היום ה-14 וה-15 לטיול – מנהטן

אקדים ואומר – אנחנו כבר כמעט בוושינגטון די.סי. ואני בעדכונים מעוכבים קצת.

ביום ה-14, שהיה יום רביעי, ה-5 ביוני, התמקדנו בחלק האמצעי של מנהטן. במקור, תכננתי ביום זה עלייה לתצפית ממרומי מגדל רוקפלר – טופ אוף דה רוק. בפועל, מתוך תחושת מיאוס קלה מערים בכלל, ומנהטן בפרט, ותרעומת על המחירים הגבוהים במנהטן, החלטנו שעם כל הכבוד, אנחנו מוותרים על התענוג לתצפת על כל הבניינים האלו. אם זה היה בחינם, או במחיר של כמה דולרים לאדם, ניחא, אבל $25 דולר לאדם זה קצת יקר לנו בשביל התמורה. ברור לי שזו החלטה מאד אישית שלנו ועבור רוב המבקרים בעיר, תצפית מראש אחד מגורדי השחקים היא "מאסט".

במקום זאת, נסענו לסנטרל פארק ופתחנו את היום בביקור בגן החיות של סנטרל פארק, בהתאם לבקשה ספציפית מאד של דן שלנו, שמכור לסרטי מדגסקר בהם מככב הגן. לא התאכזבנו. גן החיות לא גדול, אבל מטופח ונעים לביקור ויש בו מגוון בעלי חיים מעניין. לא מצאנו שם את הג'ירף, האריה וההיפופוטמית מהסרטים, אבל כן מצאנו עדת פינגווינים ונהננו לנחש מי מהם או פרייבט ומי הוא קובלסקי.

אחרי הביקור בגן החיות, המשכנו בסיור בסנטרל פארק. פארק מקסים וירוק וכיף לניו יורקרים שיש להם כזו ריאה ירוקה לנפוש בה. בצהריים, יצאנו שוב מהפארק וצעדנו למרכז מעבדות סוני – Sony Wonder Labs – לביקור שהוזמן חודשים מספר מראש (חינם – רק צריך לשריין מקומות).

הביקור נפתח בקבלת כרטיס חכם ועדכון הפרטים שבו, כולל תמונה, שם וחתימה קולית. הכרטיס אמור לשמש אחר כך להפעלת העמדות השונות. לא כל כך ברור לנו למה – אין שום משמעות למידע בהפעלת התחנות. בכלל, הרושם הכללי מהמקום לא היה חיובי. לא ראינו שום טכנולוגיה חדישה מבית סוני. שיא התחכום היה מכשירי פלייסטיישן עם משחקים (מוגבלים ברמות), ועוד כמה תחנות עם חיישנים ואנימציה, אבל שום דבר שלא ראינו כמותו בשנים האחרונות במוזיאוני מדע. אדרבא, בתערוכת משחקי מחשב במוזיאון אומסי בפורטלנד, כבר ראינו דברים הרבה יותר מרשימים, גם מבית סוני, וזה היה לפני שנתיים. בנוסף על כך, המקום היה עמוס למדי, כך שבאופן כללי, קיבל אצלנו ציון מאד נמוך ושמחנו לעזוב אותו בהקדם.

אחרי הביקור בסוני, הגיע הזמן לממש את ההבטחה לדן ולסור לסניף הדגל של טויס אר אס בטיימס סקוור. אגב, עברנו ליד החנות של FAO שוורץ במהלך היום, אבל החלטתי לא להכנס אליה (כל ביקור כזה כרוך בקניות יקרות או תסכולים….) טיימס סקוור היתה מרשימה – מעין פיקדילי סירקס על סטרואידים וחנות הטויס אר אס היתה מעולה. הגלגל הענק באמצע החנות היה גימיק חביב, אבל מה שבאמת הרשים אותנו היה המבחר, המחירים הסבירים ובעיקר השירות המעולה. טיפ חשוב ל נוסעים מישראל: מסתבר שיש 10% הנחה לתיירים. על מנת לקבל את ההנחה, צריך להגיע למחלקת Personal Shopping ולהציג דרכון או רישיון נהיגה. עמוסים ומרוצים, ירדנו משם אל הרכבת התחתית וחזרנו לחדר שלנו להרכיב ערכות לגו אל תוך הלילה…

למחרת – יום קצר מבחינה תיירותית. הלכנו בטיילת ההייליין מדרום ועד צפון. טיילת מעניינת שכולה על בסיס מסילה של רכבת עילית שיצאה משימוש. משם, צעדנו לאיזור מדיסון סקוור גרדן הסמוך ולחנות B&H לרכישה של טאבלט לרון. חזרנו מוקדם כדי להנות מכל הרכישות ולנוח ובערב יצאנו לפגוש חברים בברוקלין. סיירנו קצת בפארק סאנסט, כולל  תצפית נוספת למנהטן ואכלנו ארוחת ערב במסעדה מקסיקנית. היה חריף אש.

תמונות מיומיים אלו –

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. עצם צורת החיים החופשתית הזאת, של להיות כל היום ביחד עם המשפחה, לבחור מה עושים, להתנסות בדברים חדשים ולאכול אוכל מגוון במסעדות, כל כך מושך אותי, שכשאני קוראת אתכם ממש קשה לי כבר לחכות עד שניסע גם…

    אפרופו סוני- אילן הזמין לאלמוג מצלמה שלהם באינטרנט, וכשהיא הגיעה הסתבר שהתפריט הוא רק ביפנית. יש מנואל באנגלית באינטרנט אז היא מסתדרת, אבל קשה להאמין שהם מוציאים לשוק מצלמה עדכנית בלי תפריט באנגלית…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט