יום 38 לטיול, 23 ספטמבר 2015
בברייס ביקרנו לראשונה באוקטובר 2011, בטיול "הגדול" הראשון. אז זכינו לראות את המחזה המרהיב של שלג ראשון בפארק… צחי ירד אז למסלול גני המלכה, אבל אני והילדים סירבנו ללכת בשלג שירד ונשארנו לחכות בלודג'. הפעם חזרתי כדי לסגור את החוב ולעשות את המסלול.
בתכנון המקורי שלי לטיול, התכוונתי לעזוב את איזור זאיון, לבקר בברייס ואז ללון באיזור ברייס. לחץ מהחבר'ה להשאר במקום אחד ולטייל ברגל הביא לכך שבמהלך הטיול שיניתי את התכנית והזמנתי את הבית בעיירה הוריקאן ליד זאיון לארבעה לילות. המחיר שהוסכם לשלם היה לוותר על ברייס, ומהוריקאן לנסוע אחרי ארבעה ימים ישירות לפייג'.
רצה הגורל ודוד אורי נפצע קלות במעלה בריכות האזמרגד בפארק זאיון יום קודם, והוחלט שאין טעם להשאר ליום נוסף של הליכות בזאיון. עקב אילוצי הפציעה, הסכימו כולם שהטיול יהיה בעיקרו (בדגש על עיקרו ולא כולו) רכוב. לפיכך הוחלט לנסוע לברייס בכל זאת.
השכמנו קום ונכנסנו אל פארק זאיון בשאיפה לנסוע לברייס דרך הפאס היפהפה שמחבר בין הפארקים. הגענו לזאיון ו… הפתעה! פקק גדול בכניסה ואין מעבר דרך הפארק. למעשה, אין ביקורים בפארק בכלל. סלע גדול התגלגל בלילה וחסם את הכביש בתוך הפארק ולפיכך הפארק נסגר למבקרים. אין ברירה. עושים פרסה בספרינגדייל, וחוזרים אחורה כדי לנסוע בדרך חלופית. אני בוחרת להשלים את הנסיעה שתכננתי בדרך הנופית שעוברת דרך cedar breaks national monument ואנחנו עולים על ה-i-15 ופונים ימינה בסידר סיטי. עולים אל הרכס בכביש הנופי ומתפנקים בצבעי שלכת אמיתיים (לפחות במושגים של מערב ארה"ב) –
אחרי כשלוש שעות נסיעה לפחות, מגיעים לברייס. ג'וניור ריינג'ר הרי כבר יש לנו ואת הפארק אנחנו מכירים, אז פונים הישר למסלול ויורדים לגני המלכה. מסלול יפהפה ומומלץ בחום. המסלול ברובו לא קשה. עד העלייה בחזרה, אבל גם לה יש סוף. אפשר גם לעצור הרבה בדרך ולהעמיד פנים שאתם רוצים לצלם את הנופים המרהיבים. זה נהדר לחידוש אספקת החמצן.
לא נותר לי אלא להשלים את הפוסט הזה בכמה תמונות מברייס –