומר, בעצם לחזור ללוס אנג'לס. הסניף הארצי הבא שיש לנו במסלול הוא רק שישים יום מאוחר יותר, בסן פרנסיסקו.

לנסוע אחורה חמש שעות ואז שוב לצאת – כלומר להוסיף לנו עשר שעות נהיגה – ממש לא מתחשק לנו. זו גם עלות של יום טיול, כולל לינה, דלק וביזבוז היום עצמו, שדי מתקרבת כבר להחזר שאנחנו צריכים לקבל מהם. הנציגה מתנצלת עמוקות ואומרת שהיא רושמת בתיק שלנו שביקשנו לבטל. בסוף הטיול, כשנגיע לסניף שהוא סניף ארצי, נגיש בקשת ביטול והיא מקווה מאד שנקבל את ההחזר.

כל הסיפור מעיק עלי מאד. לכאורה, כסף קטן בתוך עלות הטיול הכוללת, אבל התחושה שפשוט סידרו אותנו ודחפו לנו ביטוח שלא רצינו מציקה לי מאד. אני גם לא רגועה לגבי ההבטחה של הנציגה. הרי יש לנו ביד פוליסה מודפסת ששילמנו עליה. לכאורה, היא בתוקף. בסוף הטיול יוכלו לאמר לנו שניצלנו אותה, כי נסענו עם ביטוח מורחב.

אני שולחת גם מייל לדולר ולא מקבלת תשובה. בצר לי, אני פונה גם לנציגי דולר בפייסבוק. הנציג שם עובר איתי על הכל, מתנצל שוב והפעם מבטיח לי בכתב שנקבל את הכסף בחזרה. אמנם צ'ט בפייסבוק, אבל בכתב. אחרי יומיים של עצבים, אנחנו מחליטים לשחרר ולנסות להנות מהטיול.

אנסה לקצר את המשך הסיפור. אחרי חודשיים, אנחנו בסניף של דולר סן פרנסיסקו. העצירה הזאת ידועה ומתוכננת מראש. החוזים של דולר מוגבלים לחודשיים ובכל מקרה אנחנו אמורים להכנס לשם, להחליף רכב. הבחור בדלפק שומע ממני את כל הסיפור, משתתף בצערי אבל טוען שהוא לא יכול לעשות הרבה בנדון. בעוד שבוע אנחנו בלוס אנג'לס ומסייימים את הטיול, אז הוא מציע שנטפל בזה אז, בסניף בו התבצעה הגבייה. הוא רק יכול לודא שאין לנו רודסייד אסיסטנס בשבוע האחרון של הטיול, ברכב שאנחנו לוקחים מהם.

נגמר הטיול. אנחנו בחזרה בסניף של דולר בלוס אנג'לס. שם מודיע לנו הנציג הפחות נחמד שבעצם סגרו לנו את ההשכרה הזאת בסן פרנסיסקו ולכן מבחינתם זו השכרה סגורה. אין להם אפשרות להחזיר לנו את הכסף. אם אנחנו רוצים, צריך לטפל בזה מול המשרדים הארציים של חברת דולר. אני מבטיחה לעצמי במקום שאת הכסף הזה נקבל ויהי מה. עכשיו זה כבר עניין לגמרי עקרוני.

איך קיבלנו בסוף את הכסף בחזרה

בשלב ראשון, אני חוזרת אל הנציגים בפייסבוק. שם אומרים לי שיבדקו ואחרי יומיים חוזרים עם החזר של חצי מהסכום. מבחינתם, חתמנו שאנחנו רוצים ביטוח רודסייד אסיסטנס ולכן היה לנו כזה. את ההחזר החלקי הם עושים מטוב ליבם ולפנים משורת הדין ולא כי הם חייבים לנו משהו.

בשלב הזה, אני עושה שני דברים. קודם כל מתעדת את הכל בפוסט בבלוג שלי באנגלית. אם בא לכם, מוזמנים לקרוא אותו כאן. זה בגדול אותו הסיפור שאני מספרת כאן בעברית, אז אל תרגישו שאתם חייבים. שנית, אני פונה לרשויות בארה"ב. כל ההליך הזה של החתמה "בלנקו" על מסך דיגיטלי נראה לי לא תקין, וממה שאני קוראת ברשת זה גם לא חוקי במדינת קליפורניה. אז שלחתי פניה גם לתובע הכללי של קליפורניה וגם לגוף פניות הציבור האמריקאי שנקרא Better Business Bureau. זהו גוף ממשלתי שהוא סוג של מועצה לצרכנות.

התובע הכללי מודים לי על פנייתי ומוסרים שהם שומרים אותה לשימוש עתידי במידה ויחליטו לתבוע את דולר. יותר מזה קשה להם לעשות כי מסתבר שהחברה בכלל נמצאת באוקלהומה. היות וגם אני לא בדיוק תושבת או אזרחית קליפורניה, הטיפול מסתיים בזה. ה-Better Business Bureau מתגלים כאפקטיביים הרבה יותר. אחרי שהם מעבירים את הטיפול לסניף שלהם באוקלהומה, הם פונים בצורה מסודרת לחברת דולר. בתגובה החברה מוסרת שהם עדיין עומדים על כך שחתמנו על הביטוח הנוסף אבל "as a gesture of goodwill" הם מחליטים להחזיר לנו את שאר הכסף.

ובא לציון גואל, מבחינתי האישית.

איך תוכלו להמנע מסיפור דומה

הנושא של "מה היינו יכולים לעשות אחרת" הציק לי הרבה לאורך הטיול ואחריו. אנחנו טיילים מנוסים יחסית וכבר שמעתי הרבה סיפורים על מקרים דומים ובכל זאת נפלנו בפח. אחרי הרבה מחשבה גיבשתי לעצמי כללים שיכולים לעזור למנוע סיפור מעצבן כזה ואני חולקת אותם כאן. לכשעצמי, מתכוונת לחזור לפוסט הזה ולשנן אותם לפני הטיול הבא שלנו.

  1. אם אפשר, בקשו להוסיף הערה בואוצ'ר שאומרת מראש שאתם לא מעוניינים בביטוחים או מוצרים נוספים. לא חושבת שזה תמיד אפשרי, אבל שווה לנסות.
  2. לא להסכים לחתום על מסך דיגיטלי לפני שאתם רואים את החוזה הכתוב, כולל הסכומים. אני אישית מתכוונת לעמוד על זה בהשכרה הבאה. מבחינתי, אם אי אפשר, אני מוסיפה בכתב ליד החתימה – no additional payment.
  3. כשנותנים לכם בסוף את הפקטה עם הניירות, לעצור לרגע ולמיין אותם. כל מה שיצא כרגע ממדפסת ויש בו משהו ספציפי להשכרה שלכם, לעצור ולקרוא. כולל לודא שמות, תאריכים ואת כל הפרטים. למרות העייפות, הג'ט לג, הרצון לעלות כבר לרכב ולהתחיל בטיול. בכל זאת, לשבת בצד ולעשות את כל זה.
  4. אם אפשר ואם המסלול מאפשר, כדאי להעביר את היום-יומיים הראשונים באיזור השכרת הרכב כדי שאפשר יהיה לחזור בקלות. זה גם טוב למקרה שיש תקלות טכניות או שמשהו עם הרכב לא מוצא חן בעיניכם. אני לא חושבת שצריך להשתגע ולשנות מסלול רק בשביל זה, אבל אם אתם שוקלים את הנושא מסיבות אחרות, אז קחו בחשבון גם את זה.
  5. יש בעיה ואתם מדברים עם נציגים מחברת ההשכרה? לתעד, לתעד, לתעד. מדברים עם חברת השכרת הרכב בטלפון? להקליט את השיחה. מדברים עם נציג בדלפק? לבקש לתעד את השיחה בוידאו. כן, יכול להיות שזה לא נעים וקרצייתי, אבל אם יש לכם קובלנה ובעיה והסכום מצדיק את ההתעסקות ואי הנעימות, אז לעשות את זה.

האם אשכור בעתיד מדולר?

כן. משתי סיבות. קודם כל, כי סיפורים כאלו קורים גם בחברות אחרות. בבלוג שלי באנגלית הגיבו לי אנשים שאותו הסיפור קרה להם גם עם באדג'ט, למשל. קראתי גם על הנושא ומסתבר שבאופן כללי, חברות השכרת רכב הן שיאניות התלונות בתחומי התיירות. כולן. אין חברה ספציפית שמתהדרת ברקורד טוב יחסית לאחרות.

בנוסף, ממה שקראתי, התרגיל הזה חוזר על עצמו בסניף של דולר בשדה התעופה בלוס אנג'לס ובסניפים שלהם באוקלהומה. לא בסניפים אחרים. אני מאד מקווה שאם מספיק אנשים יעשו רעש ויתלוננו, זה יפסיק לקרות גם שם. בינתיים זה כן קורה. אני מתכוונת להמנע משכירת רכב בחברת דולר בסניף LAX ואמליץ לאחרים גם להמנע מכך. אבל בלוקיישנים אחרים, אמשיך לעבוד עם דולר, תוך כדי יישום הכללים שפירטתי כאן (בכל חברה שבה נשכור, בכל מדינה).

זהו, מקווה שזה יעזור לאחרים. ותזכרו, אם נתקלתם בבעיה של גביית יתר או תרגילים דומים בחברה אמריקאית, אפשר לפנות ל-Better Business Bureau ולקבל סיוע. זה לכשעצמו שווה המון!

אם נתקלתם במקרים דומים, אשמח אם תשתפו כאן. ספרו מה קרה ואיך נגמר.

 

17 comments

  1. היי ענת,
    תודה על התיאור המפורט והטיפים
    אני טס לארה"ב עוד שבוע, יש לי שתי השכרות קצרות ונפרדות (5 ימים + 3 ימים) מאלאמו ביוטה וקליפורניה
    האם היית ממליצה להשכרה כזאת כן לקחת Road Assistant? הדרך מפארק ציון לגרנד קניון היא 250 מייל ב"שום מקום" וגרירה משם תעלה כמה מאות דולרים יחסית להוצאה של 35$ על תוספת לשכירות

    ובנושא אחר, האם את מכירה את החלק של כביש מספר 1 מצפון לסן פרנסיסקו? אנחנו מגיעים מכיוון לייק טאהו ומתלבטים איפה לטייל בדרך לסן פרנסיסקו.

    1. הי יואב,

      זה ממש עניין של בחירה אישית. אנחנו אף פעם לא לוקחים roadside assistance. מדובר ברכבים חדשים והרי אם הרכב מתקלקל סתם ככה, זו בכל מקרה אחריות של חברת השכרת הרכב. אתה תשלם רק אם הרכב יתקע בגללך, כי שכחת לתדלק או איבדת מפתח וכד'. 250 מייל זה כלום. נסענו עד אלסקה וחזרה בלי רודסייד אסיסטנס 🙂 ועוד ארבע פעמים קוסט טו קוסט ועוד אי אלו מסלולים. שנה וחצי של טיולים בארה"ב, טפו טפו, אף פעם לא התקלקל הרכב השכור ולא איבדנו מפתחות. חסכנו אלפי דולרים על זה שלא לקחנו את הביטוח הזה. במקרה הגרוע, אם היינו מאבדים מפתח או נתקעים בלי דלק, היינו משלמים אפילו אלף דולר גרירה וזה היה יוצא זול יותר מהביטוח במצטבר. אבל בחמישים שנות נהיגה משותפות לי ולבנזוגי, עד היום לא נתקענו בלי דלק או בלי מפתח, אז לא ראינו סיבה מיוחדת שזה יקרה לנו דווקא בארה"ב 😉

      אחרי שאמרתי את זה, אם ה-$35 האלו איכשהו מוסיפים לך לשקט הנפשי, בחירה לגיטימית.
      כן, נסענו את כל כביש 1, מלגט (שם הוא מתחיל בצפון). לטעמי הוא קצת יותר יפה צפונית לסן פרנסיסקו, אבל לא שונה מהותית מהאיזור של ביג סר ומונטריי. שים לב שכדי לעשות את הקטע הזה אתה צריך להגיע עד החוף ואז לרדת אל הכביש (ירידה מפותלת מאד) ולהמשיך בכביש יחסית צר ומפותל. הנקודה היא שזה לוקח הרבה יותר זמן מאשר הנסיעה הרגילה לסן פרנסיסקו. מטאהו לסן פרנסיסקו זה סדר גודל של 4-5 שעות נהיגה. אם אתם מוסיפים את כל כביש 1 מלגט, זה הופך את זה ליותר מכפול זמן, וזה בלי לקחת בחשבון עצירות לטיולים. אם מאד בא לכם, זו אפשרות, רק תודאו שיש לכם מספיק זמן כדי לעשות את זה בנינוחות. אם אפשר, הייתי מוסיפה לזה עוד יום או יומיים ומטיילת גם בדרום פארק Redwoods באיזור Humboldt. אם לא משלבים את כביש 1 לא חסר איפה לטייל בדרך 🙂 . אפשר לעצור בסקרמנטו הבירה או לטייל באיזור נאפה למשל.

  2. שלום ענת, קצת חצוף אבל אודה לך מאוד מאוד אם תסייעי לי.אני טס בסוף מאי לילוסטון(נחיתה בסולט לייק)ולאחר 3-4 ימים בילוסטון אני מתכנן לנסוע עם הרכב במשך כ-10 ימים עד למיניאפוליס לבקר את ביתי שגרה שם.התוכלי בבקשה לייעץ לי על נקודות עצירה מעניינות בדרך?(אני מתכנן כמובן לבקר בהר רושמור). המון תודה. ישראל איתן.

    1. הי ישראל,
      זו לא נסיעה ארוכה (יומיים גג) כל כך אז עשרה ימים זה המון בשביל זה. בהחלט הייתי משלבת את דרום דקוטה, שיש בה יותר מאשר הר ראשמור. אפשר לטייל שם לפחות יומיים שלושה, מוזמן לקרוא בסיכום הטיול שלנו באיזור הגבעות השחורות של דקוטה. אפשר משם לעלות צפונה ולבקר בפארק לאומי Roosevelt שהוא יחסית מבודד ורחוק אבל מאד יפה ומעניין ליום אחד שלם של ביקור. אם אתה מחפש עוד קצת הרפתקה, אתה יכול משם לנסוע לצפון מינסוטה לפארק שנקרא Voyagers National Park והוא הנקודה הצפונית ביותר בארה"ב (חוץ מאלסקה). זה פארק בעיקר של אגמים. משם הייתי עוברת ב-Duluth החביבה עד מאד ומשם למינאפוליס. היינו בכל המקומת האלו אז קישרתי את השמות לסיכומי הביקורים שלנו בכל מקום.

  3. היי ענת,
    תודה וכל הכבוד על שיתוף החוויה וההארות שנבעו לך כתוצאה ממנה ועל הבלוג כולו.

    אני נוסע עם אשתי ביוני לטיול חוף לחוף ממערב למזרח ארה"ב וביצענו 2 הזמנות דרך rentalcars.
    רציתי לשאול איך אני דואג לכך שיהיה לנו את הביטול השתתפות עצמית. שכן באתר רשום על ביטוח צד ג' אבל על ביטול השתתפות עצמית לא הצלחתי למצוא משהו ברור.
    האם זוהי תוספת שיש לדבר עליה בדלפק עם הנציג?
    אציין כי חברת ההשכרה הראשונה והיא למרבית הטיול היא דולר.

    בתודה רבה,
    שחף.

    1. הי שחף,
      אני לא מומחית בביטוח אבל להבנתי השכירות הסטנדרטית כוללת CDW שמשמעותו Collision Damage Waiver. כלומר, בעברית, ביטול השתתפות עצמית. למיטב ידיעתי, זה לא כולל נזק לצמיגים ו/או לשמשות. במעמד השכרת הרכב אתה יכול לקנות ביטוח נוסף לנזק לצמיגים ולשמשות. לעניות דעתי, אין סיבה לקנות אותו היות ונזק כזה אופייני לנסיעה off-road שממילא אסור לך לעשות עם רכב שכור. מציעה לבדוק בשובר ההזמנה שאכן כלול CDW ואם לא, אז לפנות לרנטאל קארס ולדרוש שזה יהיה כתוב שם.

  4. הי ענת,
    תודה על האינפורמציה המועילה והחשובה !
    אותי מענין לדעת מדוע אתם לא רוצים הרחבה של הביטוחים לרוד אסיסטנס.
    אני לרוב נוהגת לבד בארה"ב ואני לוקחת את הביטוח הזה כסוג של עזרה למקרה שאצטרך.
    האם אני טועה ?
    שנית,גם הבחירה לא לקחת מכשיר איזי פאס תמוהה בעיני משום שהיום אין כבר בוטס שבהם ניתן לשלם ידנית בטול ווייס למיניהם,אז איך בעצם אתם עוברים ? שולחים את החיובים לחברת ההשכרה ?
    אשמח לדעת !
    תודה מראש 🙂

    1. הי עידית,
      הטיולים שלנו מאד ארוכים. רודסייד אסיסטנס זה סדר גודל של $6-8 ליום. בטיול של חודשיים, מדובר במאות רבים של דולרים. מה בעצם הביטוח הזה נותן? לא יותר מדי, מבחינתי. למי שהטיול שלו באיזורים מיושבים, זה יכול לתת שירותי גרירה במידה ונתקעת ופריצה במקרה והצלחת לנעול מפתח ברכב. מדובר ברכבים חדשים יחסית והסיכון להתקע עם הרכב נמוך. במצטבר שכרנו כבר כמעט שנה וחצי בארה"ב וטפו טפו, עדיין לא נתקענו. ואם נתקע? אז אם מדובר בבעיה מכאנית שחברת ההשכרה אחראית לה, במילא הם אמורים לשלם על זה. ואם מדובר במשהו שאנחנו עשינו, כמו לאבד מפתח או איכשהו לא להצליח להניע, אז אנחנו נשלם. כמה כבר יעלה גרר? כמה מאות דולרים לכל היותר, שזו בעצם עלות הביטוח. אז אם נעשה ביטוח, בטוח נשלם. אם לא נעשה, אולי כן ואולי לא. מעדיפים לקחת את הסיכון ולשלם רק אם יקרה משהו, ולא מראש. ושוב, שנה וחצי של שכירויות ולא קרה כלום עד היום שהיה מצדיק ביטוח כזה. אם היינו עושים אותו, לא היינו מממשים וכן היינו משלמים אלפים רבים של דולרים עליו. אני חושבת שדי הוכחנו ב"שטח" שזה לא משתלם.
      לחדד, שביטוח לרכב, כולל ביטוח צד ג' וביטול השתתפות עצמית אנחנו כן עושים. בעיקר כי צד ג' יכול להגיע לסכומים משמעותיים מאד בארה"ב ולא בא לנו להכנס באיזו פורש ולהסתבך עם תביעה של עשרות אלפי דולרים. אבל הרודסייד אסיסטנס אלו בהגדרה סכומים שנוכל לעמוד בהם יחסית בקלות אם וכאשר יקרה חלילה משהו. לא רואים סיבה לשלם את זה מראש לחברת השכרת הרכב כשהסיכוי שיקרה משהו נמוך כל כך.

      לגבי הטול – אנחנו מטיילים בעיקר במערב. כבישי אגרה הם נדירים מאד (אולי בגשר או שניים באיזור סן פרנסיסקו) ושם אפשר לשלם ידנית. כשטיילנו במזרח לפני כמה שנים, לא היתה לנו בעיה לשלם במטבעות אבל לא היינו באיזורים האלו כמה שנים טובות, אז אני לא יודעת לגבי היום. מה שכן, אם באמת חייבים איזי פאס, הייתי בודקת לגבי רכישה עצמאית של מנוי. חברות השכרת הרכב גובות עמלות לא פרופורציונליות על כל תוספת להשכרה ומבחינתי, שומר ארנקו ירחק 😉

      1. הי ענת,את צודקת בענין הרוד אסיסטנס אבל משום שלרוב אני לבד (הבן שלי גר בבוסטון) בטיולים ארוכים גם אם הם נמשכים שבועיים שלושה של השכרה,אני מעדיפה שיהיה לי טלפון שאליו אתקשר אם אצטרך בתקווה שלא אצטרך כמובן.
        בענין הטול ווייז אני מיגעה בשלב הזה רק למזרח ויש שם כבישי אגרה רבים וכבר אין אפשרות לשלם בבוטס בכניסה או ביציאה אז כעיקרון,החלטתי כן לקחת את האיזי פאס אבל יכולהיות שבאמת שווה לבדוק רכישה עצמאית שלו.
        תודה גדולה על תשובתך ענת ולחיי המון נסיעות מהנות
        🙂

      2. לגמרי לגיטימי, עידית. אני מאמינה שיש ערך גם לשקט הנפשי אם הביטוח קונה לך כזה. במקרה שלנו, אנחנו מרגישים מאד נוח לטפל בתקלות ולגשת למוסך בארה"ב (עשינו את זה בעבר עם טיפולים לרכבים בטיולים ארוכים), כך שתקלה ברכב ממש לא מרתיעה אותנו 🙂 אבל אצל כל אחד זה אחרת וזה סביר בהחלט גם לקחת ביטוחים כאלו למי שמרגיש צורך.

  5. ענת, נראה לי שנפלתם, לרוע מזלכם, על נציגה שמנסה לשפר את המשכורת שלה ע"י דחיפה של שירותים באופן לא הוגן.
    בטיול האחרון שלנו – לפני כחודשיים – שכרנו SUV פעמיים; פעם אחת בסן פרנסיסקו ופעם שנייה בלאס ווגאס. ב-2 המקרים לקחנו והחזרנו את הרכב בשדה התעופה, וב-2 המקרים שאלו בעדינות אם נרצה את השירותים הנוספים, עניתי שלא, והם לא ניסו לשכנע וגם לא דחפו שירותים בהסתר לתוך ההסכם.
    ההבדל היחידי הוא שאנחנו בחרנו באלאמו, אבל למען ההגינות, אני לא בטוח שזו הסיבה להבדל בהתייחסות.

    1. עמית, בהחלט זה מה שקרה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו שוכרים וידענו לסרב בנימוס אך באסטרטיביות. בפעמים הקודמות שכרנו גם עם דולר ולא היתה בעיה. ממה שקראתי, יש הרבה תלונות על הסיפור הזה לגבי הסניף הספציפי הזה של דולר בשדה התעופה בלוס אנג'לס.

  6. ענת,
    כתמיד, כיף לקרוא.
    משכיל ומועיל. ההתראות במקומן.
    נשתדל לפתוח עיניים בהשכרה הקרובה (דולר, פיניקס), אפילו שנוחתים ב 23:00 בלילה, עם הג'ט לג והמזוודות, ויוצאים לנסיעה של שעתיים.

    שמוליק

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *