אחרי ביקור חברים בקנטאקי, פנינו צפונה אל עבר אוהיו. היעד הראשון, העיר דייטון, מרכז חשוב לחובבי הטיס. בדייטון גדלו האחרים רייט ושם למעשה המציאו את המטוס ושכללו אותו במשך שנים עד שהפך למשהו שיכלו למכור אותו (בתחילה לצבא). כיוון ששם גרו האחים, שם גם נפתח בית הספר הראשון לטיס, ושם צמח למעשה חיל האוויר האמריקאי.
את כל זה למדנו בביקור מעמיק בפארק ההיסטורי הלאומי לזכרם של האחרים רייט. הפארק מחולק לשני מרכזי מבקרים: האחד נמצא ליד חנות האופניים המקורית של האחרים והאחר ליד שדה התעופה בו ערכו את הניסויים הרבים במטוסים שלהם (בשנים שאחרי קיטי הוק). שני מרכזי המבקרים חביבים מאד ויש אפשרות לקבל שני תגי ג'וניור ריינג'ר אחד מהם בצורת כנפי טיס! כמובן שהשגנו את שניהם (לא היה קל בכלל!) ותוך כדי למדנו הרבה על האחים ופועלם.
בסה"כ בילינו בדייטון יום וחצי. הגענו מקנטאקי למרכז המבקרים שבשדה התעופה, התחלנו את תהליך הג'וניור ריינג'ר ונשארנו ללון בעיר. למחרת ביקרנו בבוקר במרכז המבקרים שבחנות האופניים, וחזרנו לשדה התעופה להשלמת הג'וניור ריינג'ר. משם נסענו לבקר במוזיאון חיל האוויר הלאומי הסמוך. מוזיאון מרשים מאד. האנגרים ענקיים שכל אחד מהם מוקדש לתקופה אחרת וכולם עשירים בתצוגות מגוונות, כולל כמובן המטוסים עצמם.
אוהיו מדינה חביבה מאד. התאריך כבר היה 18 בספטמבר כשהגענו לצפון המדינה, קרוב לעיר קליבלנד ואפשר היה כבר לחוש את הסתיו המתקרב. ימים יפים ונעימים, לא חם מדי ולא קר. העצים עדיין לא בצבעי שלכת, אבל על הקרקע כבר אפשר למצוא עלים אדומים וצהובים.
לא נכנסנו אל קליבלנד, אלא נסענו היישר לפארק לאומי קאיהוגה. הפארק הזה היה תעלומה בעיני, כי למרות שהמון ישראלים מטיילים בצפון-מזרח ארה"ב, לא שמעתי על אף אחד שממש ביקר בו. בכל זאת, פארק לאומי, לא? החלטנו ללכת לבדוק את העניין מקרוב.
פארק לאומי קיאהוגה הסתבר כאוסף של בתים כפריים באיזור מאד נחמד ומאד לא "פראי" באופיו. שבילי הליכה נינוחים, קצת אגמונים קטנים ונחל.
מקום חביב מאד, אבל בהחלט לא בליגה של פארק לאומי. סרטון ההסבר על הפארק חשף את הפתרון לתעלומה. האיזור הפך לפארק לאומי בלחץ מאסיבי של פוליטיקאים מאוהיו שמאד רצו לשדרג את האיזור מבחינה תיירותית. אכן אין פה איזו פנינת טבע מדהימה שמצדיקה פארק לאומי. אפשר היה בהחלט להשאיר אותו כאתר לאומי היסטורי, או אפילו כפארק מדינה.
בכל זאת, הגענו וטיילנו, וכמובן סיימנו חוברות ג'וניור ריינג'ר. נהננו מיום מקסים, בטבע, עם קצת אנפות וקצת דגים וצבי מים, עצים ושבילים ומסילת רכבת, וארוחת צהריים במסעדה מקומית. בקיצור, אין תלונות לקאיהוגה ואפשר בהחלט להעביר שם יום נחמד מאד, אבל מומלץ להשאיר את סטנדרט הפארק לאומי בבית באותו היום.
עוד תמונות מאוהיו, גם מדייטון וגם מפארק קאיהוגה בגלריה –
