חוזרים לארה"ב… והביתה! סיכום טיול קיץ 2017

את הפוסט הקודם סיימתי בלילה האחרון בקנדה, אותו בילינו ליד ויקטוריה, בריטיש קולומביה. משם, לקחנו מעבורת שהובילה אותנו בשיט של כמעט שלוש שעות, בין איי סן חואן שבמיצר בין קנדה וארה"ב.

חוצים לארה"ב!

השיט במעבורת אמור היה להתחיל ב-12 בצהריים, אבל כיוון שהפעם מדובר בחציית גבול לארה"ב, בעלי דרכונים זרים התבקשו להגיע שעתיים לפני. תהליך הכניסה לאיזור המעבורת היה יעיל, מהיר וידידותי. נציגים של ארה"ב בדקו את הדרכונים והויזות שלנו וערכו את התחקיר הרגיל. חשבנו שבזה סיימנו את התהליך, אבל הסתבר שגם בירידה בחוף האמריקאי שוב בודקים דרכונים ומתשאלים. לא נורא, כל התהליך לוקח ממש כמה דקות וכולם היו אדיבים, לדעתי יותר מהמקובל במעברי גבול אחרים שחצינו.

אחרי שעוברים את כל הבדיקות, מעמידים את הרכב בטור המתאים לקראת עלייה למעבורת ומחכים כשעה. יש חנות דיוטי פרי קנדית קטנה עם כל מיני מזכרות, קפה וקצת אוכל אז ניצלנו את ההזדמנות לבזבז את כל הכסף הקטן הקנדי שנשאר לנו. עלינו למעבורת, שבעים ומרוצים, החננו את הרכב בבטן המעבורת ועלינו לסיפונים העליונים. המעבורת עוברת בין איי סן חואן ואיי אורקה. לא סתם קוראים לאיים האלו איי אורקה, באמת יש כמה להקות של לוויתני אורקה באיזור באופן קבוע. למעשה, הנתיב של המעבורת נקרא "נתיב הלוויתנים" ועל הסיפון יש פוסטרים כדי לסייע לנוסעים לזהות את שלל היונקים הימיים שאמורים לראות בדרך. בפועל, לא הצלחנו לראות שום דבר חוץ מכמה שחפים.

חוצים את וושינגטון

היה מוזר וקצת מרגש להיות שוב בארה"ב. הרגשנו שבאמת החלק ה"מעניין" של הטיול שלנו כבר נגמר. ביקרנו בוושינגטון, אורגון וקליפורניה כבר כל כך הרבה פעמים שמבחינתנו, הגענו כדי לחצות אותן ולהגיע הביתה. קצת עצוב לכתוב את זה, אבל זו האמת. היתה לנו תחושה של סוף טיול, למרות שנותרו עוד שבועיים עד הטיסה.

נסענו ישירות לסיאטל שם עצרנו ללילה. שמחנו לגלות שיורד גשם שמנקה את האוויר. כבר לא היה עשן ואפשר היה לטייל קצת. למחרת בבוקר נסענו לבקר במוזיאון האווירי של סיאטל שהתגלה כמוזיאון גדול ומרתק. הצטרפנו לכמה סיוריים מודרכים במוזיאון, דגמנו את התערוכות ובילינו שם כמעט עד הסגירה.

20170918_105525 20170918_113329

והלאה… אל אורגון

בערך בחמש עזבנו את המוזיאון ונסענו דרומה, עד פורטלנד, אליה הגענו בשעות הערב. התמקמנו למשך שני לילות באחד מבתי המלון בעיר, בעיקר כי חיכינו להזמנות שערכנו באתר של אמאזון. בתור כתובת המשלוח נתנו את אחד הלוקרים של אמאזון בפורטלנד. למי שלא מכיר את השירות, לאמאזון יש מעין "ארוניות" או לוקרים lockers ברחבי ארה"ב. אפשר להזמין מהאתר ולבחור את אחד הלוקרים בתור היעד. כשהפריט מגיע – תוך יום או יומיים – מקבלים אימייל עם ברקוד, איתו ניגשים ללוקר, סורקים, פותחים ואוספים את החבילה. היה קל מאד למצוא את הלוקר וכבר למחרת התחדשנו בשלל פריטים מאמאזון.

מהלוקר, יצאנו אל דאונטאון פורטלנד. למרות שזה הביקור השלישי שלנו בעיר, עדיין יצא לנו להסתובב סתם ככה בדאונטאון. החננו את הרכב בחניון מרכזי ומשם יצאנו ברגל לכיכר פיוניר ולרחובת העיר. הלכנו לא מעט והגענו עד פארק וושינגטון הענקי. בפארק הזה מצויים גם גן החיות, גן הורדים בו כבר ביקרנו בעבר והגן היפני שהיה יעד הביקור שלנו הפעם.

הכניסה לגן היפני לא זולה בכלל, בסביבות $50 לאדם, אבל החלטנו שאנחנו משקיעים כדי לבדוק את האטרקציה הכי נחשבת באיזור. הגן לא גדול מאד, בהחלט מעוצב ומיוחד. קשה לי לאמר בדיעבד שאני חושבת שהמחיר היה מוצדק, בפרט שגן הורדים המרהיב הסמוך חינמי לגמרי…20170919_143805 20170919_142404 20170919_152015

למחרת, המשכנו בנסיעה, עם עצירות פה ושם לשופינג, כי בכל זאת באורגון אין מס קניה. עד הערב הגענו כמעט עד הגבול עם קליפורניה ועצרנו במלון בעיירה אקראית בדרך – מדפורד. הנסיעה הפתיעה אותנו מבחינת הנוף. כבר חצינו את אורגון בכביש 101 לאורך החוף וגם בכביש 97 דרך בנד, אבל זו היתה הפעם הראשונה שנסענו את i-5 לכל אורכו והוא בהחלט סיפק כמה קטעי דרך עם נופים משובחים.

(לא צילמנו, כי צילמנו. כלומר, לאורך כל הטיול היתה מצלמת גו-פרו מחוברת לרכב שתיעדה בטיים-לאפס את כל הנסיעה. מה שחסר זה רק שנמצא את הזמן כדי לערוך את כל זה לסרטון בהילוך מהיר…)

חוזרים לקליפורניה – איזור המפרץ

הגענו לקליפורניה! כבר ממש מריחים את הבית. היעד הראשון שלנו היה איזור סן פרנסיסקו. ביום ה-60 לחוזה התבקשנו להגיע ללוקיישן ראשי של חברת דולר כדי להאריך את החוזה וכנראה להחליף את הרכב. זה נוהל מקובל בהשכרות ארוכות שמטרתו לודא שהרכב במצב תקין ולקחת אותו לטיפולים ע"פ הצורך. כמובן, בטיולים שלנו אנחנו די "קורעים" את הרכבים מבחינת מרחקים, כך שברור שצריך טיפולים. טיפול אחד עשינו בעצמנו בדרך, ביוקון, כי לא נשאיר רכב 15,000 קילומטר בלי החלפת שמנים. בכל מקרה, היה לנו נוח הפעם להחזיר את הרכב ולא להכנס שוב למוסך, מה עוד שהיו לי עניינים לא פתורים עם חברת דולר. לא אכנס כאן לסיפור כולו, אלא ארחיב יותר בפוסט סיכום מנהלות לטיול.

מימין, הרכב שלקח אותנו מקליפורניה לאלסקה ובחזרה. משמאל, הרכב החדש, זהה לגמרי למעט הצבע, עם פחות קילומטרים ואחרי שהעברנו אליו את הציוד.

20170922_150703

אז נשארנו עם שבוע וחצי שהיינו צריכים להעביר בקליפורניה. המממ… מה עושים? ששת הימים האחרונים היו "סגורים": היתה לנו הזמנה של כמה ימים בפארק סקויה אנד קינגס, ואחריה ביקור אצל חברים לעוד יומיים. עד אז החלטנו פשוט לחלק את הדרך לחלקים קטנים ולהכיר קצת יותר לעומק כל מיני מקומות.

התחלנו בעמק הסיליקון. ביקרנו באוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו והצטרפנו לסיור מודרך. את הסיור מובילה סטודנטית שנה ב' שמתלהבת כמו שרק צעירה אמריקאית יכולה. כולה אנרגיות חיוביות וקופצניות ואין מאושרת ממנה ללמוד בסטנפורד. למדנו הרבה גם על ההיסטוריה של האוניברסיטה וגם על הווי הסטודנטים שלא ברור לי איך נשאר להם זמן ללמוד בין שלל החוגים, משחקי הספורט וארוחות השחיתות.

20170922_111002 20170922_111507

הביקור מומלץ ולו כדי לראות את העושר המדהים של אוניברסיטת ivy league אמריקאית. השטח של האוניברסיטה גדול יותר מזה של קרית אונו בה אנו גרים אז הסיור המודרך בהחלט כדאי (וגם חינמי).

עוד ביקרנו במוזיאון ההיסטוריה של המחשב בפאלו אלטו. מוזיאון מצוין, עם מוצגים מרתקים והדרכות מושקעות. גם כאן, העושר ניכר… וגם האהבה לטכנולוגיה המדהימה הזאת. מוזיאון חובה לגיקים של מחשבים ומומלץ גם למי שסתם מתעניין.

20170923_111934 20170923_113251

מפאלו אלטו התקדמנו כשעה דרומה אל סנטה קרוז. ביקרנו באחת משמורות הסקויה הצפוניות לעיר. בביקורי עבר היינו בשמורה החשובה יותר – Big Basin State Park – והפעם בחרנו בשמורת Henry Cowell Redwoods State Park שקרובה יותר לעיר. בשמורה יש מרכז מבקרים נחמד ומסלול מעגלי של כקילומטר בין עצי סקויית החוף.

20170924_133850_HDR

סקויות או לא סקויות, היה בפארק ריח של מנגלים ובעיקר רעש. צלילי באסים רועמים הורגשו כבר במגרש החניה ולאורך המסלול של הסקויות. הסתבר שלא רחוק מהפארק נערכה הופעה בשטח פרטי ואין מה לעשות, כל המבקרים סובלים. כדי להרחיב את הטיול ולהתרחק מהמוזיקה, יצאנו למסלול קצת יותר רחוק, שהיה חביב מאד.

עוד בסנטה קרוז, יצאנו לבקר ב-Natural Bridges State Beach, חוף חביב עם "גשר" אחד בים. 20170925_100728

משם המשכנו בטיילת המקסימה של סנטה קרוז עד למזח עצמו. את הבורדווק הידוע, עם מתקני השעשועים ראינו מרחוק, אבל כן הלכנו במזח עד קצהו, אכלנו שם גלידה ועמדנו שעה ארוכה לצפות באריות הים –

20170925_121742(1)

זכינו גם לראות לוטרת ים מקסימה, שבמשך שעה ארוכה צללה בכל פעם והוציאה גוש של צדפות מהעמודים של המזח ואז שטה על הגב ופיצחה אותן אחת אחת. התמונות שלה לא יצאו מוצלחות (היו לנו רק טלפונים) אבל יש לנו כמה סרטונים נחמדים למזכרת.

אחרי יומיים באיזור סנטה קרוז המשכנו בדרכנו לעבר פארק סקויה אנד קינגס. בדרך עצרנו בעיר פרזנו לבקר בגן החיות שלה שמקבל ציונים גבוהים בטריפ אדוויזר. אכן, גן חיות מקסים. לא גדול מדי אבל גם לא קטן, והמתחמים של בעלי החיים מקסימים. במיוחד התרשמנו מהספארי האפריקאי שם בעלי החיים חופשיים בשטח גדול. קצת כמו הספארי שלנו, אבל בני האדם צופים מרחוק ולא נכנסים עם רכב.20170926_140700

20170926_134932

אחד ההיילייטים של הביקור היה האכלת ג'ירפות. כמו בהרבה מקומות בעולם, הבינו גם שם שמבקרים אוהבים להאכיל חיות. אז מצד אחד מקפידים על כך שלא יאכילו "סתם" במזון לא מתאים (יש שילוט, כולל טלפון לאזעקת עזרה, וגם המון אנשי צוות ברחבי הגן) ומצד שני, מאפשרים האכלה מבוקרת בנקודות מסויימות. תמורת שלושה דולר, אפשר לקנות כמה עלי חסה ואישור להאכיל את הג'ירף –20170926_142911

פארק סקויה אנד קינגס

הנקודה המשמעותית האחרונה בטיול היה פארק סקויה אנד קינגס. בפארק הזה היינו בשנת 2009, בטיול הראשון שלנו בארה"ב והתאהבנו בו. בשנת 2015 רצינו לחזור אליו, אבל שריפה עצומה גרמה לכך שנאלצנו לבטל את הביקור. הפעם הצלחנו להגיע. הדגש בביקור היה קינגס קניון, אותו חלק של הפארק שלא היינו בו בעבר.

היינו שלושה ימים בפארק, מתוכם יומים בקינגס קניון שהיה קצת מאכזב. שילוב של עשן באוויר בגלל שריפה לא גדולה מדי באיזור אחר בפארק, יחד עם נוף יחסית שרוף עדיין מהשריפה שהתרחשה שנתיים קודם לכם ויובש של סוף קיץ. הקניון עצמו מעניין ושונה מאד מהקניון של יוסמיטי, אבל גם פחות מרשים ממנו. הוא פחות סלעי ואין לי ספק שהוא יפהפה כשהעצים שעליו ירוקים, אבל בתחילת אוקטובר, הם היו יבשים וחומים. בכל זאת, מצאנו לנו כמה פינות חמד במסלולים רגליים.

20170927_180701 20170927_174444 20170928_092533_HDR 20170927_181538_HDR

ביום השלישי, חצינו את הפארק דרומה ועצרנו בחורשות הסקויה כדי לראות את הגנרל גרנט וידידיו – 20170929_124346_HDR 20170929_125105_HDR

באופן סימלי ומרגש מבחינתנו, המקום האחרון שביקרנו בפארק היה העץ הגדול בעולם: הגנרל שרמן. בשנת 2009, כשביקרנו באפריל, הגענו עד לעץ הזה ממש והוא היה ההיילייט של הביקור שלנו. יש לנו תמונה משפחתית מפורסמת (לפחות אצלנו במשפחה היא מפורסמת) יחד עם הגנרל שרמן –

sherman2009

זה היה הטיול הראשון שלנו בארה"ב והפארק הלאומי הראשון שביקרנו בו. עכשיו, בסגירת מעגל מוזרה, ביקרנו באותה נקודה ממש, וזה היה הפארק הלאומי האחרון שלנו, בטיול האחרון שלנו בארה"ב (לפחות לפי שעה). החלטנו להעמד באותו סידור ולהצטלם שוב. מצאו את ההבדלים…

sherman2017

זהו… את היומיים הבאים בילינו אצל חברים ליד לוס אנג'לס עם הרבה שיחות וחברה וקצת שופינג וארגוני מזוודות. בסוף הביקור נפרדנו מהם ונסענו לשדה התעופה, שם החזרנו את הרכב ועלינו לטיסה מלוס אנג'לס לניו יורק. משם, שוב עם אזארבייג'אן איירליינס, בטיסה נוחה מאד בבואינג 787 לבאקו. המטוס היה חצי ריק, אז הצלחנו לתפוס לנו שורת מושבים לכל אחד וללכת לישון קצת. לסיום, טיסה קצרה מבאקו לישראל, וזהו, אנחנו שוב בבית!

תם וכמעט נשלם סיפור הטיול שלנו לקיץ 2017 – מלוס אנג'לס לאלסקה ובחזרה. עוד יש הרבה עבודה על עריכת תמונות וסרטונים, אבל כמו תמיד, חזרנו לשגרה אינטנסיבית וכל הדברים האלו יחכו עוד קצת. ולא, עדיין אין תכנית לטיול הבא, אז עד שתהיה, אני כאן ואשמח כרגיל לשיתופים ולתגובות!

2 comments

  1. תודה על הדיווח! נשמע שהפעם לא היה מלהיב כמו בפעמים קודמות – או שאולי זה הדיווחים שלאחר-מעשה?
    ותיקון קטן: אוניברסיטאות ה-Ivy League נמצאות כולן בחוף המזרחי של ארה"ב וסטנפורד, על כל עושרה ויוקרתה, לא נמנית עליהן.

    1. ואפילו כבר אמרו לי את זה לגבי האייבי ליג. אבל היא מרגישה כזאת 😉
      וכן, השבועיים האחרונים בארה"ב היו פחות מלהיבים. לא נעים להגיד, אבל יש תחושה שמיצינו את החוף המערבי…

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *