פארק לאומי גליישר, מונטנה

פארק לאומי גלשייר Glacier נמצא בצפון מערב מונטנה, על גבול קנדה. הפארק משתרע על גבי למעלה מארבעת אלפים קמ"ר של אגמים, יערות ופסגות מושלגות. חלק מהפארק נמצא למעשה בצד הקנדי. הקנדים קוראים לו פארק לאומי ווטרטון Waterton וביחד שני החלקים מהווים פארק טבע בינלאומי, בניהול משותף.

שימו לב לא להתבלבל בין פארק גליישר האמריקאי לבין פארק לאומי גליישר הקנדי, שנמצא כמה שעות נסיעה צפונה משם, בלב הרוקיז הקנדיים.

ביקרנו בפארק גליישר פעמיים עד כה, במשך ארבעה ימים בכל פעם. אין לי ספק שעוד נחזור אליו. מדובר באחד הפארקים היפים ביותר בארצות הברית, אם לא היפה שבהם. הנה כמה תמונות –

IMG_5457 IMG_5496

פארק לאומי גליישר
פארק לאומי גליישר

IMG_5356

הנוף המרשים נוצר על ידי פעילות קרחונים שנמסו עם השנים והותירו ערוצים ועמקים בהם יש כיום אגמים. באמצע המאה ה-19 נספרו בפארק 150 קרחונים ואילו היום נותרו רק 25 קרחונים פעילים. מדענים מעריכים שגם אלו יעלמו עד שנת 2030.
בפארק יש מאות אגמים ורק כלמאה שלושים מהם יש שמות רשמיים. שני האגמים הגדולים החוצים את הפארק ממזרח למערב הם אגם סיינט מרי ואגם מקדולנד.

בפארק יש פעילויות רבות בהדרכת ריינג'רים בעונת הקיץ הכוללות, שיט באגמים, סיורים רגליים מודרכים באורכים שונים והרצאות ביום ובערב.

בפארק עוברת דרך ידועה שנקראת Going-to-the-Sun Road הנחשבת לפלא הנדסי (בגלל הקושי הרב שהיה בסלילתה). הדרך אורכת כחמישים מייל וניתן לעצור בה בנקודות תצפית. ללא עיכובים לתצפיות או בשל עבודות בכביש או חיות בכביש, זמן הנהיגה בה מוערך בכשעתיים. כלי רכב גדולים (מעל 21 פיט אורך) מוגבלים בתנועה בדרך.

הדרך סגורה בחורף ויש לבדוק את התנאים בה כאן:
http://www.nps.gov/applications/glac/roadstatus/roadstatus.cfm

בפארק פועלת גם מערכת שאטלים וכן הסעות באוטובוסים אדומים היסטוריים.

באיזו עונה כדאי לבקר בפארק לאומי גליישר?

סוף האביב תחילת הקיץ היא העונה הטובה ביותר לביקור בפארק. המגבלה העיקרית היא עיתוי פתיחת הכביש של Going to the sun road. אפשר לחצות את הפארק גם בכביש העוקף, אבל חבל לפספס את הנופים המדהימים שלו. הכביש הזה נפתח לרוב בשבוע האחרון של יוני, אבל אם במקרה היה חורף עם שלג כבד מהממוצע, זה יכול להיות גם אחרי. כשאנחנו ביקרנו, בקיץ 2011, הכביש נפתח ממש כמה ימים לפני ביקורנו, באמצע יולי (!) הכל עדיין שצף מים והיו מפלים שממש שטפו את המכוניות שעברו בכביש –

IMG_5622

זו גם התקופה בה פסגות ההרים עדיין מושלגות והנחלים והמפלים שבפארק שוצפים כמויות אדירות של מים. במעבר לוגאן Logan Pass, הנקודה הגבוהה ביותר בכביש שחוצה את הפארק, עדיין יש הרבה שלג. ככה זה נראה באמצע אותו חודש יולי –

שלג בלוגאן פאס
שלג בלוגאן פאס

ברוב השנים, ככה המקום נראה בסוף יוני. ביולי-אוגוסט, צידו המזרחי של הפארק עובר מצבעי ירוק עז לצבע יבש וצהבהב יותר, מנוקד בשיחי Berries החביבים על הדובים. בצד המערבי של הפארק, ירוק יותר כל הקיץ. בספטמבר, שוב מתחיל להיות קריר ובשבוע השלישי של ספטמבר, הכביש של ה-GTTS כבר נסגר שוב. באוקטובר, הפארק נכנס מחדש לתרדמת החורף שלו, ממש כמו הדובים ומתעורר מחדש בחודשים מאי-יוני.

צפייה בבעלי חיים בפארק גליישר

פארק גליישר שוקק בעלי חיים. זה אחד הפארקים בו היו לנו הכי הרבה תצפיות בעלי חיים, יחסית מקרוב וכולל הרבה מאד דובים. בפארק יש לפי ההערכות כ-300 דובי גריזלי, נוסף על מספר דומה של דובים שחורים. כל אלו מצטופפים בשטח קטן יחסית, כך שהסיכוי לפגוש בהם לא נמוך.

אם אתם חוששים ממפגש עם דובים, או להיפך, רוצים כמה שיותר לראות דובים, קראו בכל מקרה את המדריך שלי בנושא איך לראות כמה שיותר דובים בצפון אמריקה ולהשאר בחיים.

דב גריזלי אוכל תותים בפארק לאומי גליישר
דב גריזלי אוכל תותים בפארק לאומי גליישר
דב שחור - פארק לאומי גליישר
דב שחור – פארק לאומי גליישר

יש עוד המון סוגי חיות אחרים!

עז הרים - לוגאן פאס, פארק לאומי גליישר
עז הרים – לוגאן פאס, פארק לאומי גליישר

עיזי בר אלפיניות אפשר לראות על מורדי ההרים, או לפעמים ממש במגרש החניה. נקודה מצוינת לתצפית היא ליד מרכז המבקרים Logan Pass. ראינו שם תמיד עיזי הרים או כבשי Bighorn sheep.

גם חוגלות וציפורים מעניינות אחרות ראינו לא פעם –IMG_5277

איילי מוס קשה לראות במקומות אחרים בארה"ב, אבל בגליישר היו לנו כמה וכמה תצפיות. כולל של איילי מוס סועדים את ליבם במים.

אייל מוס זכר - פארק לאומי גליישר
אייל מוס זכר – פארק לאומי גליישר

יש גם המון Marmots שבעברית קרויות מרמיטות. חביבות מאד ולא מאד חוששות מבני אדם. הברנש הזה פשוט הלך לו בנחת על השביל –

SAMSUNG

 

מבחינתנו, לבקר בגליישר זה קצת כמו לעשות ספארי. לפעמים בערב, אחרי יום טיול ברגל, פשוט היינו יוצאים ברכב לכביש שמחבר את מאני גליישר עם העיירה Babb, או אל סיינט מרי'ס לודג'. הסיכוי לראות בדרך דב, מוס או סתם קויוטי פושטי חוצה את הכביש, גבוה מאד.

 

 

 

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. היי ענת, משתמשת בידע שלך המון לתכנון הטיול, אז קודם כל תודה!
    מתכננות לטייל בילוסטון בספטמבר ולאחר מכן להגיע לגליישר, כרגע זה יוצא שנהיה בגליישר מה- 12-14 לספטמבר,
    אני מבינה מהדברים שאת כותבת ומגיבה לאחרים שזה ממש על הקשקש כדי להגיע לשם.
    השאלה אם הנסיעה עד הפארק כבר מיותרת ועדיף לחתוך מילוסטון לאורגון (ב26 צריכות לחזור לס.פ) או בכל זאת שווה לנסות לעלות ולראות חלקים מהפארק?

    1. הי טל, אני שמחה שהבלוג עוזר.
      הכביש של ה-Going to the sun פתוח בספטמבר. אופציה של סגירה זה בחצי השני של אוקטובר. מהבחינה הזאת, אתן לא על הקשקש ואין סיבה לא לשלב את גליישר. רק שימו לב – כמו תמיד – לנושא השריפות בעונה הזאת ותראו במקום אם אכן כל הכבישים פתוחים ושווה לנסוע או לא. זה נכון לכל תוואי הטיול – לא רק בגליישר. בהצלחה!

  2. שלום ענת. כיצד מבצעים את המעבר מגליישר לווטרטון לייקס? האם מתוך הפארק הלאומי עצמו?
    או שצריך לצאת ממנו ולנסוע על כביש מסוים בדרך למעבר גבול?
    אנחנו מדברים על מזרח הפארק… תודה רבה!

    1. הי אור,
      אין מעבר ברכב דרך הפארק. נדמה לי שיש סיור של שיט שחוצה בין הפארקים ואפשר כמובן במסלול רגלי למיטיבי לכת. בדרך כלל מה שעושים זה לצאת לכביש שיוצא ממאני גליישר ופשוט לנסוע צפונה. ב-GPS או גוגל מפות תוכלי לראות את המסלול. יש מעבר גבול בדרך אז כדאי להכין דרכונים איתכם. זה מעבר רגוע מאד יחסית ומהיר.

  3. ענת שלום רב
    אני ורעייתי מתכוננים לבקר בגליישר ב- 20/06/17 למשך 3 ימים ( האם מספיק?). בכדי להספיק את רוב הפארק ,האם כדאי להזמין מקומות לינה במלונות שונים כדי לחסוך זמן נסיעה או שהמרחקים בפארק לא כל כך גדולים? חשבתי ללון בוויטפיש. מה דעתך? האם 3 ימים לילוסטון יספיקו כולל הנסיעה מגליישר לשם?

    1. הי בני, המרחק בפארק בין הצד המערבי למזרחי גדול מכדי שאפשר יהיה לנסוע הלוך ושוב באותו יום כך שתצטרכו כנראה לפצל לינות, בכפוף למה שאתם רוצים לעשות בפארק. בגדול, בדרך כלל מחלקים את הביקור בגליישר לשהייה במזרח הפארק + נסיעה לאורך Going to the sun road הכביש שחוצה את הפארק ממערב למזרח, כולל עצירות לנוף המדהים ומסלולי הליכה. לפי כלל התכנית תחליטו אם אתם מבקרים בפארק כשאתם חוצים אותו ממערב למזרח או ממזרח למערב, הלוך ושוב בדרך כלל לא צריך (זו דרך נופית יפהפיה אבל הנהיגה בה לא פשוטה ולרוב איטית, בין היתר בכלל התיקונים בכביש שעושים בה מדי קיץ).
      נקודה חשובה מאד היא התאריך שלכם. לא מן הנמנע שהכביש הנופי יהיה סגור עדיין. אני לא יודעת כמה שלג ירד השנה, אבל בהחלט יש שנים בהן הכביש נפתח רק ביולי. יכול להיות שתצטרכו לשמור על גמישות. בכל מקרה, גם אם הכביש הנופי לא פתוח, יש כביש מקביל מחוץ לפארק שאפשר לחצות באמצעותו את הרכב.
      שלושה ימים זה מעט מדי לילוסטון. הנסיעה בין גליישר לילוסטון לוקחת לפחות יום אחד מלא (יש גם מי שמפצלים ליומיים). ילוסטון פארק ענק ונהוג להקדיש לו 4-5 ימים.
      אני מקווה שזה עוזר קצת ולא מבלבל. אם תכתוב לי בתגובה מה התכנית לפני ואחרי גליישר, אולי אוכל לעזור יותר.

  4. שלום, ביולי הקרוב בעלי ואני הולכים לעשות עם משפחתו טיול של כשבוע במונטנה. בתכנון שייט של 4 ימים באיזה נהר באזור של פארק גליישר עם כל מיני אטרקציות בדרך ונסיים בשבת בדירה לא רחוק משם(Blue Start Resort and Retreat Center). אני לא סגורה על הפרטים, בן דוד של בעלי מארגן הכל.
    חשבנו לנצל את העובדה שאנחנו כבר שם ולהישאר באזור רק שנינו עוד שבוע בערך.. הייתי שמחה לשמוע מה היית ממליצה לזוג שמחפש מצד אחד אטרקציות, טבע, טיולי יום.. אבל גם יומיים שלושה של חופש ומקום נחמד לנוח בו. אני מבינה שפארק גליישר מאוד מומלץ ומאמינה שנשלב אותו כי אנחנו כבר ממש שם. כמה ימים היית נותנת לו? על מה עוד היית ממליצה לנו לשלב בטיול? כל עזרה תתקבל בברכה.. תודה!

    1. פארק גליישר מורכב מכמה איזורים. כולו מקסים אבל האיזור הדרמטי ביותר נמצא דווקא במזרח הפארק – איזור מאני גליישר. כמובן, גם באמצע הפארק, בדרך Going to the sun יש נופים מדהימים וגם בצד המערבי (אם כי פחות דרמטיים).
      אם אתם רוצים להוסיף מסלולי טיול רגליים, אני מציעה לכם לעבור לצד המזרחי. תוכלו גם לשלב ביקור בצד הקנדי של הפארק (יכול להיות טיול חד-יומי מאיזור מאני גליישר). לטעמי, זה איזור שפחות מתאים ל"בטן גב" כי באמת אין שם כלום עירוני. יש הרצאות ריינג'רים בערב ובזה בערך מסתכם הבידור. אם אתם בעניין טיולים רגליים, אפשר להשאר בגליישר גם עוד שבועיים. אם אתם בעניין של "נופש" הייתי שוקלת לעבור לאיזור אחר בארה"ב, עירוני ושונה קצת. למשל סן פרנסיסקו, או סיאטל או אפילו וגאס. בכולם אפשר לנוח במשך היום ולצאת לבלות קצת בערב. סתם שלושה ימים של מנוחה במונטנה זה גם ביזבוז של מקום יקר וגם די משעמם, לטעמי.

  5. עד מתי הפארק פתוח? סוף אוקטובר?

    1. כמו כמעט כל פארק לאומי, הפארק פתוח כל ימות השנה. הדרך הנופית הראשית בפארק, ה-Going to the sun road, נסגרת לתנועה עם השלגים הראשונים. אין תאריך קבוע אבל מדובר בחודש ספטמבר והרבה פעמים באמצע החודש. באוקטובר הסיכוי שלכם למצוא את הדרך פתוחה נמוך מאד (אפילו בתחילת אוקטובר). רוב מרכזי המבקרים העיקריים בפארק סגורים גם הם באוקטובר. בקיצור, לגליישר כדאי להגיע לא יאוחר מהשבוע השני של ספטמבר.

  6. מקווה לבקר בארה"ב באוגוסט הקרוב. מתלבטת אם לבקר בגליישר- ונוטה לוותר מאחר וכתבת שהפארק נוטה יותר לכיוון צהבהב בתקופה זו. אני מעדיפה נופים ירוקים יותר, וכמובן שאשמח לשלג. עד כמה באמת יבש שם באוגוסט?

    1. לגמרי הייתי מבקרת בגליישר באוגוסט (וגם ביקרנו). באוגוסט, המקומות הגבוהים בפארק (איזור לואגן פאס) ירוקים ופורחים. לרוב ביולי זו רק התחלת הליבלוב ובאוגוסט יש פריחה. בנוסף, אם מאד רוצים ירוק, בצד המערבי של הפארק יש איזורים מאד ירוקים. גם באיזור מאני גליישר יש איזורים ירוקים מאד, אם יוצאים לטייל במסלול של אגם גרינל למשל. כן, יש גם צמחיה שהיא כבר צהובה, אבל באיזורים מוצלים יותר (ויש כאלו) הכל ירוק. שלג יש בקרחונים (glaciers) ויש בין עשרה לעשרים כאלו בפארק (המספרים יורדים בגלל ההתחממות הגלובלית. לפני כמאה שנה היו יותר ממאה קרחונים). כדי להגיע לקרחונים, צריך לצאת בשבילים שמגיעים אליהם (למשל לאגם אייסברג). לא מאמינה שתראו באוגוסט קרח/שלג קרוב לשבילים.

להגיב על טל לבטל

סגירת תפריט