בערב הקודם בדקנו את התחזית והיא כללה שלג, ולא מעט ממנו, בקניון ברייס. לא ידענו מה תהיה השפעת השלג על האפשרות לטייל בפארק ולכן חיכינו עד לפתיחת הפארק והתקשרנו אל הריינג'רים. אכן, הכביש אל חלקו הדרומי של הפארק נסגר עקב השלגים, אבל החלק המרכזי יותר, האמפיתיאטרון היה פתוח.
מאסקלנטה נסענו חיש מהר אל הפארק וכבר מרחוק יכולנו לראות פסגות מושלגות. הכביש טיפס ועלה אל הפארק ואכן, שלג לצידי הכביש בכמויות הולכות וגדלות. בפארק עצמו – שלג יורד בעדינות, ומרכז המבקרים והאיזור כולו מכוסים במעטה לבן יפהפה.
אספנו חוברות ג'וניור ריינג'ר ותדרוך קצר ויצאנו אל הקניון. נקודת הפתיחה שלנו היתה הלודג', שם החננו את הרכב למשך כל היום. הילדים "התלבשו" מיד על השלג ליד החניה ואני אצתי עם המצלמה עד לשפת הקניון, לנצל את חלון הזמן בו השמש זורחת ומאירה את הכל לכמה תמונות. המראות – לא פחות ממרהיבים. השילוב של הקניון האדום, התצורות הדרמטיות של ההודוס, הירוק של העצים ביניהן וכמובן – כיפות השלג הצחור, פשוט משגע! גם קטע היער בו עובר השביל בין הלודג' לקניון נראה לא פחות מקסום עם מעטה שלג לבן על העצים.
את השעה שאחר כך הקדשנו לחובות ג'וניור ריינג'ר – הרצאה מעניינת של ריינג'ר גיאולוג על התהליכים שיצרו את התצורות המיוחדות בברייס. עד שנגמרה ההרצאה המעמיקה והתארגנו לצאת למסלול רגלי בקניון בשביל גני המלכה – התחיל לרדת שלג. בהתחלה היינו גיבורים ויצאנו כמו שאנחנו אל השביל. על שפת הקניון – רוח נושבת ומעיפה שלג על הכל. קררררררררר ואנחנו עוטפים את הילדים בשכבה אחר שכבה. כשראיתי שהשלג מתחיל להצטבר בערימות לבנות על הבגדים, החלטתי שזהו – לטיול רגלי אנחנו לא יוצאים במזג אוויר כזה.
אני והילדים שבנו אל האח המבוערת בלודג' ורק צחי האמיץ יצא אל השביל. בדיעבד, חבל שלא הצטרפנו. עשר דקות מאוחר יותר השלג שכך וצחי זכה לטיול מקסים במזג אוויר לא רע בכלל. לפחות כולנו נהנים מהתמונות שהוא צילם.
אחרי שצחי חזר, ואנחנו סיימנו להעביר זמן בנעימים בלודג' (טיפ – יש להם אינטרנט וגם מי שאינו אורח בלודג' יכול לקבל את הסיסמה ולגלוש), חזרנו אל מרכז המבקרים, קיבלנו את סיכת הג'וניור ריינג'ר ויצאנו מן הפארק אל עבר היעד הבא – פארק זאיון.
הכניסה אל זאיון מן הצד הזה יפה לא פחות מהפארק עצמו וחילצה מאיתנו שלל קריאות התפעלות לאורך הנסיעה. בסיומה הגענו אל העיירה ספרינגדייל ואחרי מאמץ מסויים, גם מצאנו לנו חדר לשני לילות במחיר לא זול ($130 ללילה). כמו במואב, גם כאן התפוסה גבוהה והמחירים בהתאם.
על ההמשך בפוסטים הבאים. בינתיים, תמונות מן היום בברייס –
תודה.
גם אני התחלתי ללמד את הילדים אנגלית למרות שיש עוד שנה וחצי עד הטיול המתוכנן שלנו ואני גם מנסה עד כמה שאפשר שיראו רק סרטים וטלוויזיה באנגלית (עם תרגום) במקום כל המדובבים
אני מקווה שכשהטיול יהיה יותר מוחשי תהיה להם יותר מוטיבציה ללמוד (עכשיו הם מאבדים עניין בלימוד של ממש מהר אבל אני לא לוחצת)
בחוברות הג'וניור ריינג'ר האחרונות, הם כבר ממש קראו רשימות, מבינים וזקוקים להרבה פחות עזרה. עם הראשונות, באמת הייתי צריכה לתרגם כמעט הכל.
לפני שיצאנו לטיול, לימדתי את שניהם לקרוא ולכתוב באנגלית. הם תפסו את העיקרון די מהר וזה הוכיח את עצמו ביכולת כאן לקרוא שלטים, תפריטים וכל מה שכתוב להם מול העיניים. במהלך הטיול הם תפסו המון המון אנגלית! משיחות עם אנשים, טלביזיה וסרטים ופשוט "מהאוויר" והאנגלית שלהם ממש המריאה. שניהם מבינים ממש טוב אנגלית עכשיו וגם מדברים. דן ממש תפס את העניין ומנהל שיחות קולחות עם זרים.
התמונות לא פחות ממדהימות!
האם הילדים מבינים את כל האנגלית בהרצאות/חוברות הריינג'ר וכו' או שאתם מתרגמים? האם הם הגיעו עם אנגלית מהארץ? אם לא, האם הטיול תרם לשיפור האנגלית שלהם?