אנחנו עכשיו במיזולה, מונטנה.
חזרנו אחרי שבוע בפארק גליישר בו היינו מנותקים מאינטרנט וטלפון. סיכמתי תוך כדי את הימים והכנתי את התמונות, כך שמעלה כמה פוסטים בבת אחת היום.
ברגשות מעורבים עזבנו בבוקר ה-8 באוגוסט את הדירונת שלנו בביג סקיי. מצד אחד, הרגשנו ביומיים האחרונים שמיצינו את האיזור ואת המנוחה והגיע הזמן לחזור לקצב טיול. מצד שני, כבר מכירים את המקום ודי התאקלמנו. אחרי שבועיים באותה הדירה, תהליך העזיבה בבוקר היה מורכב יותר וכלל הרבה אריזה, שלוותה בלא מעט התרגשות וגם מתח. קצת כמו בתחילת טיול…
בשעה עשר בבוקר יצאנו סוף סוף לדרך, ארוזים בתצורה קצת שונה ויותר מהודקת, לקראת הצטרפותו הקרובה של נוסע נוסף לחבורה: ארנון, חבר קרוב מפרדס חנה. קבענו לאסוף את ארנון משדה התעופה בקאליספל, עיירה השוכנת מצידו המערבי של פארק גליישר, בצפון מונטנה. הטיסה שלו אמורה היתה לנחות בשעה שש בערב ביום שבת, ה-10 בחודש. החלטנו להקדים ולהגיע לאיזור קודם, בעיקר כדי לממש הבטחה לביקור בפארק מים בטיול.
את יום חמישי, ה-8 באוגוסט בילינו בעיקר בנסיעה ארוכה מביג סקיי לקאליספל. מונטנה גדולה מאד ולמרות שגם ביג סקיי וגם קאליספל שוכנות במערב המדינה, בכל זאת מפרידים ביניהם כמה מאות מיילים. ה-GPS חזה כשש שעות נסיעה, כך שהעדפנו בעיקר לנסוע ולהתקדם, ולא להתעכב בענייני תיירות. עצירה מעניינת אחת נרשמה בעיירה ביוט, שם קשה לפספס את המכרה הענק לצד העיר. ביוט לא עיירה קטנה, במונחים של מונטנה, ובכל זאת נדמה ששטח המכרה/מחצבה גדול משטח העיר.
אחרי נסיעה ארוכה, חלקה דרך גבעות צהבצבות וחלקה דרך יערות ועל שפת אגמים ציוריים, הגענו אל העיירה קולומביה פולס. קולומביה פולס נמצאת במרחק של כרבע שעה נסיעה מקאליספל מחד, ורבע שעה נסיעה מהכניסה המערבית לפארק גליישר מצידה השני ולכן התאימה לנו לנקודת לינה. יתרה מכך, בקולומביה פולס נמצא פארק המים הגדול ביותר במדינת מונטנה! אני לא ממליצה לאף אחד להגיע למונטנה בשביל פארקי המים. קחו בחשבון שהמדינה קפואה רוב השנה, באופן מילולי ביותר, ובריכות שחייה פתוחות הן לא הצד החזק שלה. יש להניח שפלורידה למשל, יכולה להציע פארקי מים מרשימים יותר. מצד שני, שש מגלשות מים ועוד בריכונת רדודה התאימו לנו מאד. כך בילינו את ה-9 באוגוסט, נופשים בלונה גל המקומי של מונטנה, בחברת משפחות מונטנאיות מקומיות. האווירה היתה מאד נעימה, הכל מסודר ונקי ורמת הבטיחות גבוהה מאד. בסך הכל, היתה לנו חוויה נעימה מאד כהורים, ומאד כיפית לילדים.
את הלילות בחלק הזה של מונטנה העברנו במוטל שהייתי מגדירה אותו כ-rustic. היה חשמל, היו שירותים ומקלחת, היה נקי בסה"כ, אבל היתה אווירה של ביקתה במונטנה, לטוב ולפחות טוב. ערוצים מוגבלים בטלביזיה וללא אינטרנט, בנייה בקורות עץ, ללא חיפוי פנימי, ובעלי מוטל שמתגאים בשלל הציד והדיג שלהם. לטובת מי שמתכננים להגיע לאיזור, אציין שלא היה פשוט למצוא מקום לינה. המוטל שכיוונו אליו, סופר 8 ממוצע, היה מלא, וכן מוטלים רבים אחרים באיזור. המחירים היו בהתאם ברוב המקומות, כך שהחדר/ביקתה שלנו היה מציאה במחיר של פחות ממאה דולר ללילה. החדר לא היה בעיירה קולומביה פולס עצמה, אלא כמה מיילים מזרחית לה, אל כיוון הפארק, אחרי העיירונת האנגרי הורס.
כמה תמונות מפארק המים –
