איך נראה תכנון טיול לארה"ב חודשיים לפני

  • מחבר:
  • קטגוריה:כללי

זהו. עוד חודשיים נוסעים. למעשה קצת פחות מחודשיים. לא עדכנתי לגבי הטיול כבר זמן מה והגיע הזמן לספר איפה אנחנו עומדים. טיול לא פשוט בכלל, שכמעט בוטל ממש לא מזמן… הרבה סיפורים יש לי לחלוק כאן ואולי גם כמה תובנות שיעזרו לכם בתכנון הטיול שלכם.

בקיץ הקרוב אנחנו נוסעים לארצות הברית לטיול מטורף למדי, באורך מוזר ועם מסלול מוזר עוד יותר. הפעם אנחנו נוסעים לאלסקה! שימו לב, אנחנו לא טסים לאלסקה. אנחנו נוסעים לאלסקה וחוזרים ממנה בנסיעה. אוקי, אז אנחנו לא נוסעים ברכב כל הדרך מישראל (אני לא בטוחה שזה אפשרי טכנית בחודשי הקיץ, או בכלל). נקודת ההתחלה שלנו היא בארצות הברית, דרומית לקנדה. איפה בדיוק מתחילים? אוה, זה סיפור לא פשוט בכלל שאפשר לקרוא לו "גילגוליו של הטיול שכמעט בוטל שוב".

איך הטיול הזה התחיל בכלל

זה שחייבים להגיע לאלסקה, כבר היה ברור לנו מזמן. אנחנו אוהבים את מערב ארה"ב, את האיזורים השוממים והריקים של מונטנה, וויומינג, איידהו וצפון דקוטה וגם את החופים של וושינגטון, אורגון וצפון קליפורניה. אנחנו אוהבים יערות, הרים, קרחונים, דובים ולוויתנים. ברור שאת אלסקה המציאו ממש בשבילנו, לא?

לפני שלוש שנים בערך, החלטתי לנסות לארגן טיול לאלסקה. למדתי את האיזור (וכתבתי כמובן את הכל בסיכומי אלסקה כאן בבלוג) ובערך ארבעה חודשים לפני מועד הטיול, התחלתי לבדוק מחירי לינות. חשכו עיני. ברוב המקומות אי אפשר היה למצוא מקום לינה למשפחה של ארבעה בפחות ממאתיים ושלוש מאות דולר ללילה. לחלוטין לא בתקציב שלנו. בצער רב, ויתרנו על חלום אלסקה לאותה השנה ובמקום זה טיילנו "סתם" בארה"ב.

הזמנת טיסות ולינות

כשהחלטנו שגם הקיץ הזה אנחנו נוסעים לארה"ב, היה לי ברור שהפעם הולכים על זה. למודת ניסיון, הזמנתי את הלינות באלסקה ברגע שנפתחו הזמנות בבתי המלון – כלומר שנה מראש! זה בהחלט השתלם. הצלחתי להזמין לינות במחירים של פחות ממאה דולר, כשבאותם מוטלים ממש הלינות עולות עכשיו יותר מכפול (אם בכלל יש מקום פנוי). כן, הזמנו לינות הרבה לפני שהזמנו טיסות… כמובן, בחרתי רק בלינות שאפשר לבטל עד כמה ימים לפני ההגעה.

כשהגיע הזמן להזמין טיסות, עלתה השאלה של נקודת התחלת המסלול. התלבטנו. היה לנו ברור שהטיול הזה הוא רוד טריפ מטורף שחלק מהקסם שלו יהיה בנסיעה ממה שנקרא ה-lower 48 לאלסקה ובחזרה. לא היתה לנו כוונה לטוס לאלסקה לשלושה שבועות ולחזור הביתה. אנחנו חובבי רוד טריפס כך שזו היתה בחירה מכוונת. השאלה שנותרה היא מאיפה להתחיל אותו.

למעשה, הכל היה פתוח, כולל פלורידה (כי הכי מגניב זה להגיע מהפינה הכי דרום מזרחית לקצה השני של היבשת!) התחלתי לבדוק טיסות והזולות ביותר שמצאתי לעונה שלנו היו טיסות לניו יורק דווקא. ניו יורק היא לא יעד שאנחנו מחבבים במיוחד והיא יעד יקר, בפרט להשכרת רכב. מצד שני, יש כל מיני פטנטים בהשכרת רכב (תיכף תקראו פירוט ארוך גם על זה…) והטיסות היו זולות בערך בחמש מאות דולר לכרטיס מטיסות לחוף המערבי, כך שחיסכון של אלפיים דולר לארבעתנו הכריע את הכף.

הזמנת הרכב

כאן כמעט נפלנו עם הטיול הזה.

בדרך כלל, אני מזמינה רכבים יותר מחצי שנה לפני הטיול. הפעם המצב היה שונה. בחודש נובמבר, מעט אחרי שהזמנתי טיסות, הסתמן שינוי משמעותי בעסק שלי. היה ברור שעומד לקרות שינוי, אבל המועד לא היה ברור לגמרי. קיווינו לינואר-פברואר, אבל זה היה עלול להדחות גם עד אוגוסט והשליטה שלי במועד היתה מוגבלת מאד. נראה היה שהטיול כולו בסימן שאלה וכנראה יתבטל. כאן עשיתי טעות והחלטתי לעזוב את הטיול בצד. לא ביטלתי את הלינות ולא את הטיסות (במחיר כזה גם אי אפשר לבטל טיסות), אבל לא עשיתי הזמנה לרכב וצללתי לתוך ענייני עבודה. ידעתי שהמשמעות היא שאולי נשלם קצת יותר על הרכב מאוחר יותר, אבל הנחתי שזה לא יהיה יותר מדי הרבה יותר.

רק לקראת סוף אפריל התבררו הדברים סופית וידענו שנוכל לנסוע. התיישבתי לחפש רכב דרך רנטאל קארס ושוב חשכו עיני. המחירים היו גבוהים באופן קיצוני. ידעתי מראש שלשכור מ-JFK זה לא הגיוני ותכננתי להגיע לניוארק לצורך שכירת הרכב, אבל גם שם, המחירים למיני ואן היו קרובים ל-$100 ליום. לשם השוואה, בטיול הקודם שילמנו $40 ליום עבור שכירת מיני ואן כזה. בטיול של מעל לחודשיים, אנחנו מדברים על הפרשים של אלפי דולרים רבים.

בסיועו של ברק מרנטאל קארס התחלתי לחפש פתרונות יצירתיים. המחירים היו גבוהים מאד גם בוושינגטון, פילדלפיה ושאר הערים המרכזיות במזרח. כבר היה תכנון מפורט לשכירה ליומיים מניו יורק ואז החלפת רכב בשיקגו אבל גילינו שבלי קשר לגובה המחירים, רכבי המיני ואן פשוט מבוקשים מאד בקיץ וכנראה שהסוכנויות לא ששות להשכיר אותם לטווח ארוך. אין לי הסבר אחר לתופעה לפיה ברשת אחרי רשת, עיר אחרי עיר, רכבי מיני ואן להשכרה לתקופה ארוכה פשוט לא הופיעו יותר במלאי.

בשלב הזה, התחלתי כבר לדאוג שוב לגורל הטיול. בלי רכב מתאים, אי אפשר לעשות רוד טריפ… המקום היחיד שמצאנו בו מיני ואן לתאריכים שלנו היה בכלל בלוס אנג'לס. גם שם הוא לא היה מאד זול אבל לפחות היה. שם גם מצאתי גם רכבים אחרים במחירים מוזלים. בקליפורניה גם אין תשלום על נהג נוסף (שהוסיף לנו מאות דולרים בהשכרה במזרח). בקיצור, נפל הפור על לוס אנג'לס. הוספנו טיסות פנים מניו יורק ללוס אנג'לס ובחזרה והזמנו רכב. לא מיני ואן הפעם, אלא ג'יפ גרנד צ'רוקי (או משהו מקביל, כמובן שאי אפשר לדעת בדיוק מה נקבל מהקלאס).

למה אני מספרת לכם את כל זה?

כדי שתדעו שלתכנן טיול זה לא דבר פשוט. גם לא בשבילי. זה המון עבודה, לא תמיד בא בקלות ולפעמים גם עושים טעויות בדרך. במקרה הזה, בסופו של דבר, הכרטיסים הזולים לניו יורק התקזזו עם טיסות הפנים, שהתקזזו בתורן עם עלות רכב מופחתת בקליפורניה. בשלב הזה, הפסקתי לעשות קיזוזים ולעקוב… העיקר שהטיול שלנו קורם עור וגידים. אלסקה כנראה נקנית ביסורים 😉

אז מה בתכנית לטיול הקרוב?

הנה מסלול הטיול שלנו לקיץ הקרוב, כשאנחנו יוצאים לדרך בשבוע הרביעי של יולי וחוזרים בשבוע הראשון של אוקטובר. המספרים מציינים את מספר היום בטיול.

1. טיסה לניו יורק ומשם ללוס אנג'לס ולקיחת רכב.
2. נסיעה לפיניקס אריזונה – כן, אני יודעת שחם נורא אבל אני צריכה להפגש שם עם מישהו בענייני עבודה
3. טעימה מהאפאצ'י טרייל (במגבלות הכבישים הסלולים) ועלייה דרך טונטו נשיונל פורסט להולברוק
4. ביקור ב-Petrified Forest NP מוקדם בבוקר ואז נסיעה לעיירה Chinle
5. ביקור בקניון דה שיי ונסיעה צפונה.
6-10 נסיעה צפונה בתואי שטרם הוחלט סופית. אפשרות אחת היא לעלות דרך סולט לייק סיטי לצד המזרחי של גליישר. אפשרות שניה היא לנסוע מערב לאיידהו, ולעלות דרך בויזי וכביש 95 הנופי. נראה במקום מה יתחשק לנו ואיפה נעצור.
11-13 איזור באנף שם הזמנתי לינות כשהזמנתי את הלינות לאלסקה. כי שלושה ימים ברוקיז הקנדיים על הדרך זה תמיד כיף ובמיוחד במחירים כאלו.
14-16 פארק לאומי רבלסטוק בקנדה
17-18 נסיעה דרך פרינס ג'ורג' לכביש הקסייאר לאלסקה
19-20 ביקור בהיידר, אלסקה. עדיין לא באמת באלסקה, אלא רק חציית גבול לעיירה שכל מה שיש בה בערך זה עמדת צפיה משובחת בדובים שולים סלמון מהמים.
21-23 נסיעה לאורך הקסייאר והחלק הצפוני של האלסקאן הייוויי עד אלסקה
24-27 פיירבנקס, אלסקה. שכרתי דירה חמודה דרך אייר בי.אנ.בי. כדי שנעצור שם לנוח מהנסיעה הארוכה ולטייל באיזור.
28-29 דנאלי נשיונל פארק
30-31 טולקטינה, אנקורג' ווויטייר
32-34 סיורד, אלסקה – לביקור בפארק קנאי פיורדס
35-36 איזור פאלמר וקרחון מתנוסקה
37-38 ואלדז
39 נסיעה "החוצה" מאלסקה
40-41 סקגווי והיינס לטעימה מהמעבר הפנימי של אלסקה
42-45 ארבעה ימים בוויטהורס (כדי לאפשר לנו גם לנוח קצת, חייבים הפוגות ברוד טריפ אינטנסיבי כזה)
46-49 נסיעה לאורך האלסקאן הייויי בחזרה דרומה וחציה מערבה (כנראה באיזור ג'ספר)
50-51 הופ, בריטיש קולומביה
52-55 פאסיפיק רים נשיונל פארק – בוונקובר איילנד
56-57 חציה דרך איי סן חואן ואיי האורקה לארה"ב (אני נותנת לזה יומיים כדי להספיק לצאת בנחת מפאסיפיק רים ואז להקדיש יום לחציה
58-60 שלושה ימים בליבנוורת', במדינת וושינגטון כי רצינו לחזור קצת לקסקיידס
61-62 נסיעה עד לסן פרנסיסקו
63-64 איזור סן פרנסיסקו, בעיקר לצרכי עבודה
65-69 ארבעה ימים בפארק סקויה אנד קינגס. הכוונה הפעם היא להתמקד בקינגס קניון (שעדיין לא ביקרנו בו!) ובחורשות הסקויה הצפוניות
70-72 סיום באיזור לוס אנג'לס וחזרה הביתה…

מכירים איך זה שמראים בטלוויזיה ניסוי ומבקשים "אל תנסו את זה בבית"? אז כאן חשוב לי לציין: אל תנסו את זה בטיולים שלכם. אנחנו מרשים לעצמנו "לרוץ" באיזורים מסויימים בארה"ב כי כבר ביקרנו בהם ויותר מפעם אחת. זה לא שבאמת אפשר לטייל בין מדינת וושינגטון לסן פרנסיסקו בחמישה ימים, פשוט אנחנו כבר ביקרנו בכל מקום בדרך בערך, אז לנו זה מסתדר.

זהו. דרכונים כמעט מוכנים (חידשנו לפני שבוע ומחכים לדואר ישראל שיביא אותם), ויזות בתוקף, טיסות, רכב ולינות חשובות סגורים. נדמה לי שאנחנו כמעט מוכנים לצאת לדרך! כמו בכל טיול שלנו בארה"ב, נשתדל לעדכן בזמן אמת כאן בבלוג, אז כדאי יהיה לעקוב! אם עדיין לא עשיתם את זה, אפשר להזין את כתובת האימייל שלכם בתיבה שבצד ימין כדי לקבל עידכונים כל פעם שמתפרסם פוסט חדש.

ועוד דבר קטנטן לסיום. ממש קטן, פחות מחמש מאות גרם.

הצלנו לפני שבועיים חתולונת גוססת מהרחוב. גורה שרק פקחה עיניים ומיד העיניים שלה חלו 🙁 טיפלנו בה והיא שרדה והחלימה, אבל נותרה עיוורת. אנחנו מחפשים לה בית כרגע אז אם אתם יכולים לעזור, תבוא עליכם הברכה. אני מקשרת כאן לפוסט הפייסבוק שאפשר דרכו גם ליצור איתנו קשר לשאלות בנושא אימוץ. הפוסט פתוח לציבור ואשמח מאד אם תשתפו עם חבריכם. תודה!

גורת חתולים עיוורת מחפשת בית חם

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. הדר חורש

    היי ענת,
    כרגיל, כייף ומעורר השראה לקרוא את תכנוני הטיול שלכם.
    מאז חזרתנו מהטיול הגדול בארהב לפני כשלוש שנים, אנחנו כבר בתכנונים לקראת הטיול הגדול הבא, ואחזקה היא כמובן יעד פוטנציאלי חזק!
    מאחלת לכם שהכל ישחק לטובתכם. אני בטוחה שתהנו.
    ממשיכה לעקוב אחריכם.

    1. הדר חורש

      כמובן שאלסקה!!

      1. ענת

        ברור. אחזקה של כל ארה"ב זה גדול אפילו עלינו 😉

  2. אביהוא

    תהנו 🙂 מקווה שאצליח לעקוב אחריכם וללמוד מהטעויות וההצלחות.

  3. נעמי

    שלום ענת,
    תמיד מעניין לקרוא באתר שלך.
    בנוגע להיידר, גם בעונה יכולות להיות אכזבות, כפי שקרה לנו. שיטפון רציני החזיר את כל דגי הסלמון לים.
    בינתיים, עד שיתחילו שוב את המסע פנימה ויגיעו לנהר, חיכו להם כמה דובים מתוסכלים ביותר. לנו לא היה זמן לחכות.
    פיצוי נהדר – לנסוע משם לקרחון Salmon. הנסיעה לשם והתצפית על הקרחון הזה (לשם שינוי ממול ומלמעלה!!!) – מרהיבה.
    הנסיעה ב – Alaska Hwy דרומה יכולה להיות מפתיעה בעניין הדובים, במיוחד מזרחית ל – Watson Lake.
    וכמובן – התנך של אלסקה והצפון הרחוק: https://www.themilepost.com/
    תיקון – טלקיטנה Talkeetna ולא טוקיטנה.
    ועוד אחד – אכן כתוב Canyon de Chelly , אבל הוגים דֶה-שֵי, וזה מקום מדהים. ב- Chinle, העיירה הקטנה הקרובה לקניון יש שני מוטלים בלבד ואפשרות לינה בלודג' בתוך הקניון, כמדומני. כדאי לקחת בחשבון.
    תיהנו, אלסקה מיוחדת ביותר.

    1. ענת

      תודה, נעמי! הערות חשובות בהחלט. לקרחון סלמון בכל מקרה אני רוצה שנגיע. וכן, צודקת את וגם שמואל, בטבע הפראי של צפון אמריקה הכל יכול להשתנות. כבר ביטלנו ושינינו תכניות בגלל שטפונות, שריפות ענק, סופות ועוד. אין ברירה אלא לצאת לדרך ולקוות לטוב! את המיילפוסט כבר יש לי. אני מודה שאני קוראת ומסתכלת ותוהה אם אכן כצעקתה. האם אכן השתמשתם תוך כדי? היום את המידע החשוב אפשר לדלות מהאינטרנט מראש ואת הניווט לעשות אופליין ב-GPS. ניקח אותו כמובן ונראה אם לא ישאר בסוף בתחתית המזוודה.
      תודה על ההערות לגבי טלקיטנה וקניון דה שיי – אתקן בפוסט! הזמנתי לנו מקום בלודג' ב-Chinle. המוטלים כבר היו מלאים לתאריך שכנראה נהיה בו שם אז נתפנק בלודג' (הוא לא יקר מדי ומקבל ביקורות מצוינות). אם הייתם שם, את יודעת אם הלודג' בתוך הקניון עצמו? לפי בוקינג הוא נראה בקניון. לפי תמונות הלווין של גוגל מפס הוא נראה ליד מרכז המבקרים, כלומר לא רחוק מהעיירה.

  4. שמואל אמיר

    הי,
    כיוון שאנו "גרסנו", מרחק דומה בחצי שנה ולא בחודשיים, אתיחס רק לשלוש נקודות קטנות, שתיים בתוכנית ואחת מחוץ לה. אחת, רבלסטוק אומנם מאד יפה, אך מלא ביתושים מאד מאד גדולים שאינם נרתעים מאמצעי הגנה. אינני בטוח שתצליחו להחזיק שם מעמד יומיים. שתיים, כדאי לך לבדוק מתי בהיידר יש סיכוי גדול ביותר לראות את הדובים מגיעים לתצפית. הדובים יודעים מתי הסלמונים מגיעים טוב מאתנו, וגם אז קשה לראות דובים בהיידר. היינו שם בשיא המשוער במשך שלושה ימים ובקרנו באתר בוקר וערב ולא ראינו אפילו דוב אחד. אם זה לא בעונה, חבל על המאמץ. שלוש, אם אתם מתים לראות דובים תופשים סלמונים, כדאי לשקול טיול יומי בטיסה לקטמאי. נכון, זה יקר, אבל לא תפנטזו על נסיעה נוספת לאלסקה רק בשביל זה. כבר שמונה שנים שאני מצטער על ההחמצה הזו. בהצלחה בדרככם.

    1. ענת

      הי שמואל, טוב לשמוע מכם! תודה על התובנות!
      המרחק כמובן שלא מותאם לטיול של חודשיים. רק בחלק של ארה"ב והרוקיז הקנדיים טיילנו לאורך חמישה חודשים במצטבר עד היום. לכן מתאפשר לנו "לרוץ" קדימה לאיזורים צפוניים יותר.
      לגבי היתושים, כבר נתקלנו ביתושי ההליקופטר האדירים. מהסוג שאם אחד מתיישב לך על הכתף, אתה כמעט מאבד שיווי משקל 😉 אני לא יודעת מתי הייתם ברבלסטוק אבל ממה שהבנתי, ליתושים האלו יש עונה לא ארוכה מדי שתלויה בתקופת הפשרת השלגים. אני מקווה מאד שבאוגוסט כבר לא נראה אותם.
      כן, בהחלט כיוונתי להיידר לעונה המומלצת. אם נזכה לראות דובים, מה טוב. עם בעלי חיים בטבע תמיד צריך קצת מזל. ראינו עד היום למעלה מחמישים דובים בטיולים שלנו, אז נקווה שהדובים של היידר ישתפו פעולה (ואם לא… אז לא).
      קטמאי לא על הפרק בטיול הזה כשאנחנו בפורמט של ארבעה. מאד יקר זה בלשון המעטה. ועל הנסיעה הנוספת לאלסקה כבר מתכננים, לא רק מפנטזים. מבחינתי, שלושה שבועות שנהיה באלסקה זו רק טעימה ראשונית. בהחלט מתכוונת עוד לחזור לשם בעתיד.

    2. שרון

      הי ענת,
      שמחה שגיליתי את הבלוג הזה. בדיוק מתחילים לחלום על קיץ 2018 בצפון ארהב וקנדה.
      איך אני מעריכה עלות טיול כזה? יש איזה ממוצע ליום שאפשר להשתמש בו?
      באחד הפוסטים קראתי 100 דולר ליום אוטו ודלק, ו 150 ללינה.
      זאת אומרת 250$ ליום?
      וזה עוד לפני כל השאר?

      1. ענת

        הי שרון, קשה קצת להעריך כי זה תלוי במחירי הטיסות והרכבים שמשיגים וכן במסלול הטיול. יש מקומות בארה"ב בהם הלינות יקרות: בתוך הערים הגדולות ובתוך וליד פארקים לאומיים פופולריים. אם המסלול מתמקד בכאלו, עלות הלינה ללילה יכולה בקלות לטפס גם ל-$250 ללילה ולפעמים יותר (אם לא מזמינים מספיק זמן מראש). בטיולים שלנו, בהם אנחנו משלבים הרבה איזורים לא יקרים, אני חושבת שהממוצע שלנו ללינות הוא בסביבות המאה דולר ללילה, אבל בשביל זה אנחנו מסתפקים ביותר לינות מחוץ לערים ותרגילים אחרים להוזלת מחירי הלינה, למשל. גם הטיסות שלנו זולות יותר בדרך כלל, אבל אנחנו מאד לא מתפנקים ולוקחים קונקשנים לא נוחים וכד'.
        אחרי שאמרתי את כל אלו, אז כן, $250 ליום זה ממוצע סביר לטיול ארוך שמשלב סוגים שונים של לינות. לא כולל טיסות כמובן ולא כולל מחיה.

התגובות נעולות.