על יום 88 דילגתי בסיכומים מפאת חוסר עניין לציבור. פשוט נסענו מאיידהו לביתינו השני, העיירה בוזמן במונטנה. קצת סידורים, קצת קניות, קצת גלידה ולינה במוטל 6 שהיה חביב מאד.
והופ, קופצים ליום המחרת, בו שבנו לביקור נוסף בילוסטון, הפעם עם ארנון. קינאתי בו קצת, כי אין כמו הפעם הראשונה בילוסטון, ולנו כבר יש ותק בפארק… למרות שקצר יותר להכנס מבוזמן לילוסטון דרך העיירה ווסט ילוסטון, בחרנו בדרך קצת יותר ארוכה ונכנסנו מגרדינר. פשוט, את הדרך המערבית יותר, העוברת דרך קניון הגלאטין היפהפה עשינו כבר פעמים רבות ורציתי לגוון קצת. חוץ מזה, רצינו להראות לארנון אלקים מהם, ואלקים תמיד אפשר לראות ליד הדואר באיזור ממות'.
אז זהו, שלא. מסתבר שלמרות שבשלל ביקורינו באיזור ממות' עד היום ראינו תמיד אלקים מעלים גרה בדשא, הפעם הם החליטו לטייל למקום אחר. לא נורא. עדיין היה שווה, כי הטראסות בממות' היו רטובות לשם שינוי. בשלושה ביקורים קודמים בממות', הטראסות היו יבשות ולא מאד מרשימות. הפעם היתה זרימה יפה שהבליטה את גווני הנחושת על גבי הלבן –
משם המשכנו בנסיעה בנופי ילוסטון, כולל הביזון התורן לצידי הדרך, עד אגן נוריס, באמצע צידו המערבי של הפארק. ירדנו לסיור באגן, גם כי הוא מיוחד בעיני, וגם כי צחי לא הספיק לבקר בו בטיול הקודם. אני לא חושבת שיש אגן גיאו-תרמי בילוסטון שעדיין לא ביקרנו בו, כולל כל נקודות העצירה בין צומת מדיסון לאולד פיית'פול, ובחלקם ביקרנו יותר מפעם אחת. ובכל זאת, יש משהו יפה ומוזר להדהים באיזורים האלו. בפארק קרייטרס אוף דה מון סיפרו לנו איך אסטרונאוטים באו להתאמן אצלם לקראת נחיתה על הירח. אני חושבת שילוסטון יהיה מקום מצוין לאימונים לאסטרונאוטים שיצטרכו ביום מן הימים להתמודד עם כוכבי לכת זרים ומוזרים אחרים.
מאגן נוריס נסענו לכיוון אולד פיית'פול, שם אכלנו גלידה בלודג' וחיכינו בסבלנות לזקן הנאמן שיתפרץ. אני חושבת שעבורנו זו היתה פעם רביעית או חמישית בה צופים בגייזר הענק, אבל בכל זאת יש בו משהו שתופס את העין בכל פעם מחדש.
מאולד פיית'פול פנינו בחזרה צפונה, בכיוון הכללי של ווסט ילוסטון, שם הוזמנה הלינה הבאה שלנו. בדרך, עצירה בעוד אגן אחד, אגן הגייזרים האמצעי, שהוא אחד החביבים עלינו ביותר. באגן זה יש צבעים מיוחדים בזרימה של נחלים חמים מבריכות רותחות כחולות אל תוך מי נהר הפיירהול. ככל שמי הזרימה מתקררים בדרך, מתפתחות בנתיבם מושבות בקטריות צבעוניות בגוונים של ירוק וכתום.
משם נסענו למוטל שלנו בווסט ילוסטון, מקום בשם Evergreen motel, שהסתבר כמוטל שקט וחביב מאד. זוכרים את האלקים שחיפשנו בממות'? אז אל דאגה, ארנון זכה לראות עדרי אלקים בנסיעה מצומת מדיסון לכיוון ווסט ילוסטון. כמעט תמיד אפשר לראות שם עדרים רועים במרחק, והפעם היו גם כמה אלקים קרובים לכביש, כולל הגברת הממושדרת הזו:
מקווה שלא נמאס לאף אחד לראות תמונות מילוסטון. מי שנמאס לו, מוזמן לדלג על הגלריה של היום –
