היום ה-146 – פארק זאיון

ערב קודם, הגענו כבר ללינה בספרינגדייל, כך שבבוקר, אחרי ארוחת בוקר במוטל קוואליטי אין, יצאנו אל הפארק. זהו הפארק הראשון בו באמת אי אפשר היה להכנס עם רכב פרטי והשתמשנו בשירותי השאטל. קנינו חוברות ג'וניור ריינג'ר (ברוב הפארקים הן בחינם, אבל חלקם גובים תשלום) ובהמלצת הריינג'ר, נסענו עם השאטל עד התחנה האחרונה המכונה מקדש סינוואבה. שם יצאנו למסלול ה-riverwalk, שהביא אותנו עד הנקודה הפנימית ביותר בקניון שאפשר להגיע אליה בלי להכנס למים.

מזג האוויר, אגב, היה משופר בהרבה לעומת השלג והקור בברייס. אמנם היה קריר בבוקר, אבל ההליכה חיממה אותנו חיש מהר. הנוף היפהפה חימם את הלב גם הוא – כמה יפה השילוב בין האבן האדמדמה לירוק העז של העצים והשיחים!

אחרי שסיימנו, שבנו אל תחנת השאטל ומשם נסענו אל התחנה המכונה הגרוטו. משם הלכנו ברגל בשביל קיינטה וממנו התחברנו אל שביל ה-Emerald Pools. בריכות האזמרגד זה שם יפה מאד והמציאות של שלוליות חומות עלולה קצת לאכזב. בכל זאת, הגשמים שירדו בימים האחרונים הביאו לזרימה יפה באיזור וזכינו לראות מפלונים מקסימים שיורדים בגבהים השונים. לקראת סוף המסלול – התרגשות גדולה למראה טרנטולה ענקית באמצע השביל. מבקרים רבים עומדים סביבה ומצלמים (גם אנחנו) עד שלעכביש הענק נמאס והוא חצה אל הצד השני ונעלם מאחורי סלע.

ארוחת צהריים אכלנו בלודג', לא חוויה קולינרית מסעירה, אלא רק המבורגרים וכד' (יש גם המבורגרים צימחוניים, למי שתהה). אחרי כן, נפרדו דרכנו. אני והילדים סיימנו את חוברות הג'וניור ריינג'ר, נסענו למרכז המבקרים לקבל את התגים ומשם בחזרה למלון. צחי לעומתנו, יצא אל המסלול המאתגר יותר של Angel's Landing.

מנחת המלאכים הזה הוא נקודה מיוחדת בפארק שכדי להגיע אליה, עוברים בשביל צר מאד שמשני צידיו פעורה תהום של מאות רבות של מטרים. לא מומלץ לילדים ובכלל למי שמפחד מגבהים. צחי נהנה מאד ואמר שלא היה מפחיד, בזכות ה"מעקה" שתראו בתמונות – שרשרת ברזל שאפשר להעזר בה.

זהו, היה לנו ביקור חוויתי ומוצלח גם בפארק הזה, החמישי והאחרון מבין הפארקים הלאומיים של יוטה והנה גלריית התמונות המלאה –

כתיבת תגובה

סגירת תפריט