ימים 37-38 – ניו המפשייר

היום ה-37 לטיולנו הוקדש לביקור חברים ישראלים שעובדים וגרים בניו המפשייר. הרבה שיחות, קצת כביסה, ארוחת צהריים באפלביס וטיול חביב מסביב לאגם מקומי העבירו לנו יום שבת נינוח ונעים. בסיום היום, נסענו לאיזור החוף של ניו המפשייר לעיירה קטנה בשם ריי. ריי היא בקושי עיירה, יותר כמו חוף ים עם נמל וכמה בתים. לא פשוט היה למצוא לינה במחיר סביר באיזור החוף של ניו המפשייר בסוף השבוע. ציפיתי לחוף ים מזמין ומפנק, בהתחשב במחירים, אבל לא. אין מה להשוות לחופי אורגון או קליפורניה. חוף אפרפר ובעל מראה משמים למדי.

היום ה-38
אחד הדברים שרצינו לעשות בטיול הזה היה שיט לוויתנים. המקום הטוב ביותר לשיט לוויתנים הוא העיירה טאדוסק בקוויבק. אבל בשלב זה של הטיול כבר לא היה ברור לנו אם אנחנו ממשיכים על החוף המזרחי לקוויבק או לא. החלטנו לא להחליט עדיין ולנסות שיט לוויתנים מקומי בניו המפשייר, עם חברה שזכתה להמלצות בטריפ אדוויזר והציעה שיט במחירים אטרקטיביים. בחרנו בכוונה מוטל שהיה ממוקם חמש דקות מהנמל, כך שיכולנו לצאת בשמונה ורבע בבוקר מהחדר ולהגיע בזמן לשיט בשמונה וחצי. חנינו ועלינו בהתרגשות על הספינה, שלקחה אותנו לאיזור מסוים בלב המפרץ העצום שמשתרע בין קייפ קוד לנובה סקוטיה. באיזור זה יש רכס הרים תת-ימי שגורם לריכוז גבוה של מזון, המושך אליו לוויתנים.
החצי השעה הראשונה של המסע היתה מהנה למדי, כשכולנו מתרגשים מהזינוקים של הספינה על הגלים. מותר להסובב על הסיפון, אגב, אבל לא מאד קל, עם כל הטילטולים. אחרי כחצי שעה דן כבר הרגיש לא טוב וירד אל הסיפון התחתון כדי לנסות להקיא. אחרי זמן קצר הצטרפתי אליו. לא הקאנו, אבל ישבנו וניסינו לסבול בשקט את הבחילה. מודה ומתוודה שאחרי שעה וחצי, החלטתי שלשיט לוויתנים נוסף כבר לא נצא בטיול הזה… בשלב הזה כבר היינו באיזור בו הלוויתנים אמורים להיות ורוב המשתתפים בשיט היו עסוקים בחיפוש לוויתנים. סוף כל סוף, נצפה סנפיר. דן התעורר לחיים בשנייה והתחיל להתרוצץ על הסיפון ולצעוק בהתלהבות בכל פעם שהלוויתן הוציא סנפיר מחוץ למים.
במהלך עשרים הדקות הבאות, הספינה שטה באיטיות והצלחנו למצוא שני לוייתני מינקי, קטנים יחסית. לא ממש שלל מרשים, מה עוד שהרבה מהלוויתן לא רואים מחוץ למים. בשלב הזה, החלנו במסע חזרה. החלק הזה עבר יותר בקלות, והאמת שגם אני וגם הילדים די נרדמנו על הסיפון.

לסיכום, החלטנו שלקוויבק לא נגיע בשביל עוד לוויתנים. שבענו מספיק. עלינו על הרכב ונסענו לכיוון מיין. במקום חשבנו לעצור לכל מיני טיולים בדרך, אבל בפועל היינו די עייפים מהחצי הראשון של היום ו"דחפנו" קדימה לעבר פארק אקדיה, שם היו לנו הזמנות למוטל לשני הלילות הבאים. את הערב הזה העברנו במוטל סופר 8 זול ונחמד בבנגור.