ההרים הלבנים – ניו המפשייר

בסיום ביקורנו באדירונדאקס, שמנו פעמינו אל היעד הבא: ההרים הלבנים בניו המפשייר. בדרך נמצאת ורמונט, אבל אותה השארתי לסוף הטיול מתוך מחשבה שאם השלכת תקדים, ורמונט נחשבת למקום טוב לתפוס בו צבעי שלכת.

בהרים הלבנים חיכתה לנו יחידת נופש לארבעה לילות. הוזמנה מראש במחיר אטרקטיבי במיוחד של $100 ללילה, כך שאם או בלי שלכת שמחנו להגיע אליה. הנסיעה עד כפר הנופש אטיטאש שליד בארטלט היתה חביבה. את לייק שמפליין הגדול עברנו מדרום לו ועצרנו לארוחת צהריים בברלינגטון, ורמונט. משם הלאה, דרך ההרים הירוקים ומונטפלייר, אל איזור ההרים הלבנים במדינת ניו המפשייר. העצירה היחידה הנוספת בדרך היתה להצטיידות בקניות בסופר לקראת הדירה.

שמחנו להגיע אחר הצהריים לדירה שלנו, שחיכתה לנו בהתרגשות. קצת חששתי כי המחיר היה זול וכשהזמנתי אותה דרך airbnb טרם היו לה המלצות. היתה לנו הפתעה נעימה. דירה מרווחת מאד, עם חדר שינה ענק + שירותים/מקלחת להורים, ועוד סלון מרווח, פינת אוכל, מטבח מדוגם, עוד שירותים מקלחת, מכונת כביסה/מייבש וכמובן חדר לילדים, במפלס העליון. האינטרנט עבד טוב, במכשירי הטלביזיה בכל חדר היו כל הערוצים, אז שמחנו להעביר את הערב בדירה בלי לזוז לשום מקום. למי שמחפש, זו הדירה. המחירים כבר קצת יותר גבוהים, אחרי שהדירה צברה המלצות, אבל עדיין לשהייה של כמה ימים היא מאד מאד משתלמת בפרט למשפחות. מהלילה השלישי ואילך, המחיר עדיין $99 ובעלת הבית כותבת שיש על מה לדבר לגבי מחירים בכל מקרה, אז שווה לנסות.

IMG_7247 IMG_7250 IMG_7251

עם דירה כזו, לא פלא שהילדים סירבו לצאת מהדירה ביום המחרת. בשלב זה אנחנו כבר נינוחים מאד עם להשאיר אותם לבד במשך היום. האנגלית שלהם די שוטפת והם מרגישים בבית, והכי חשוב, יודעים להפעיל את הטלביזיה ולהתחבר לאינטרנט עם הטאבלטים.

צחי ואני רצינו בכל זאת לטייל ויצאנו לנו בבוקר לתור את ההרים הלבנים. בלי הרבה תכנון מוקדם, נסענו לנו בדרך הקנקמגוס בעלת השם המוזר. אין לי ספק שבשיא השלכת מדובר אכן בדרך נופית מרשימה מאד. לפי שעה, לא היו צבעי שלכת משמעותיים והדרך היתה בעיקר חביבה ומיוערת. עצירה ראשונה עשינו בסאבאדיי פולס. סיור קצרצר אל מפלים חביבים.

20130924_113940

משם המשכנו בדרך הקנקנמגוס ופנינו בסופו של דבר צפונה אל עבר קרופורד נוטש, מעבר הרים יפה. נוטש הוא אותו דבר כמו פאס – מעבר בהרים. במזרח קורים לו נוטש, ובמערב קוראים לו פאס והוא הרבה יותר יפה 😉

בקרופורד נוטש נכנסנו לפלום גורג' Flume Gorge. כאן המקום לציין שוב שמזרח ארה"ב התגלה כיקר יותר מהמערב מבחינת מחירי "אטרקציות". לא יודעת מה יש להם לגבות כל כך הרבה על הליכה של שעה במסלול: $15 לאדם. המסלול נחמד ומעניין. חלקו בגשרים ומעברים בתוך קניון שנחל זורם בו וחלקו חוזר בנתיב אחר, בתוך היער ועובר גם באחד מהגשרים המקורים הידועים של ארה"ב.

20130924_133835

 

בסיום הסיור חזרנו להתפנק עם הילדים בדירה הנחמדה שלנו באטיטאש.

למחרת, חשבנו לעלות להר וושינגטון. בדקנו באינטרנט וראינו שמצב מזג האוויר בפסגה לא מזהיר אבל שהתחזית למחר מבטיחה יותר. זמן יש לנו ואנחנו לא ממהרים, אז החלטנו לחכות ולהעביר יום בטיול נינוח באיזור הדירה. מסלול חביב לקח אותנו ביער לעבר נחל מקומי –

20130925_104524 IMG_7256

את אחר הצהריים ניצלנו צחי ואני לקפיצה לאאוטלטים בבארטלט. אנחנו לא אנשי מותגים, אז לא מאד מתלהבים מאאוטלטים בעקרון. שוטטנו קצת בין החנויות, מדדנו קצת נעליים וקנינו זוג נייקי למישהו שביקש בארץ.

היום השלישי באיזור ההרים הלבנים היה המעניין מכולם. ביום זה עלינו לפסגת הר וושינגטון, הפסגה הגבוהה ביותר ממזרח למיסיסיפי. בפסגת ההר יש תחנה מטאורולוגית הידועה בתיעוד שיא עולמי במהירות נשיבת הרוח. מזג האוויר למעלה סוער מאד רוב ימות השנה, אבל הדחייה שלנו ביום השתלמה וביום בו עלינו זכינו לשמש שזרחה מעל קו העננים.

IMG_7289

הנסיעה למעלה מאתגרת וחביבה מאד. העלייה ארוכה ושווה בהפרשי הגובה לזו שבפייק'ס פיק, הפיסגה הכי גבוהה שאפשר להגיע אליה ברכב במערב. בכניסה קיבלנו דיסק וכל הדרך למעלה האזנו להסברים המעניינים (איזה כיף שהילדים יודעים כבר אנגלית). חלק מהדרך אכן צר ומשובש (לא סלול), אבל עם קצת סבלנות מסתדרים עם התנועה ממול ולא נופלים אל העננים ליד.

IMG_7332

מזג האוויר בפסגה היה קר, אבל לא היתה רוח חזקה למזלנו – IMG_7300

ביקרנו במלון ההיסטורי (הקטנטן) שעל ההר ובתצוגה בה גילינו שבהר מתגורר דרך קבע חתול, כבר מאה שנים בערך, מאז שנוסדה התחנה המטאורולוגית. אל דאגה, לא מדובר באותו החתול הספציפי, אלא חתולים שמתחלפים כל פעם.

ניגשתי אל האיש שעמד בתחנת המידע ושאלתי אם עדיין יש חתול והאם ניתן לראות אותו. הצגתי את עצמי כבעלת אתר חתולים גדול ואמרתי שאשמח לראות אותו ולכתוב עליו. הסתבר שנתקלתי במנהל הפארק בכבודו ובעצמו ששמח לקחת אותי לסיור במגורי הצוות ולהפגיש אותי עם החתול, מרטי. הוא סיפר לי הרבה על מרטי, צילמתי כמה תמונות, והתוצאה היא כתבה שפרסמתי אחרי שחזרנו.

אחרי שוקו חם בקפיטריה, ירדנו בזהירות את כל הדרך, עם הרבה עצירות לקירור הבלמים. בירידות כאלו, גם כשנוסעים רק בהילוך ראשון, משתמשים בבלמים לפעמים וחשוב לעצור ולקרר אותם ולא לרדת בבת אחת. היה ביקור מקסים וקינחנו בקצת צבעים בעצים שבהתחלת הדרך –

IMG_7345

עוד תמונות מביקורנו בהרים הלבנים –

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט