קוסט טו קוסט מטורף באופק

זהו. הזמנתי כרטיסי טיסה ורציתי לחלוק את הבשורות המשמחות איתכם!

בשבוע האחרון של יולי ניסע לאלסקה! ואיפה כדאי לנחות בארה"ב כדי להגיע לאלסקה? ובכן ניסיתי למצוא טיסות נוחות לפלורידה ולא מצאתי, אז הסתפקנו בניו יורק 😉

למען הסר ספק, למי שמתכנן טיול שפוי באלסקה, היעד הנכון לחיפוש כרטיסי טיסה הוא אנקורג' אלסקה. אבל טיולים שפויים משעממים אותנו ונפשנו חפצה בעוד רוד טריפ כהלכתו. למי שלא מכיר את המושג רוד טריפ, כתבתי בעבר פוסט שלם על מה זה רוד טריפ אמריקאי. זה נראה קצת ככה –

וזה אומר דרך. הרבה דרך. לעלות לרכב ולנסוע עד האופק שמתרחק תמיד. לפעמים גם עשר ושתים עשרה שעות ביום. השיא האישי שלי הוא קצת יותר מארבע עשרה שעות נהיגה ביום אחד, אבל ימים של 10-12 שעות על ההגה היו לא מעט.

וכן, אני יודעת שהרבה מכם בטח מתפלאים, איך אפשר להנות מכל כך הרבה נהיגה? זה כל כך מעייף/מעיק/משעמם. אנחנו עושים את זה כל בוקר בדרך לעבודה ובחזרה אז למה לסבול מנהיגה גם בטיול? והילדים לא משגעים אתכם באוטו? אז אנסה לענות על השאלות ולהסביר למה זה סוג טיול שאנחנו כל כך אוהבים (וכן, יש תמימות דעים משפחתית בעניין, שמתבססת על ארבע פעמים קוסט טו קוסט שכבר עשינו).

1. זה לא מעייף כמו שנדמה לכם

אל תתבלבלו בין נסיעה של בוקר בכביש החוף בדרך לעבודה לחציית ארה"ב באחד מכבישי האינטרסטייט. הנהיגה בכבישים הבינעירוניים ארה"ב הרבה יותר קלה. הנהגים מסביב הרבה פחות אגרסיביים ואפשר בנחת לכוון את הקרוז קונטרול למהירות הרצויה (והמותרת) ולנסוע בכיף בצד ימין של הכביש, בלי לגעת בכלום חוץ מההגה. מדי פעם יש משאית ואז עוקפים (בבטחה, כי יש נתיב נוסף).

אני כאמור מסוגלת לנהוג ככה הרבה מאד שעות. למי שפחות מנוסה, ממליצה בחום שיהיה נהג נוסף ברכב. בכלל, זה בדרך כלל בטיחותי יותר ומאפשר להתחלף בנהיגה אם מרגישים פחות טוב או עייפים קצת.

2. זה די מעניין

הנסיעה הזו מוציאה אתכם אל אמריקה האמיתית. לפעמים היא ריקה מאד – כמו בוויומינג או בצפון דקוטה – ולפעמים יש בה ישובים לאורך הדרך. כמעט תמיד אפשר למצוא מקומות מעניינים לעצור בהם. לפעמים זו נקודת תצפית נחמדה לקניון, כמו זו שמצאנו באורגון, ולפעמים אתר שלם שאפשר לבקר בו, כמו Meteor Crater באריזונה. לפעמים הדרך הריקה לגמרי היא האטרקציה, כמו כבישים שנסענו בהם בנוואדה, מהסוג שאפשר לעצור את הרכב באמצע הכביש ולצאת להצטלם במרחבים הריקים מסביב. גם שדות חיטה אינסופיים זה משהו שלא רואים כל יום, ושקיעה יפה כמו זו שראינו שם, בקנזס השטוחה לגמרי, לא ראיתי באף חוף ים.

3. זה לא צפוף מדי

כלומר, אם בוחרים ברכב מתאים. אנחנו ארבעה נוסעים ברכב מסוג מיני ואן, כשאת המושב האחרון משטחים לטובת מקום אחסון. מיני ואן שכור אמריקאי הוא גדול ומרווח מאד. לכל נוסע יש שפע מקום, בקרת מיזוג ותאורה. יש מקום להניח בו כוסות שתיה ויש לילדים מאחורה מגשי אוכל שהם יכולים לפתוח אם רוצים "שולחן" קטן. טאבלטים וטלפונים פותרים את בעיה הבידור ואם מישהו מתעייף, הוא יכול להנמיך את משענת הכסא ולנמנם. אנחנו דווקא כן משתדלים לנצל את הדרך לחברותא משפחתית, לפחות בחלק מהזמן והאווירה נעימה. אם אתם רוצים לשמוע עוד על סוג הרכב ולראות תמונות, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי על איך לבחור רכב לטיול בארה"ב.

4. זו חוויה רגועה מאד

לפחות בחוויה שלנו, רוד טריפ הוא שילוב מעניין של הרפתקה עם שלווה. אנחנו שטים לנו במרחבים, הנופים מתחלפים מסביב ואצלנו ברכב נחמד ונעים. מבחינתי, כנהגת העיקרית, זה כמעט סוג של מדיטציה.

בקיצור, מבחינתנו, שילוב של רוד טריפ בטיול די נחוץ. גילינו שמה שבאמת נותן את החוויה הוא נסיעה מחוף אל חוף, או במילים אחרות, המעבר באמריקה הריקה שבאמצע. היא לא ריקה לגמרי כמובן, ואפשר לשבץ שלל מקומות מעניינים לעצירה בדרך, אבל בין לבין, יש קטעי נסיעה שלווים וארוכים.

הטיול של קיץ 2017

בחזרה למתווה הטיול של הקיץ הבא. זה הולך להיות רוד טריפ ארוך ואינטנסיבי במיוחד. בסוף יולי אנחנו נוחתים בניו יורק ויוצאים לדרך לכיוון ונקובר, קנדה ומשם דרך ה-Cassiar Highway לאלסקה. אחרי שלושה שבועות באלסקה, נתחיל במסע בחזרה לניו יורק, הפעם דרך ה-Alaska Highway.

איפה בדיוק יעבור התואי בחצית היבשת בכל אחד מהכיוונים, עדיין לא החלטתי. למעשה, למעט כמה נקודות שאנחנו רוצים לבקר בהן חברים, כנראה שהתואי המדויק ישאר פתוח וגמיש. ככלות הכל, חלק מהקסם של רוד טריפ הוא תחושת החופש ואין לי כוונה או רצון "לסנדל" אותנו בהזמנות לינה או אפילו בתכנית מסודרת.

אולי זה המקום לציין, לטובת מי שלא מכיר את הבלוג ואותנו, שכבר טיילנו כמעט בכל המדינות שנחצה בדרך, כך שאנחנו מכירים אותן ולא צריכים זמן כדי להתעמק בהן יותר מדי (ויש מה להתעמק בחלקן). לטיול שלנו אנחנו מקדישים סה"כ חודשיים וחצי, אבל זה לא פרק הזמן המומלץ למי שעושה מסע כזה בפעם הראשונה.

אז מה מאורגן מראש ומה לא?

כאמור, טיסות הוזמנו. אחרי הרבה בדיקות, החלטנו על טיסות עם חברה שמפעילה קו חדש יחסית: אזארבייג'אן איירליינס. הם מציעים טיסה עם עצירת ביניים קצרה בבאקו שבאזרבייג'אן, ושמעתי דברים טובים על המטוסים והטיסה. עלות כרטיסי הטיסה: $666 לאדם.

רכב יוזמן בשבועות הקרובים, אני מקווה. זו לא תהיה אופרציה מאד פשוטה, אבל כבר עשינו אותה בעבר ואני סומכת על החבר'ה ב-RentalCars שיעזרו לי שוב למצוא את הדיל המשתלם ביותר. הבעייתיות איננה במחיר – בדקתי והמחירים שהם מציעים עכשיו מצוינים. הבעיה היא שאנחנו זקוקים לחוזה ארוך של חודשיים וחצי, בלי להגיע באמצע לסניף של חברת ההשכרה לחדש חוזה. למה לא להגיע לחידוש חוזה? מעבר להעקה הכללית, בחידוש חוזה כזה, הלקוח מחזיר את הרכב ומקבל רכב חדש. מה שאומר תשלום קנס על החזרה במקום שונה מזה שבו השכרתם את הרכב. במקרה שלנו, מדובר יהיה בקנס בן ארבע ספרות שאני מעדיפה להמנע ממנו.

לינות הוזמנו לקטע הטיול בצפון קנדה ובאלסקה עצמה. אלו מקומות יקרים ועמוסים ובלי הזמנה מראש, נאלץ לשלם מחירים כפולים ומשולשים מאלו שאנחנו רגילים להם. סבב הזמנת לינות ראשון ביצעתי כבר באוגוסט השנה (כמובן, עם אפשרות ביטול), במחיר ממוצע של כ-$140 ללילה. לפני כחודש, עשיתי סבב שני, ל"שיפור עמדות" והצלחתי להוזיל את המחיר לכ-$120 ללילה. אני מקווה להוריד אותו עוד קצת, בשילוב של קאוצ'סרפינג בנקודה או שתיים יקרות במיוחד. אם מעניין אתכם לשמוע עוד על השיטות שלי להוזלת מחירי לינות, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט בו חלקתי טיפים להזמנת מלון בזול בארה"ב.

זהו! מצפים ומחכים בהתרגשות! כמובן שאעדכן כאן בבלוג בזמן אמת – ככל שניתן, אז כל מי שרוצה מוזמן להצטרף אלינו לטיול ולו באופן וירטואלי. כדי לודא שלא תפספסו עדכונים, אני ממליצה להרשם לניוזלטר. כך תוכלו לקבל באופן אוטומטי עדכון על כל פוסט חדש בבלוג. כל מה שצריך זה להזין את כתובת האימייל ממש כאן –


חשוב לי לא לשלוח אימיילים למי שאינו מעוניין בכך, לכן תקבלו קודם כל אימייל ראשוני שמבקש מכם לאמת את בקשת ההצטרפות. זו הדרך שלי לודא שאף אחד לא הוסיף אתכם לרשימה מבלי ידיעתכם.

מה איתכם? יש תכניות לנסוע לארה"ב בשנה הקרובה? אשמח אם תספרו לי בתגובות מה דעתכם על המסלול שלנו ומה התכניות שלכם לטיולים הקרובים!

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. נשמע מאד כייף
    מחזק את כל מה שנכתב, עכשיו חזרנו מחופשה של חודש בארה"ב. איך זוגתי אומרת, 25 יום 21 מלונות שונים. לא הזמנו מהארץ דבר, פרט לטיסות ומלון בניו יורק.
    אה, ונהגנו 3000 מייל.זה לא מעייף כלל גם בקאונטרי רודס.
    מומלץ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט