אנחנו באמריקה! סיכום יום ראשון לטיול

זהו. התחלנו את הטיול שלנו בארה"ב לקיץ 2017 ואני כאן כדי לדווח מהשטח. אפשר להגיד שהתחלנו בהילוך חמישי, או כמו שהאמריקאים אומרים We hit the ground running. רק שלשום בערב נחתנו בלוס אנג'לס והיום אני כבר כותבת מלב שמורת הנבאחו באריזונה, מרחק של יותר מאלף קילומטר משם. העומס גדול – גם הרבה נסיעות, גם עבודה דחופה שנכנסה לה פתאום וכמובן, ג'ט לג, אבל אשתדל לשמור על סיכומים עדכניים. מתחילה עם סיכום נטול תמונות.

יום ראשון לטיול – או איך הגענו עד לוס אנג'לס

ביום שלישי בערב, נפרדנו מהמשפחה והחתול ויצאנו לשדה התעופה. נתב"ג שוב הפתיע לטובה. הטיסה שלנו היתה עם אזרבייג'אן איירליינס והתור לצק אין היה הקטע הארוך ביותר במסלול היציאה. כנראה שלנו אין מה להתלונן היות ואנחנו היינו אחד הגורמים המעכבים. הסתבר שמספרי הדרכונים שלנו שונים מאלו שהיו רשומים בהזמנת הטיסות. אחרי שהפקידה בדלפק הבינה שזו הבעיה, היא יכלה לשנות את ההזמנה במחשב והתקדמנו לקבלת כרטיסיה העליה למטוס. בשלב הזה הבנו מה הבעיה – הוצאנו דרכונים חדשים לפני כחודש, כדי לודא שלכולנו יש תוקף דרכונים מספיק ארוך. בהחלפת הדרכון קיבלנו מספרי דרכון חדשים שהיו שונים מאלו שהכנסתי בהזמנה שעשיתי לפני כמעט שנה. אז טיפ חשוב: אם מחליפים דרכונים כשיש טיסות מוזמנות, חשוב לשנות את ההזמנות בהתאם.

העיקר שלא היתה בעיה לסדר את המספרים בדלפק ולשלוח אותנו הלאה. מכאן הכל הלך חלק ומהיר. אפס תורים בבידוק ביטחוני ואפס תורים ליוצאים עם דרכון ביומטרי. בעשר וחצי בלילה כבר ישבנו במטוס בדרך לבאקו, בירת אזרביג'אן. המטוס היה מיושן למדי, בלי עמדות בידור אישיות ולא מאד מרווח. חילקו לנו סוכריות, ארוחה ומטליות לחות ונהננו מבידור אזרי משובח במסכים במעבר בין הביסאות: סדרות קווקזיות משנות השבעים בנוסח בוראט. היה משעשע למדי, למען האמת.

אחרי שלוש שעות נחתנו בבאקו. לקח לנו פחות מעשר דקות לעשות את המעבר בין הטיסה שלנו לגייט ממנו יצאה הטיסה הבאה. הכל קרוב ולא היו תורים בשום מקום. שדה התעופה חדש ומרשים מאד אבל השעה כבר היתה הרבה אחרי חצות כך שלא ממש התחשק לנו להתחיל לטייל שם והשתרענו על הספסלים בהמתנה לטיסה.

הטיסה מבאקו לניו יורק היתה טובה ככל שטיסה טרנס אטלנטית יכולה להיות. המטוס היה בואינג 787 מרווח, עם הרבה מקום לרגליים ומערכת בידור מתקדמת. פינקו אותנו כל הזמן באוכל, חטיפים, שתיה והשתדלנו לנמנם, בהצלחה חלקית מאד.

הגענו לניו יורק בשעה תשע בבוקר זמן מקומי. שוב, היציאה מ-JFK היתה קלה ונוחה. מעבר הגבולות נעשה באמצעות מכונות אוטומטיות שסרקו את הויזה שלנו, ואז צילמו אותנו ולקחו טביעות אצבעות. עוד שתיים שלוש שאלות והמכונה מדפיסה את כרטיס הכניסה אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. רק לרון יצא פתק עם X גדול עליו והנחיה לגשת לפקיד אנושי. קצת נלחצנו, אבל לא באמת היתה בעיה. פשוט, הבחור עבר את גיל 14 בזמן שעבר מאז הביקור האחרון שלנו, אז האמריקאים רצו שוב לצלם אותו ולקחת שוב טביעות אצבע. כל התהליך לקח דקה וחצי ושוחררנו לדרכנו.

עייפים אך מרוצים, התקדמנו אל עבר הטיסה הבאה שלנו – טיסת פנים עם וירג'ין אמריקה אל לוס אנג'לס. גם כאן, צ'ק אין מהיר ונטול תורים. הבאנו איתנו מזוודה אחת גדולה, שתי טרוליז ושלושה תיקי גב. מבחינת וירג'ין, מותר טרולי אחד + תיק שנכנס מתחת למושב לכל אדם. שילמנו רק $25 עבור המזוודה ועברנו הלאה לבידוק בטחוני. שם דווקא היה תור אבל תוך עשרים דקות סיימנו את הכל. במקור, נתתי לנו ארבע שעות לקונקשן הזה, בין הנחיתה ב-JFK לטיסה ללוס אנג'לס. בפועל תוך פחות משעה כבר שוב היינו בגייט, בהמתנה לטיסה.

טיסה אחרונה! שש שעות במטוס קטן יותר של וירג'ין אמריקה באווירת לואו קוסט. על המזוודה שילמנו ואין ארוחה בטיסה אבל אפשר לקנות אוכל. כן חילקו לנו שתייה פעם אחת. היתה מערכת בידור אבל היו גם תכנים בתשלום. מה שלא בתשלום היה רווי בפרסומות. בכלל, האווירה אמריקאית מאד ועכשיו כבר הרגשנו בחו"ל. בחדשות בשדה התעופה דיברו על תנאים קשים מעל מרכז ארה"ב וביטולי טיסות. הקפטן הקומוניקטיבי מאד של וירג'ין הסביר גם שצפויים כיסי אוויר קשים מהרגיל, אבל הבטיח שהוא וטייס המשנה ישתדלו מאד להקל עלינו. אין לי מושג מה הם עשו, אבל בפועל לא היה שום דבר דרמטי במיוחד.

זהו – הגענו למערב!

זהו! נחתנו בלוס אנג'לס! הפעם אין ביקורת דרכונים. אוספים את המזוודות ויוצאים. את הרכב הזמנו לשעה חמש וחצי כך שהקדמנו בערך בשעה. גם בסניף השכרת הרכב, שוב אין תורים. הציבו שם כמה מכונות אוטומטיות שקיבלו גם הן חלק מהפונים בתור. אנחנו במקרה הגענו לדלפק עצמו למענה אנושי וחבל מאד שכך. למה חבל? כי כאן קרתה לנו תקלה.

הפקידה בדלפק עברה על ההזמנה שלנו, אספה את הרישיון, הסבירה לגבי הדלק ושאלה את השאלה הרגילה לגבי הביטוח הנוסף, מה שקרוי roadside assistance. דחינו את ההצעה בנימוס. כשביקשה את כרטיס האשראי, אפילו שאלתי בשביל מה, כי הרי ההזמנה שולמה מראש, אבל היא הבטיחה שזה רק כדי לאשרר את ההזמנה. חותמים במכונת חתימה כזאת, בלי לראות את הניירת ומקבלים פאקטה של 5-6 דפים קטנים והנחיה לגשת למגרש החניה ולבחור את הרכב בשורת הרכבים הרלבנטיים.

מסתבר שאכן יש ביקוש אדיר לרכבים בעונה הזאת, כי השורה של ה-SUV ריקה. אחד מהעובדים הולך ומביא עבורנו רכב מהקטגוריה שהזמנו: ניסאן פאת'פיינדר אדומה. מסתבר שזה רכב של 7 מקומות, מה שמאפשר להשכיב את השורה התחתונה ולייצר עוד קצת מקום, כך שמסוג הרכב דווקא היינו מרוצים. רק מה, היו לו יותר משלושים אלף מייל על השעון וזה קצת פחות מצא חן בעינינו. חזרנו אליהם ובנימוס הסברנו שאנחנו מתכוונים להגיע עד אלסקה ובחזרה ומעדיפים רכב קצת יותר חדש. האחראית הסבירה לי שאצלם רוב הרכבים עם בטווחי הקילומטראז' הזה, אבל הפלא ופלא, בעודנו מדברים, נכנסה לשורה מכונית זהה, אפילו באותו צבע, רק חדשה יותר. 1500 מייל על השעון. לקחנו!

האדרנלין של ההגעה והתחלת הטיול עבד והחלטנו להתקדם קצת בנסיעה בתוך לוס אנג'לס. מראש הכנתי כתובות רלבנטיות, כך שניסינו להגיע לאיזור סן ברנדינו לחנות של AT&T לקנות כרטיסי סים. בדרך פקקים של שעת העומס ואנחנו משתרכים לנו ומפטפטים על הרכב. רציתי לבדוק שוב מה הדגם שקיבלנו, אז הוצאתי את הניירת שלו והצצתי. והנה בדף השלישי, הפתעה! חיוב של כמעט שבע מאות דולר על ביטוח נוסף של רודסייד אסיסטנס. ההוא שבפירוש אמרתי שאנחנו לא מעוניינים בו. אנחנו כבר שעה נסיעה מהסניף והדבר האחרון שמתחשק לנו זה לנסוע בחזרה. החלטנו לפתור את העניין בטלפון אחרי שיהיו לנו כרטיסי סים.

עצרנו בחנות ה-AT&T ורכשנו שני סימים. התכניות מתאימות לארה"ב וקנדה ועולות $40 לחודש. המחיר הוא בעצם $45 לחודש אבל כיוון ששמנו את התכנית על חידוש אוטומטי, קיבלנו הנחה. בשלב הזה, כבר היינו די גמורים. הילדים ישנו ברכב ולא נכנסו איתנו וגם אנחנו שיווענו למקלחת ומיטה. יצאנו עם כרטיסי הסים בטלפונים ופשוט נסענו למוטל 6 הקרוב. חדר במחיר $62 דולר לכולנו, מקלחות ולישון…

זהו להיום. גם כאן מתחיל להיות מאוחר ואנחנו עדיין בג'ט לג ועמוסים מאד. מקווה שאוכל להמשיך לעדכן מחר. לילה טוב ישראל!

 

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. גלית

    הי יעל בלוג נפלא שמחה שהגעתי אליו
    בהצלחה בטיול
    האם יש לך אינסטגרם או מקום אחר אליו את מעלה תמונות?
    אשמח גם לראות את הנופים
    אנחנו היינו בטיול קראוון במערב בשנת 2015 נוב
    מתכננים שוב טיול ליוני 2018

    1. ענת

      הי גלית, כן, יש לנו אינסטגרם! הוא באנגלית אבל התמונות בזמן אמת מהטיול: http://instagram.com/tripmemos
      אני מקווה להתחיל להעלות תמונות גם כאן בבלוג. קשר האינטרנט לא תמיד יציב וזמן עריכה גם הוא לא רב אז נראה איך ילך…

התגובות נעולות.