סיכומי אלסקה: פאלמר, גלן הייויי וואלדז

יריד משעשע בפאלמר, המוני סלמונים ומפלי מים בואלדז ואפילו אורות הצפון! סיכום של עוד כמה ימים מוצלחים באלסקה.

אחרי שיט הלוויתנים עזבנו את סיוורד וחזרנו לעוד לילה באנקורג'. התכנית היתה לבקר בדרך בקרחון פורטג' שפיספסנו בדרך הלוך בגלל מזג האוויר. ובכן, מזג האוויר לא השתפר במיוחד. פנינו בכביש אל הקרחון וככל שנסענו, השמיים הפכו מעוננים יותר, הגשם והרוח התחזקו.

20170828_113604נכנסנו למרכז המבקרים של הקרחון ושם שכנעו אותנו לא להמשיך לנסוע לויטייר דרך המנהרה. הם הסבירו לנו שמזג האוויר הסגרירי מגיע בדיוק משם ושממילא לא נראה שם כלום מרוב ערפל. המרכז עצמו מקסים, אגב. בילינו בו כחצי שעה בין המוצגים וראינו בו סרט על האיזור, מהמוצלחים שראינו עד היום במרכזי מבקרים.

בדרך לאנקורג' עברנו לשמיים בהירים יותר ועצרנו במפרץ במקום שנקרא בלוגה פוינט. לוויתני בלוגה לא ראינו, אבל כן ראינו קצת שמש!

20170828_122118 20170828_122409

המשך היום הוקדש לסידורים, כביסה, עבודה ומנוחה.

ביקור בפאלמר – יריד וארוחת ערב

למחרת המשכנו לעיר הסמוכה פאלמר. רק שעה נסיעה, אבל כיוון שזה היה לכיוון המשך הדרך שלנו והיתה שם לינה זולה, הזמנתי שם מלון. בבוקר, יצאנו לבקר ביריד מדינת אלסקה – Alaska State Fair. למי שלא מכיר, ירידים כאלו הם מסורת אמריקאית רבת שנים. לכל מדינה ולכל מחוז יריד מקומי. הדגש העיקרי הוא על תצוגת התוצרת החקלאית אבל מסביב יש המון אווירה ובילויים. בסופי שבוע יש גם הופעות שוות במיוחד, אבל אנחנו היינו ביום חול רגוע.

20170829_122717

דיברנו קצת עם נציגי מושל אלסקה והם נתנו לדן להרגיש ממנעמי השלטון (לפחות ביריד).

20170829_125013

האוכל התאפיין בסגנון אלסקני. היו צדפות מאלסקה וגם מבחר המבורגרים ונקניקיות מבשר ביזון, מוס וקריבו. כמובן, היו גם שלל דוכנים של צ'יפס והמבורגר רגילים ויקרים.

20170829_125050

ביתן ענקי הוקדש לתחרויות. אלו הזוכים בתחרות העוגות והעוגיות. היו גם מדפים לשימורים תוצרת בית, לאלכוהול תוצרת בית ועוד.

 

20170829_125509

כמובן, תצוגת ירקות ענקיים במיוחד. ביום בו ביקרנו נערכה גם תחרות שקילת הדלעת הענקית. חלק מהדלעות עברו את האלף פאונד.

 

20170829_131206

היתה תצוגה של חיות משק שזכו גם הן בפרסים. ביניהן מצאתי את הריינדיר הזה –20170829_131548

20170829_132049

לא צפיתי בהופעה, כי זה היה לי מזעזע מדי, אבל היה רודיאו קופים. כלומר, קופי קפוצ'ין רוכבים על כלבי רועים וכביכול רועים ככה עדר של כמה כבשים. מסוג המופעים שבישראל לא יקבל אישור אבל כאן יש פחות דאגה לרווחת בעלי חיים, בדגש על חיות בר.

 

20170829_133242

עוד הבדלים תרבותיים… הגרלה שבה אפשר לזכות ברובה –

20170829_140441

הטלפונים שלנו לא ממש עבדו ביריד. כשהתפצלנו, היינו צריכים לקבוע נקודת מפגש. הבמה של המופעים נבחרה כנקודה הזו, כי תמיד אפשר היה לשבת ולהציץ במופע התורן. אחרי סיבוב בביתנים החקלאיים מצאתי את רון ודן יושבים על הספסלים וצופים בהופעה של קוסם. לקח לי זמן להבין איפה צחי נמצא…20170829_133604

רון העדיף להשאר לצפות במופעים הבאים ואני ודן המשכנו לשוטט בין הביתנים. בצבא האמריקאי הציעו לדן ספינר בחינם. הוא סירב, כך שלא נדע לעולם על מה היו מחתימים אותו אם היה אומר כן. את המדים והציוד כן בדקנו.

20170829_140815

 

20170829_140845

דן התעקש גם לקיים את חווית היריד כהלכתה ועלה לסיבוב על שניים ממתקני העינויים בלונה פארק. על צמר גפן מתוק הוא ויתר.20170829_144404 20170829_153710

לפני סיום התכנסנו שוב מול במת ההופעות והפעם דן היה זה שעלה להשתתף במופע של השלכת פלצור (לאסו). 20170829_161038הוא קיבל תעודת השתתפות במופע, שנחתמה ביריה, במסורת המערב הפרוע.

20170829_162943

אחר הצהריים נפרדנו מהיריד, עברנו צ'ק אין זריז במלון ויצאנו לארוחת ערב בבית של משפחה מקומית. את קתרינה הכרתי אונליין כשהעליתי שאלות לגבי הביקור באיזור באתר כלשהו. היא ענתה וגם הציעה להפגש אם נגיע לאיזור פאלמר. יצרנו קשר באימיילים ואכן, הגענו לבקר אותה ואת המשפחה המקסימה שלה. היה ממש נחמד ומעניין. קתרינה נולדה וגדלה באלסקה והיה לה המון דברים מעניינים לספר לנו על החיים במקום. מטבע הדברים, אנחנו התעניינו בהתמודדות עם החורף העז. מסתבר שהקור לכשעצמו פחות מפריע, אבל הרוח זו כבר בעיה. אם יש רוח, הטמפרטורות יורדות עוד יותר, והרוח גם גורפת שלג ועורמת אותו בצורה שמפריעה. זה לפחות מספק עבודה לאנשים כמו טרי, בעלה של קתרינה, שיוצאים בחורף לפנות שבילי כניסה לבתים באמצעות כלים מכאניים כבדים. בקיץ, יש עבודה בבנייה אבל בחורף הקרקע קפואה כך שהעובדים בתחום הבנייה עוברים לעבוד בתחום פינוי השלג. מין סידור קבוע שכזה באלסקה.

שמענו גם על ההתבססות על ציד ודיג כאורח חיים. כמעט כל מי שגר באלסקה – גם מי שגר בעיר – צד ודג לצרכי מאכל. קוראים לזה subsistence ולכל תושב יש זכות לקבל רישיון ציד ורישיון דיג בהיקף מוגבל. בעונת הציד (הסתיו) יוצאים לצוד את החיה שהוקצתה לך ברישיון. זה יכול להיות צבי או מוס, והרישיון יציין את מין הפרט. מותר לך לצוד רק את החיה שקיבלת רישיון לצוד וכך למעשה מתבצעת בקרה על גודל האוכלוסיה של חיות הבר הללו. בנוסף, מותר לדוג ויש גם רשיונות דיג מיוחדים למיני הסלמון השונים, שוב במטרה לווסת את היקפי הדיג לפי איזורים וסוגי דגים. הרישיון לרוב קובע כמות לכל יממה, ומה שעושים זה לצאת לדוג ב-11 בלילה, כך שאת הדג השני דגים אחרי חצות. זה סידור נוח מאד כיוון שהשמש ממילא לא ממש שוקעת בקיץ ויש אור כמעט כל הלילה.

בשר הוא חלק חשוב בתפריט כאן. מזון שמביאים מקנדה או מדינות ארה"ב הדרומיות הוא יקר מאד בגלל ההובלה. לכן בעצם ההסתמכות על הציד והדיג. אבל זה לא הכל. גם בעלי החיים שנדרסים מנוצלים לאכילה. לנו זה נשמע מגעיל כי אנחנו רגילים לפגרים מעוכים של חיות קטנות. באלסקה, כמה מאות איילי מוס ענקיים נהרגים כל שנה בכבישים. הבשר לא מתקלקל בגלל הקור וככה שוכבים להם כמה מאות קילו של בשר איכותי על שולי הדרך. במקום לבזבז משאבים על פינוי הפגר, הרשויות מנהלות רשימה של משפחות שמתנדבות להגיע ולבתר אותו למאכל. ברגע שיש מוס דרוס, מקפיצים את המשפחה הבאה בתור. אם לא מגיעים למקום בזמן, הזכות תעבור לבא בתור.

בקיצור, היה מעניין מאד והרווחנו חברים חדשים. הדילמה היחידה שנותרה בסוף הביקור היתה אם הם יגיעו לבקר אותנו לפני שאנחנו נחזור לבקר אותם בפאלמר…

גלן הייווי והגעה לואלדז

עזבנו את פאלמר ועלינו על הכביש שחוצה את אלסקה ממערב למזרח בחלק הדרומי – Glen Highway. הכביש התגלה כממתק נופי אמיתי. בחלק הראשון של הנסיעה, עברנו ליד קרחון מתנוסקה הענקי. גם הוא מצטמצם וכבר לא קרוב מאד לכביש אבל עדיין מרשים מאד.

20170830_112441 20170830_122401

לאורך הכביש גם נתקלנו בצבעי השלכת העזים. לא, זה לא כמו צבעי שלכת של מזרח ארה"ב, אבל עצים מסויימים עוברים לצבע זהוב בוהק ועל הקרקע יש עשב אדום במיוחד והשילוב יפהפה.

הנסיעה בכביש לא תמיד קלה. ברובו הוא כביש נוח, אבל יש קטעים מפותלים וצרים. כמו תמיד באיזורים האלו, העיניים בודקות כל הזמן את השוליים. אין הרבה רכבים על הכביש, אבל החשש הוא ממפני מוס שיכנס אל הכביש בהפתעה. נוכחנו לראות במו עינינו שהדברים האלו קורים. כמה רכבים לפנינו, רכב גדול התנגש במוס. הנהג סיפר שניסה להתחמק והצליח חלקית. רק הראש של המוסית הצעירה הזאת פגע ברכב וזה הספיק כדי להרוג אותה במקום, וגם לרסק את השמשה, להעיף את אחת המראות ולגרום נזק לאותו צד של הרכב. לא מדובר במאזדה או יונדאי משפחתיות. הנזק הזה נגרם למשאית פורד גדולה ומאסיבית ממוסית נקבה צעירה וקטנה יחסית. לפחות הנוסעים לא נפגעו.20170830_132149

בצומת של העיירה גלנאלן פנינו דרומה אל עבר היעד הבא שלנו, העיירה ואלדז. כמו סוארד, גם ואלדז היא עיירה ששוכנת במפרץ פיורדים קסום בחוף הדרומי של אלסקה. הנופים התחלפו מול העיניים ולפתע הופיעו גם קרחונים ליד הכביש.

20170830_165612

התקרבנו ועצרנו ליד פארק קרחון וורת'ינגטון שם הלכנו כמה מאות מטרים לכיוון הקרחון. היה מאד קר ודי סגרירי אז ויתרנו על מסלול מאתגר יותר שהיה מקרב אותנו ממש עד הקרח.

20170830_170811

אחרי הקרחון הדרך עברה בקניון קיסטון, אולי קטע הדרך הנופי ביותר שנסענו בו אי פעם. הכביש מתפתל בקניון צר וגבוה וכל כמה עשרות מטרים נשפכים למטה מפלי ענק שחלקם ממש מרטיבים את הכביש. זה בהחלט קטע ששווה יהיה לראות כשנסיים את הטיול ונערוך את הסרטונים ממצלמת הרכב. בינתיים, תמונה של אחד המפלים ליד הכביש –

20170830_173838

מהקניון יוצאים אל הפיורדים המדהימים של ואלדז. הכביש ממשיך למרגלות ההרים עד למפרץ עצמו. עצרנו בבסט ווסטרן בחדר שהוזמן מראש. חדר קטן יחסית לבסט ווסטרן ובמחיר לא זול בכלל אבל העיקר כאן זה המיקום. נוף מרהיב של הרים מושלגים מכל עבר, כולל מהחניה של המלון –20170831_105958

ביקור בואלדז

גשם ירד כמעט בכל הזמן שהיינו בואלדז. גם דרך העננים, הערפילים והגשם אפשר היה לראות עד כמה המקום הזה מהמם ביופיו. כשלפעמים יצאה השמש, הנשימה נעתקת. הנה כמה תמונות –

20170901_103528 20170901_091341 20170901_090334

מזג האוויר מנע מאיתנו לטייל במסלולים בהרים אבל בכל זאת ביקרנו בשני מקומות.

מוזיאון ואלדז

מוזיאון לא גדול אבל מעניין מאד שמספר על ההיסטוריה של העיר. כמו הרבה מקומות בצפון הרחוק, ואלדז הוקמה בימי הבהלה לזהב. מחפשי הזהב האמריקאים שטו בספינה על לחופי אלסקה. מהעיירה סקגווי הם נסעו ליוקון, למה שהפכו להיות וויטהורס ודוסון סיטי בקנדה. בניסיון להגיע ישירות לטרטוריה אמריקנית, חלק ממחפשי הזהב שטו עד לואלדז ומשם ניסו להגיע ליישוב החדש פיירבנקס.

עם השנים הנתיב בין ואלדז לפיירבנקס פולס והתפתח לכדי הכביש הראשי שהוא היום. זה היה למעשה הכביש הראשי באלסקה והמוני מחפשי הזהב עברו בו. כנהוג, בנקודת ההגעה שלהם התפתחה תשתית של שירותים. המתעשרים האמיתיים מהבהלה לזהב היו אותם סוחרים שמכרו למחפשי הזהב, ציוד ומזון וכך התפתחה ואלדז לישוב משגשג.

בשנת 1964 ואלדז נפגעה קשה מאד ברעידת האדמה שזעזעה את אלסקה. רעש בעוצמה של יותר מ-9 בסולם ריכטר, השני בעוצמתו אי פעם בעולם, פשוט העלים בים חלק מהעיר. עשרות אנשים נספו באסון ורוב המבנים בעיר לא היו ראויים למגורים יותר. הסתבר שהעיר נבנתה על קרקע חולית ולא יציבה שהיתה פגיעה במיוחד לרעשי אדמה. הפתרון היחיד היה להזיז את העיר כולה, וכך נבנתה ואלדז מחדש כמה קילומטרים מהמיקום המקורי שלה. שרידי העיר המקורית הועלו באש וכיום כמעט אין זכר לישוב הישן.

25 שנים מאוחר יותר ואלדז עלתה שוב לכותרות בהקשר טראגי. הנפט שמופק בים הצפוני מובל בצינור ענקי לאורך כל אלסקה עד לואלדז ומשם מכליות ענק לוקחות אותו הלאה למזקקות בארה"ב. בשנת 1989 מכלית שנקראה אקסון ואלדז יצאה מהנמל ועלתה על שרטון. דליפת הנפט העצומה גרמה לנזקים אקולוגיים מקיפים בשטח ניכר מחופי אלסקה, חלקם עדיין ניכרים כיום, כמעט שלושים שנה מאוחר יותר.

כל אלו מסופרים במוזיאון המצוין והקטן של ואלדז.

20170831_130356

מדגרת סלומון

כן, אני יודעת שלדג קורים סלמון אבל למדגרה הזאת קוראים במקרה סלומון. מעין מפעל קטן שבו מדגירים ביצי סלמון ומשחררים אל פתח נחל קטן שזורם אל המפרץ (ויש מאות כאלו, אם לא אלפים). הסלמונים יוצאים אל האוקיינוס ואחרי שבע שנים חוזרים הביתה אל המדגרה, שם "קוצרים" אותם באמצעות סולמות סלמון.

שפע הסלמונים באיזור כולו פשוט בלתי נתפס. במרחק מאות מטרים מהמדגרה, יש סלמונים בכל שפך נחל וכל ערוץ קטן. חלק מהערוצים התייבשו כבר ופשוט מכוסים בפגרים של סלמון. הסלמונים המתים מגיעים אפילו עד הכביש, אל תשאלו אותי איך בדיוק. היכן שיש מים, הסלמונים מצטופפים כמו דגים בקופסת סרדינים. השפע הזה מושך אליו המון בעלי חיים כמובן. ככה זה נראה ליד המדגרה – ערוץ נחל עם אלפי דגים מצופפים ועוד מאות דגים על הגדה. לידם יושב דב שחור ומחכה עד ששוב יהיה לו מקום בבטן לעוד דג שמן –

20170901_105037

בחוף שליד המדגרה שוב מצטופפים סלמונים וחלקם מנסים ממש לעלות על החוף. יש גם כאלו שמצליחים ונשארים למות על החוף. במים יושבים אריות ים וכלבי ים, דגים קופצים עליהם ומדי פעם, כשמתפנה להם מקום בבטן הם פוערים את הפה ותופסים את אחד הדגים…

20170901_110105 IMG_0447 IMG_0445 IMG_0443

אחרי שני לילות בואלדז נפרדנו ממנה בהבטחה הקבועה ש"עוד נשוב לכל ישוב" והמשכנו הלאה.

זוהר הצפון ביוקון

מואלדז נסענו לטוק, העיירה בה התחלנו את הביקור שלנו באלסקה ומשם החוצה מאלסקה. חזרנו על עקבותנו ביומיים האלו והוספנו לנו רק יעד אחד נוסף באלסקה, העיירה היינס שמחוברת יבשתית לקנדה.

הכביש מואלדז יפהפה בכל מזג אוויר.

20170901_115620

גשם ירד לסירוגין לאורך הנסיעה וקצת לפני ההגעה לטוק התחלנו לראות קשתות. לפעמים שתיים ושלוש קשתות בבת אחת.

20170901_160053

המשכנו לעבר הגבול ואחרי מעבר גבול נוסף, חזרנו לקנדה. עצרנו ללינה בעיירה קטנטנה ליד הגבול בשם Beaver Creek. כשהגענו היה גשום ומעונן, אבל השמיים התבהרו ובערך ב-11 בלילה, לפני שהלכנו לישון צחי ניגש לסגור את הוילונות ושם לב שיש משהו ירוק בשמיים. הזוהר הצפוני! מיד התלבשנו כולנו ויצאנו החוצה. אכן, אורות ירוקים בשמיים! נסענו בהתרגשות למרחק של כמה קילומטרים על הדרך כדי להתרחק מאורות המלון וזכינו למופע אורורה בוריאליס מרהיב. צילמתי רק עם הטלפון ואני מקווה שאפשר לראות עד כמה הדבר הזה מרשים. התצורה משתנה כל הזמן וזו חוויה מדהימה בזמן אמת. היה קר מאד בחוץ (בערך אפס מעלות) אבל לגמרי היה שווה את זה.

20170901_233624 20170901_234653

חוצים את פארק לאומי קלואני

חזרנו בדרך בה הגענו עד צומת היינס ג'נקשן שם פנינו להיינס. נסיעה ארוכה ויפהפיה. למעשה, בין ואלדז להיינס עקפנו את רכס הרי ווראנגל סיינט-אליאס. מדובר ברכס ההרים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה. גבוהים יותר מהרוקיז ויותר מדנאלי. המקום הוא פארק לאומי ענק, כשבצד האמריקאי הוא נקרא פארק לאומי ווראנגל-סיינט אליאס ובצד הקנדי הוא נקרא פארק קלואני. שניהם לא מאד נגישים אלא אם כן יש לך רכב שטח (ורשות לנסוע בו בשטח), או שאתה הלך מצטיין. לחלופין, אפשר לשכור טיסה בשמי הפארקים. אנחנו הסתפקנו בביקור במרכזי המבקרים והצצבהרים לאורך הדרך.

הנה כמה תמונות מהיום הזה ששילב מראות של פסגות הרים עם שלג טרי וצבעי שלכת עזים. בדרך עברנו בלייק קלואני ובאגם נפלא אחר ששטו בו ברבורים. 20170902_130951  20170902_131541 20170902_105922

IMG_0480

הסיכום מתחיל להתארך ואנחנו צריכים לצאת כאן כדי לנסות לראות שוב את אורות הצפון. המשך יבוא!

סגירת תפריט