חזרנו מיום נוסף בעיר. הפעם, כלקח מהימים הקודמים, ויתרנו על מוזיאונים. במקור התכנית היתה לבקר בפארקים ובמרכז ולסיים בביקור בנשיונל גלרי. ברור היה שהילדים מעדיפים לשחק באקס בוקס בדירה מאשר להדס במסדרונות הנשיונל גלרי. כיוון שגם אני וגם צחי ביקרנו כבר כמה פעמים כמעט בכל המוזיאונים בלונדון, ואם להודות על האמת גם לנו כבר כואבות הרגליים, החלטנו להתלות בתירוץ ש"הילדים לא רוצים" ולעשות יום קצר.
התחלנו את הבוקר בנסיעה לתחנת גרין פארק. רון נהנה מאד לנווט ברכבת התחתית ועוקב אחרי התחנות (וטוב שכך, כי אנחנו כמעט שכחנו לרדת בתחנה הנכונה). ניסינו להצטרף לסיור מודרך חינמי שיוצא מדי יום מגרין פארק. הרבה אנשים עומדים ומחכים, ואנחנו תוהים אם בכלל יהיה סיור? אחרי המתנה ארוכה (עשר דקות אחרי השעה 11, בה היה הסיור אמור להתחיל), חשף המדריך את עצמו ויצא מבין הקהל. הסיור לא היה מוצלח במיוחד. בעבר הרחוק אני וצחי השתתפנו בלא מעט סיורים רגליים מודרכים בלונדון ומאד נהננו מהם. הפעם ההדרכה היתה שטחית מדי לטעמנו. צחי ניסה לעקוב אחרי המדריך, גם אחרי דבריו וגם פיזית, ברגל. אני לעומת זאת התמקדתי בלרדוף אחרי הילדים שניצלו את הפארק למשחקי תופסת. באיזשהו שלב הקבוצה התקדמה ואיבדנו אותה. מזל שאנחנו עם טלפונים סלולריים, שאפשרו לנו לשמור על קשר ולהתאחד מחדש חצי שעה מאוחר יותר.
במהלך אותה חצי שעה, הגענו אני והילדים לבאקינגהם פאלאס הסמוך, שם רעמו התופים והחצוצרות בעיצומו של טקס חילופי המשמרות. המון אדם גדש את הכיכרות והוכוון על ידי עשרות שוטרים, ברגל ורכובים על סוסים. בדיוק כשהתכוונו לחצות את הכביש, עצר אותנו אחד השוטרים ושיירה הדורה חלפה על פנינו. תחילתה באופנועי משטרה, אחריהם כרכרות מלכותיות מהודרות ובסופה כמה וכמה לימוזינות. בכרכרות ישבו להם בנחת נשים וגברים מהודרים. אחת הנשים היתה אפורת שיער והסתתרה מתחת לכובע שלה, כך שהחלטנו שמדובר כנראה במלכת אנגליה, מה שריגש מאד את הילדים. המשכנו לנתב את דרכנו בין המוני התיירים עד שהגענו ל"בוטקה" עם חיילים אנגלים עטויי כובעי פרווה שחורה. צפינו בטקס החלפת המשמרות הצנוע שלהם, הצטלמנו וגם חברנו בנקודה זו בחזרה לאבא צחי, שפרש מהסיור המודרך.
המשכנו בדרכנו למרכז לונדון, דרך האוורות המלכותיות, שם הצטלמנו עם… עוד חיילים בתלבושות מצחיקות. משם חצינו את הכביש ונכנסנו את הפארק האהוב עלי בלונדון, פארק סיינט ג'יימס. בילינו שעה ארוכה בפארק, בטיול בו הקפנו אט אט את האגם ונהננו מצפייה בשלל בעלי הכנף. זו עונת האביב, ולכולם יש ברווזונים חמודים, כולל לברבורים. הגן כולו פורח וירוק, ולמרות הצפיפות היחסית, לא התקשנו למצוא ספסל לפיקניק. צילמנו המון תמונות – תהנו!
משם, הלכנו ברגל לכיכר טרפלגר, שם עצרנו כדי שהילדים יטפסו על האריות של נלסון. משם המשכנו לצ'רינג קרוס רוד ולשתי סמטאות שאמורות היום לייצג את דיאגון אלי של הארי פוטר, באיזור קובנט גרדן. התיאורים שקראתי מראש באינטרנט סיפרו על חנויות בהן יש "כסף של גרינגוטס" וממתקים של הארי פוטר, עם צפרדעי שוקולד וקלפי קוסמים. בפועל, סמטאות חביבות אבל לא מאד "הארי פוטריות". אחרי מאמץ מה, גילינו באחד מחלונות הראווה שטרות של הארי פוטר, עליהם מכבבים כוכבי הסרטים. מעבר לזה, היתה רק את חנות הממתקים של הארדיס, חנות מעניינת בפני עצמה, כשריד של "חנויות של פעם". בחנות מוכרים סט של ג'לי בינס בטעמים מגעילים, ארוזים באריזת הארי פוטר במחיר המופקע של ארבעה פאונד (כמובן שדן התעקש לקנות אותם) וכן צפרדעי שוקולד בארבעה פאונד כל אחת גם כן. יש בפנים קלפים של קוסמים, אבל במחיר ארבעה פאונד לעשרים גרם שוקולד ויתרנו.
זהו, הרגליים כבר כאבו ושמחתי שלא צריכים עוד לדשדש בנשיונל גלרי. עלינו לרכבת התחתית בלייסטר סקוור ונתנו לרון לנווט כל הדרך הביתה…
נפלא אני כבר בבית ספוגת חויות והנאה,תודה ותודה לכם,יפה שאתם נהנים, ןתהנו יותר,נשתמע בטלפון
האמת היה לי טיפה קשה לא להתקשר ענת,אני כל הזמן שוכחת שאתם לא כאן, מזל טוב לבועז ואיילת
ודשלכולם הרבה נשיקות לנכדים המופלאים שלי לחייל הגיבור ולרון שכנראה לא בא לו להתגייס לצבא הבריטי חחחחח
כמה מרגש!! טוב לדעת שאתם נהנים ושהכל בסדר.
אוהבים אותכם
תהנו!!
אני נהנת להמשיך לקרוא וכמובן מהתמונות המדהימות!