אלסקה מדינה לא יציבה

בחודש האחרון אלסקה היתה, מבחינתי, מדינה מאד לא יציבה. ממש לא התפלאתי כששמעתי שהיתה בה רעידת אדמה בשבוע שעבר.

כזכור, התכנית המקורית היתה לקחת רכב מניו יורק ולנסוע איתו עד אלסקה ובחזרה. אם כבר מגיעים עד אלסקה, אז כמובן לטייל בה טיול מקיף ויסודי יחסית. האתגר הגדול מבחינתי היה לאפשר טיול באלסקה בזול יחסית. יחסית, כי איך שלא הופכים את זה, מדובר במדינה עם עונת תיירות קצרה ופופולרית, קרי יקרה.
מאמצים רבים הושקעו במציאת לינות במסגרת גלישת ספות. באופן מפתיע, המדינה דלת האוכלוסין הזו, בורכה במידה נדיבה של הכנסת אורחים. לא חסרים אנשים שמציעים לינה כמעט בכל עיירה באלסקה, במסגרת גלישת ספות. האתגר הוא למצוא "ספות" שמתאימות לנו. הסתבר שתנאי המחיה באלסקה, במיוחד במקומות היותר צפוניים ו/או נידחים, איך לאמר… לא בדיוק בסטנדרט המקובל בשאר ארה"ב.

לקח לי זמן להבין שכשהמקומיים מזמינים להתארח בבקתתם היבשה, הם לא מתכוונים לתיאור רומנטי של חמימות והעדר עובש על התקרה. "יבשה" בז'רגון המקומי, פירושו בקתה שאין בה מים זורמים. לפעמים יש חשמל, אם לבעל הבית יש גנרטור והוא מחליט גם להפעיל אותו. כשאין מים, זה גם אומר שאין בדיוק מקלחת ושירותים. יתכבדו דיירי הבית ויצאו אל שירותי הבור שבחצר. גם בלילה. באלסקה. בקור. ותזהרו לא לדרוך לגריזלי על הזנבון בדרך. בקיצור, לא בדיוק מתאים למשפחה עם ילדים, או סתם מי ששלפוחיתו רגישה וחושש לפגוש דב בדרך לשירותים.

ודובים באלסקה זה ממש לא צחוק. יש המון דובים, בערך כמו מספר בני האדם. מי שגר בבקתה רחוק ממרכז עירוני מקבל ביקורים עיתיים מגריזלים. כמו שכתבה מישהי שהציעה אירוח בעיירה היינס, אתם מוזמנים להקים אוהל אצלה בחצר, רק קחו בחשבון שכבר היו לה התכנסויות של לא פחות מחמישה דובי גריזלי בלילה אחד על המרפסת. אגב, אותה בקתה ספציפית גם נמצאת על קו המים, כך שכשהגאות בשיאה, הגלים מלחכים את קירות הבקתה. נשמע מאד רומנטי, עד שקוראים את הוראות ההגעה לבקתה: "תשאלו כל אחד בעיירה איפה הבקתה שנפלה כבר פעמיים לים."

בקיצור, כשמחפשים לינה בקאוץ' סרפינג באלסקה, חשוב לבדוק היטב לאן מגיעים. האווירה היא הכי "חשיפה לצפון", עם טיפוסים ציוריים ומעניינים. תחומי העיסוק האופייניים הם דיג מסחרי, טיס, הובלות והדרכות פעילויות אקסטרים למיניהם. זה לא בהכרח דבר רע, אבל בהחלט הושקעה עבודת סינון במציאת מקומות שנראים מתאימים למשפחה עם ילדים. המאמצים הוכתרו בהצלחה, אגב, כולל שלושה לילות בפארק דנאלי (מקום יקר מאד ללינה), בביתו של ריינג'ר ותיק מהפארק!

הבעיה האמיתית התחילה כשניסית להזמין רכב. לחברות ההשכרה השונות יש אורכי חוזים שונים שאף אחד מהם לא מגיע לארבעה החודשים (אורך החוזה שהיינו צריכים). פירוש הדבר שצריכים לחדש חוזה בדרך. החברה שהציעה את דמי השכירות הנמוכים ביותר דורשת חידוש חוזה פעם בחודש. הבעיה – אי אפשר לחדש חוזה באלסקה, כי הסניפים שם בזיכיון. כאן התחיל מחול שדים של בדיקות מול החברות השונות, הסוכנים בארץ וישירות מול חברות האם בחו"ל. כל יומיים בערך גילינו מגבלה חדשה שהוסיפה עלות של אלפי דולרים לשכירות – עלות שכבר הוציאה את אלסקה מחוץ לגבולות התקציב שלנו.

אחרי שכבר הסכנו עם זה שתכנית הטיול המפוארת לאלסקה תגנז לכמה שנים וכבר התחלתי לעבוד על תכנית חלופית, קרה הנס. הצלחתי בדרך לא דרך (רמז: פייסבוק) ליצור קשר ישירות עם מנהלת הסניף ממנו נשכור בארה"ב. היא מצאה לנו פתרון קסמים, שמאד בא לקראתנו בהגמשת תנאי השכירות. בגדול, היא תאפשר לנו לעשות חידוש של החוזים בטלפון, ישירות מולה, כך שלא נצטרך להגיע לאישור בסניף. וכך חזרה לה אלסקה לתכנית הטיול שלנו. לפחות בינתיים… כיוון שמדובר בצעד שהוא לחלוטין לפנים משורת הדין, אין אפשרות לתת לנו התחייבות מראש על העניין. עדיין יתכן שנגיע לארה"ב, ובמעמד קבלת הרכב מאיזושהי סיבה, אלסקה, המדינה הלא יציבה הזו, שוב תחמוק לנו בין האצבעות.

גם לתרחיש הזה אנחנו מוכנים נפשית. במקרה כזה, יהיה לנו טיול נחמד ונעים באיזורים בהם עדיין לא ביקרנו בארה"ב. איזה מזל שהיא כל כך גדולה!