ימים 46-50 לוס אנג'לס

יום 46 לטיול – 1 אוקטובר 2015

זהו. סוגרים מעגל. חוזרים ללוס אנג'לס. נותרו לנו ארבעה ימים לטיול ואותם החלטנו לבלות בלוס אנג'לס. נכון שלוס אנג'לס לא נחשבת יעד מאד אטרקטיבי במערב, אבל בסיום טיול ארוך, אני אוהבת להגיע קרוב לשדה התעופה ממנו נחזור, להרגע קצת, לעשות קניות, סידורים ולנוח. חוץ מזה, יש מה לעשות בלוס אנג'לס ויש מספיק מקומות בהם עדיין לא היינו.

ביום הזה, הגענו ללוס אנג'לס מצפון ונסענו אל מצפה הכוכבים שבפארק גריפית'. טיפסנו עם הרכב במעלה הגבעה והגענו לנקודת תצפית יפה שבה שוכן המבנה המרשים של המצפה. בפנים, תצוגות נחמדות מאד. הכניסה חינמית, למעט הפלנטריום. קנינו כרטיסים לפלנטריום ואת הזמן העברנו בתצוגות הנחמדות מאד שבמבנה.

20151001_134309 20151001_135608

יש תצפית מצוינת מהמבנה על הפארק, השלט של הוליווד ועל הג'ונגל האורבני שמשתרע מסביב –20151001_142025-1-1 20151001_142057

הקדשנו כשעתיים לביקור, ומשם הלאה, למלון שלנו. מלון בלוס אנג'לס זו תמיד קצת דילמה, אבל הפעם יצא לנו בול. המלון נקרא Gardena Terrace Inn והוא שוכן כעשרים דקות נסיעה משדה התעופה. לא קרוב לאטרקציות תיירותיות ופחות מתאים למי שממהר ורוצה רק להעביר יום ביוניברסל סטודיוס, אבל לשהייה קצת יותר ממושכת, הוא היה אידאלי. במחיר מצוין במושגי לוס אנג'לס, $105 ללילה, קיבלנו חדר ענק, עם המון מרחב לסדר מזוודות שוב ושוב וסתם לא להרגיש חנוקים. היה גם מטבחון קטן, אבל לא מאד מאובזר מעבר למיקרוגל ומקרר (היו ארונות מטבח, אבל ריקים). השירות היה אדיב מאד, והמקום היה בסה"כ נקי ונעים. הסתובבנו לא מעט בחוץ ברגל והסביבה מרגישה בטוחה ומשעממת כמו רוב המקומות בלוס אנג'לס. בקיצור, לנו התאים כמו כפפה ליד ואני ממליצה, במגבלות שציינתי.

20151001_201535

יום 47 לטיול – 2 אוקטובר 2015

את היום הזה הקדשנו לסיור באיזור לה בריאה. פתחנו באטרקציה הכי רצינית מבחינתנו, מוזיאון בורות הזפת בלה בריאה.

20151002_110045

כבר בחוץ רואים שמדובר במשהו מיוחד. את בורות הזפת הענקיים והמגודרים רואים בהרבה סרטים והם לא הפתיעו אותנו –

20151002_151952 20151002_151930

כן הופתענו לגלות שאותה זפת ממש, מבעבעת בכל מקום בפארק. במדשאות ובשבילים שמסביב למוזיאון נפערות לפעמים נביעות חדשות של זפת. נפט גולמי שעולה למעלה ויוצר שלוליות שחורות. העובדים במקום מסמנים אותם, אבל במו עינינו ראינו איך בור זפת כזה שינה את מיקומו בין שעות הבוקר לצהריים.

20151002_151852

את הבור הזה גידרו אבל הוא הצליח לחמוק מהכלוב!20151002_123450

בתוך המוזיאון תצוגות מצוינות. בילינו כמעט שלוש שעות במוזיאון עצמו, כולל הסרטים וההופעות.

20151002_111251 20151002_110523

אחת ההופעות כוללת מעין הקרנה על בובה שאמורה ליצור אשליה מרשימה של נמר שנחרב, אבל למרות שקנינו כרטיסים הצלחתי להתבלבל ופיספסנו את שעת ההקרנה. כן זכינו להרצאה מרופא שיניים צעיר שלימד אותנו הרבה על שינים של בעלי חיים מעידן הקרח והתפעל מרמת הידע של הילדים (גם אנחנו התפעלנו מהשליטה בחומר, והכל באנגלית, מיינד יו).

20151002_110852

מדריך אחר העביר לנו הרצאה פרטית בנושא שיחזור דמותם של בעלי חיים מהממצאים שמגלים בחפירות במקום –

20151002_161658

בחנות המזכרות כמעט לא היה אוכל, חוץ מתולעים, רימות וחגבים. צחי ניסה, דיווח שהיה טעים אבל לא משביע מספיק (ויקר!) –

20151002_120951 20151002_121040

כיון שנותרנו רעבים, יצאנו מהמוזיאון לתור את הסביבה. אכלנו באחד מסניפי הפאסט פוד באיזור ומשם המשכנו ברגל לאיזור הגרוב, מעין מרכז קניות פתוח ואופנתי –

20151002_141856 20151002_142334 20151002_142020

שקלנו להוסיף גם ביקור במוזיאון האומנות המומלץ, ששוכן ממש ליד מוזיאון בורות הזפת, אבל החלטנו שדי לנו וחזרנו לנוח במלון. בערב יצאנו לעוד קצת שופינג, בכל מיני חנויות רשתות באיזור גרדנה ואז התיישבתי להתחיל לעשות סדר בניירת, לקראת הטיסה הקרבה. הרגשנו שדי סיימנו את פרק ארה"ב ותהיתי לרגע אם אולי, במקרה, אפשר יהיה להקדים את הטיסה שלנו ביום או יומיים. במסגרת הבדיקות גיליתי שני דברים מעניינים – א. את הטיסה אי אפשר יהיה להקדים (לא בלי תוספת מחיר ניכרת) וב. היתה לי טעות בתאריכי השכרת הרכב. במקום שתאריך השכרת הרכב יהיה בבוקר של ה-5 באוקטובר, הוא בטעות רשום כבוקר של ה-4 באוקטובר. מה שמותיר אותנו בלי רכב ליום שלם בלוס אנג'לס.

אחסוך מכם את תיאורי היסורים המנטליים שלי. ניסיתי ובדקתי את כל האפשרויות, והסיכום היה שכדי להשאיר את הרכב אצלנו לעוד יום, עלינו לסור למשרד ההשכרה ולשלם עוד $180 עבור יום ההשכרה הנוסף. ככה זה, חוזה חדש, שיערך במקום. לחלופין, אם "נשכח" ופשוט נגיע עם הרכב יום מאוחר יותר, יגבה מכרטיס האשראי שלנו סכום דומה, אבל קצת יותר גבוה. אפשר היה להחליף לרכב קטן יותר ולחסוך, אבל בשביל זה כמובן שצריך להחזיר קודם את הרכב הנוכחי. בקיצור, אחרי התחבטויות, החלטנו שפשוט נחזיר את הרכב בזמן ונסתדר יום אחד בלי רכב. מצד אחד, היה מתסכל. מצד שני, לפחות גילינו בזמן. היה יותר מתסכל אם היינו משלמים עוד מאתיים דולר על יום רכב.

יום 48 לטיול – 3 אוקטובר 2015

זהו. ממש כבר הסוף. ניצלנו את היום הזה לטיול בוניס ביץ'. סופשבוע, שבת, והחוף אמור להיות שוקק חיים. קבענו להפגש שם עם חברה אמריקאית, ובילינו את הבוקר בשיטוט במדרחוב, הצצה בחנויות וישיבה בבית קפה. ממש כמו נתניה, רק קצת פחות יפה, לטעמנו. את החצי השני של היום שוב, ניצלנו לקניות אחרונות.

20151003_103018 20151003_103022 20151003_103640

יום 49 לטיול – 4 אוקטובר 2015

את היום הזה אפשר ממש לספור כיום לא מנוצל. בבוקר צחי נסע עם הרכב לשדה התעופה, הזדכה עליו וחזר ברגל למלון. זה לא שהמלון כזה קרוב, אבל צחי שש להזדמנות ללכת עשרה קילומטר ברגל. היום עבר בנעימים, במנוחה, סיבובים בחנויות הקרובות למלון, טלביזיה, משחקי מחשב וכמובן אריזות של המזוודות.

יום 50 לטיול – 5 אוקטובר 2015

זהו! שלום לך אמריקה! בטיסת אליטליה לרומא! נשאר לי עוד פוסט אחד לסכם בו את קורותינו ברומא, אבל אם רק על ארצות הברית אתם רוצים לקרוא, סיימנו בזאת את סיפור הטיול!

20151005_160428

כתיבת תגובה

סגירת תפריט