יום 54 – פארק לאומי רוזוולט, צפון דקוטה

לא התבלבלתי בספירה. יום 53 היה "יום אפס" בו נחנו ואגרנו כוחות במלון בסט ווסטרן בביסמרק. הפעילויות כללו המון זמן בריכה לילדים, כביסה וקניות. ככלל, ביסמרק עשתה רושם אפור למדי. כשיצאנו לכביסה שאלו אותנו פעמיים אם התבלבלנו בדרך והגענו לביסמרק. הרבה תיירות חוץ לא רואים שם.

למחרת, היום ה-54, הוא יום שלישי, ה-16 בחודש, נסענו מביסמרק לפארק לאומי רוזוולט שנמצא בצפון דקוטה, כמעט על הגבול עם מונטנה. נסענו כשעתיים והגענו לפארק. חוברות ג'וניור ריינג'ר ביד, ומיד הצטרפנו לפעילות ריינג'ר כמבוקש. הפעם זה היה סיור בביקתה של טדי רוזוולט, נשיא ארה"ב שפעל רבות למען קידום הפארקים הלאומיים. כמו בן גוריון שלנו, היה לו צריף במדבר, כלומר ממש כאן בצפון-דקוטה. כמובן, בן גוריון מעולם לא צד ביזונים, אבל לא נהיה קטנוניים.

מרכז המבקרים נמצא ממש בעיירונת מדורה Medora אז יצאנו משם לבחירת מוטל. המחירים כאן שערורייתיים בגלל הקרבה לפארק והתלבטנו אם לקחת כאן חדר או לא. בסוף החלטנו שכן, כייוון שזה יאפשר לצחי טיול רגלי ארוך בפארק בסיומו יגיע למוטל. הזמנו חדר ויצאנו לסיבוב בפארק.

היחידה הדרומית של הפארק מורכבת מכביש לולאה ארוך. נסענו בו וראינו המון המון המון חיות. התחלנו בעצירה ליד "עיר" של פריירי דוגס, נדמה לי שקוראים להם בעברית נובחניות. חיות קטנות ומאד חמודות שמציצות מהמחילות שלהן, מתצפתות ושורקות זו לזו כשמבחינות בסכנה. משם המשכנו לתוך הפארק ויצאנו למסלול רגלי קצר. שם הבחנו בביזון הראשון שלנו בטיול! הביזון היה רחוק על הרכס, אבל דן חד העין הבחין בו ומיד נשלפה המצלמה לתיקתוקים.

IMG_3777

 

המשכנו בסיבוב בפארק ומהר מאד מצאנו עוד ביזונים. הפעם עדר ממש קרוב לכביש. התקרבנו לשלל תמונות והביזונים שיתפו פעולה והתקרבו אלינו, עד שממש חצו את הכביש לפנינו.

IMG_3820

החיה שבאמת רציתי לראות בפארק היתה סוסי בר. ביזונים כבר ראיתי הרבה בחיי, אבל סוסי בר עדיין לא וידעתי שיש כאלו בפארק. מזל שיש לנו את דן באוטו, עם חושי הצייד המחודדים שלו. מרחוק מאד, הוא הבחין בעדר סוסי בר, רועים ליד קידוחי נפט –

IMG_3837

IMG_3867

בעוד כולנו מסתכלים בהתלהבות בסוסים שבאופק, הבחנתי אני בחיה מיוחדת אחרת, ממש עשרות סנטימטרים לידינו. בעשב זחל לו נחש ראטלסנייק, לא גדול מדי וקצת מבוהל. במשך מספר דקות ניסינו לחלק את הקשב, והצילומים, בין הסוסים באופק לבין נחש פעמונים ארסי ופעיל שניסה לברוח לכל מיני כיוונים וכל פעם הצליח לכוון את דרכו אל אחד מאיתנו. היה בידור –

IMG_3853

בקושי הספקנו לחזור לרכב, ואת הכביש מולנו חצה נחש ענקי אחר. נראה כמו ראטלסנייק, כך שאף אחד חוץ ממני לא העז לצאת מהאוטו. בפועל, פעמונים על הזנב לא היו לו, אז כנראה שהוא לא היה ראטלסנייק. לא ניסיתי לבדוק מאד מקרוב, רק צילמתי –

IMG_3869

זהו. עשינו הפסקה בספארי, נסענו הלאה והתמוגגנו סתם מהנוף המדהים של הבדלנדס, אותם בתרונות צבעוניים שבעונה זו גם ממוסגרים בהרבה ירוק (תמונות בגלריה בסוף הפוסט). הורדנו את צחי בקצה טרייל כדי שיחזור ברגל למוטל. הוא יצא לדרך בחשש יחסי, אחרי כל מפגשי הנחשים (היה עוד אחד שלא צולם, כשכמעט דרכתי על נחש שמיהר לברוח מהשביל).

בדרך למוטל עוד פגשנו עוד עדר סוסי בר, הפעם קרובים הרבה יותר, ואפילו קויוטי, שצפה מהשיחים אל עבר הנובחניות. מדהים – המון המון חיות בפארק הזה. צחי מצידו לקח את הזמן בטיול. לא רק שקשה לרוץ בחלק מהדרך, מפאת החשש מנחשים, אלא גם היו לו כמה חציות נחלים שהיו בבוץ לס עמוק וטובעני. הרבה הרפתקאות היו לו בדרך, אבל הגיע בשלום למוטל בערב. כמעט התקשרתי לדווח נעדר כשאיחר, אבל אז נפל האסימון שהלפטופים שלנו מראים לי איזור זמן אחר מהטלפונים (לפיהם תיאמנו). מסתבר שעברנו איזור זמן וסוף סוף אנחנו במאונטין טיים!

זהו, עוד כמה תמונות מהפארק המדהים הזה –

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. סבתא חגית

    תשתעשעו זה בסדר אבל תזהרו ותתרחקו מנחשים, וצחי טייל אבל במסלולים מאורגנים אל תלך לי לאיבוד
    וטוב שיש פייסבוק לפחות שומעת ממכם, תהנו יקירי הנה חצי מהזמן כבר עבר עוד חצי
    נשיקות חיבוקים וגעגועים

התגובות נעולות.