ימים 8-11 – חופי אורגון, מגדלורים ושושני ים

אורגון המהממת. בילינו כבר כשבוע בחופי אורגון בעבר, וגם לכאן אנחנו חוזרים שנית. שוב, ממליצה למי שקורא כאן כדי לתכנן טיול לקחת את זה בחשבון, כי הקצב המומלץ איטי יותר. כדאי לתת לחופי אורגון מספיק זמן, גם כדי להעמיק ובעיקר כדי לספוג אווירה ולהרגע.

יום 8 – יום ראשון 23 באוגוסט -מברוקינגס לניופורט

הפוסט הקודם הסתיים בברוקינגס, עיירה בדרום חופי אורגון. התעוררנו בבוקר והתחלנו בנסיעה צפונה. יום עם לא מעט נסיעה, בה ניסינו לשלב גם קצת "תיירות". הנסיעה היא לאורך כביש 101 הנופי ברובו, נסיעה לא מהירה במיוחד. התחלנו בנסיעה בשני הרכבים, תחילה בתיאום נקודת יעד, ואז עברנו לנסיעה בשיירה שמטבעה קצת מאטה. תוסיפו עצירה בסייפווי בעיירה בעלת השם שעדיף לא לכתוב בעברית: Coos Bay וכך דילגנו באלגנטיות מעל החלק שתכננתי במקור לבוקר, מוזיאון האומפקווה בעיירה רידספורט. זה איפשר לנו להגיע בנחת למגדלור הסיטה, שנחשב אחד היפים בחופי אורגון.

העצירה היא לצד כביש ה-101 ומשם הולכים ברגל מתחת לכביש אל חוף המגדלור. לפני שעלינו למגדלור, אצנו רצנו לחוף, כי קראתי שיש בהסיטה בריכות שפל טובות ושיא השפל אמור היה להיות באחת וחצי. הגענו ממש קצת אחרי אחת וחצי, ולכן מיהרנו לחוף. כזכור, כבר במונטריי חיפשנו חיים בבריכות השפל ומצאנו רק שושני ים. זכרתי מהביקור הקודם את כוכבי הים היפים של אורגון ומאד רצינו לראות אותם שוב, אבל כלום, גם כאן מצאנו רק שושני ים –

20150823_140354-1

כמו שאתם רואים, את הטיידפולינג עשיתי יחפה ואפילו הצלחתי להלכד בגלי הגאות העולה. ברררררר….. המים קרים עד כאב. במאמצים עילאיים טיפסתי החוצה דרך הסלעים. תמורת כל המאמץ הזה, לא ראיתי אפילו רגל אחת של כוכב ים! אבל לפחות החוף יפהפה, עם ערפל שמכסה את ההרים –

20150823_140819

מהחוף עלינו בשביל המקסים אל מגדלור הסיטה (Heceta Head Lighthouse) –

20150823_143721-1

בסיור במגדלור (חינמי, בהובלת מתנדב מקומי) למדנו שיש מגדלור בכל 40 מייל בחופי אורגון והם כולם עדיין פעילים, אם כי מן הסתם חשיבותם פחתה מאד בעידן הניווט המודרני. הסיטה – Heceta – הוא אחד מהם והבא בתור צפונה הוא בעיירה ניופורט. היעד שלנו לסוף היום. רציתי להגיע לניופורט באור יום, אז המשכנו אחרי ביקור בהסיטה בנסיעה צפונה, עד ניופורט.

ניופורט עיר דייגים מקסימה ולא קטנה כל כך, במונחים אורגוניים (כלומר, יש בה וולמארט 😉 ) . בילינו בה חמישה ימים בטיול לפני ארבע שנים, והרגשתי מיד שוב בבית. הלינה שלנו הוזמנה מראש במלון בעל שם מטריד במקצת – Money Saver Motel – אבל החיסכון היה שווה והסתבר שמדובר במלון חביב, נקי, מרווח ועם מיקרוגל (אבל לא מקרר). שוב, האינטרנט צולע, אבל חוץ מזה סבבה לגמרי. נכנסנו למלון, השארנו את דן לנוח מול הטלביזיה ויצאנו כל שאר החבורה אל המזח של ניופורט.

20150823_180040

20150823_175701

ניופורט מתהדרת בכמה וכמה ציורי קיר ענקיים בנושאי ים
ניופורט מתהדרת בכמה וכמה ציורי קיר ענקיים בנושאי ים

20150823_182150-1

יום 9 – יום שני 24 באוגוסט -מניופורט למנזניטה

בבוקר של יום זה, סוף סוף לא מיהרנו לצאת לדרך. לא רק שהיעד הבא שלנו ללינה היה במרחק שעתיים וחצי נסיעה בלבד, היו לנו תכניות בניופורט במרכז לחקר ימי שנפתח רק בשעה עשר. את הבוקר העברנו בעצלתיים בהתארגנות איטית במוטל. בתשע וחצי יצאנו למרכז לחקר ימי ע"ש הטפילד ובזמן שחיכינו בסבלנות לפתיחת הדלתות, התרשמנו מהמוצגים שבחוץ –

צוללת מחקר בתצוגה מחוץ למרכז
צוללת מחקר בתצוגה מחוץ למרכז
גוש בטון שהתנתק מרציפים ביפן בזמן הצונאמי של האסון הגרעיני. צף לו באופן מופלא עד לחופי ניופורט ונחת שם. בתצוגה בחצר המרכז.
גוש בטון שהתנתק מרציפים ביפן בזמן הצונאמי של האסון הגרעיני. צף לו באופן מופלא עד לחופי ניופורט ונחת שם. בתצוגה בחצר המרכז.

המרכז הימי ע"ש הטפילד הוא שלוחה של אוניברסיטת אורגון. לפני חמישים שנה, כשהוקם המרכז באמצעות קרן מימון פדראלית, היה סעיף בהתנית המימון שחייב אותם בהקמת מרכז חינוכי למבקרים. המרכז לא גדול, אבל מעניין מאד והתצוגות בו מעמיקות ומרתקות. מומלץ בחום למי שחובב את נושא מדעי האוקיינוס למיניהם. הילדים שלנו הרגישו שמיצו אחרי שעה, אבל חובבי הז'אנר יכולים לבלות שם גם זמן ארוך יותר. יש בניופורט אקווריום של ממש, מומלץ גם הוא (ביקרנו בו בפעם האחרונה שהיינו בעיר), אבל גם כאן יש תצוגות באקווריומים. גולת הכותרת היא תצוגה של תמנון פאסיפי ענק. המכון מחזיק בתמנון עד שהוא גדול מדי ואז משחררים אותו לים ומחכים לדייג שידוג את התמנון הבא ויביא להם. כרגע אין תמנון, אז הסתפקנו בתצוגות האחרות –

20150824_100542 20150824_100555-1 20150824_102929-1 20150824_103221-1

בשעה 11 הצטרפנו למבקרים נוספים ויצאנו לסיור עם מדריכה מהמכון שעסק באיזור המכונה estuary, כלומר שפך הנהר שבו מתערבבים מי נהר מתוקים עם מי האוקיינוס. הסיור היה חביב למדי, עם הרבה הסברים על יחוד האיזור על היבטיו השונים. גולת הכותרת היתה ניסיון לאתר שרימפסים בחולות השפל, באמצעות מתקן הקרוי "רובה חסילונים" או shrimp gun. שרימפים לא מצאנו אבל התהליך של דחיפת הצינור בחול הרטוב, שאיבת החול והעפתו החוצה בהחלט מהנה. לדעתי אפשר היה לתת לילדים להמשיך לחפש שרימפים ככה הרבה שעות, אבל המדריכה רצתה את רובה השרימפים שלה בחזרה –

20150824_120233_006 20150824_120202

בסיום הסיור, נפרדנו לשלום מהמדריכה והמשכנו בנסיעה צפונה. אחרי עצירה מתחייבת לקניות בסופרמרקט, הפעם עם צידה לבשולים בבית… המשכנו בנסיעה כשעתיים וחצי עד נקודת הלינה שלנו, בעיירונת החוף מנזניטה, שם הזמנתי מראש בית עם שני חדרי שינה לכולנו לשלושה לילות.

יחידת הדיור הפתיעה לטובה עם שטח משותף ענק בגודלו, כולל סלון גדול, מטבח ענק ומאובזר, פינת אוכל ופינת עבודה, וכמובן, שני חדרי שינה ושני חדרי שירותים ואמבטיה. איזה כיף. הכל גדול, מרווח וכמובן, בכל חדר יש ארונות קיר ענקיים. אמריקה.

20150824_184256 20150824_180439 20150824_180434 20150824_180928

20150824_182011-1-1

הבעיה עם יחידות נופש כאלו היא שלא רוצים לעזוב…. מבחינת הילדים, קשר וייפיי טוב ומקום לשבת לראות בו סרטונים ביוטיוב, זה כל מה שצריך…

יום 10 – יום שלישי 25 באוגוסט – מנזניטה

אחרי כל כל הרבה נסיעה מסן פרנסיסקו עד כאן, ועם כזאת דירה מפנקת, באמת שלא התחשק לנו לזוז לשום מקום. כל אחד בזמנו וכשנחה עליו הרוח יצא לטייל במנזניטה… חוף הים נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהדירה שלנו והנה תמונות מהחוף ומשיטוטים בעיירה –

20150825_093805 20150825_094749-1 20150825_084622 20150825_084337

יום 11 – יום רביעי 25 באוגוסט – פארק אקולה

להתבטל לגמרי יומיים זה מוגזם, לכן היום ניתקנו את הילדים מהמסכים ויצאנו אל פארק אקולה ביי שנמצא כחצי שעה נסיעה צפונית למנזניטה. התלבטתי בין ביקור בפארק מדינה זה לבין פארק אוסוולד ווסט שקרוב אפילו יותר. אקולה ביי נהנה ממוניטין היסטורי (הצמד הנודע לואיס וקלארק שפרץ את הדרך למערב) הגיע עד אקולה ביי) לכן בחרתי בו. בפועל, אין כנראה הבדל גדול בין הפארקים, ושניהם, כמו גם פארק קייפ פרפטואה הם איזורים בהם יש מערכת שבילים שאפשר בהם לטייל ביערות שעל ההרים תוך כדי תצפית לאוקיינוס. אז הנה קצת תמונות מהטיול של היום, ואיתן אחתום את הפוסט הארוך הזה. מחר נפרדים בצער ממנזניטה וממשיכים הלאה…

20150826_113631 20150826_121248 20150826_113616

20150826_131003 20150826_125638-1 20150826_124139-1 20150826_131708-1

 

 

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. היי ענת וצחי,
    איזה כייף שוב לעקוב אחריכם. יש לי ממש תחושת דה ז'ה וו מהטיול שלכם ב- 2011 וגם מזה שאחריו.
    אני עוקבת אחריכם עם צביטה גדולה בלב – אנחנו עדיין מתקשים להתאושש מהשנה שלנו בארה"ב וכל פיסת מידע שלך מחזירה אותנו היישר לשם. במיוחד געגועים עזים לוולמארט…
    אורגון נראית מדהים. אנחנו קצת פספסנו אותה ובהחלט יש למה לחזור…
    נראה שאתם בקצב אחר בטיול הזה, והאמת שזה ממש עושה חשק לעשות מעין טיול שכולו חזרה לדברים הטובים והמוכרים עם קצת טעימות של חדש.
    תמשיכו לבלות ואנחנו נמשיך לעקוב מרחוק.
    דש חם לילדים הכל כך גדולים!!!

    1. הדר! מסתבר שיש למה לחזור למקומות האהובים, אם כי נרשמה תלונה באיזור הרדוודס ש"זה משעמם, כי כבר היינו פה". אין ספק שלמטיילי הטווחים הארוכים, החזרה נעימה מאד. מאחלת לכם שתבואו לבקר בקרוב!

  2. מקסים!!
    מעלה זכרונות מהטיול שלנו לאורך חופי אורוגון

  3. איזה טיולים מקסימים, ונופים יפהפיים!
    מרשים המרץ שלכם, אנחנו בקצב כזה היינו נופלים שדודים תוך שבוע…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט