יצאנו עם הרכב אל עבר ניו אורלינס וחנינו בצידה המערבי של שדירת סיינט צ'ארלס היפה. מזג האוויר אכן חם ולח, אבל סביל כל עוד נשארים בצל. אחרי הליכה לא ארוכה מדי והתפעלות מהבתים היפים שחלקם שם עוד טרם למלחמת האזרחים, עלינו על החשמלית של סיינט צ'ארלס ונסענו איתה עד לרובע הצרפתי.
במלון שהיינו בו לא היתה ארוחת בוקר, אז אחד היעדים הראשונים אליו פנינו היה מסעדה קטנה, שהומלצה באתר טריפ אדוויזר. מעין מסעדת פועלים בסגנון ניו אורלינס. השעה היתה קרובה יותר לצהריים מאשר לבוקר, אז ניסינו מרק גמבו מסורתי ותבשיל אורז עם שעועית. הטעמים בהחלט שונים ממה שאכלנו עד כה בארה"ב, אבל קשה לי לאמר שהיה טעים באופן מיוחד.
משם המשכנו לטיול רגלי ברובע הצרפתי. התחלנו ברחוב בורבון, אבל מהר מאד פנינו החוצה ממנו. הרחוב בהחלט לא מתאים למשפחות – תמונות זימה, ולא מרומזות, תלויות על לא מעט מבנים. המשכנו והתרשמנו מהמבנים ברחובות אחרים באיזור. נכנסנו גם ל"מוזיאון הוודו". אני משתמשת במירכאות כאו, כי למרות השם המפוצץ, מדובר בסה"כ בצמד חדרים קטנים ובהם אוסף אקלקטי ולא ברור של מה שאמור להיות חפצים הקשורים לוודו.
באיזור השוק הצרפתי, גילינו להפתעתנו נציגים של רשות הפארקים הלאומיים. מסתבר שיש בניו אורלינס שני פארקים היסטוריים ששייכים לרשות הפארקים הלאומיים. זה שהגענו אליו משמר את תרבות הג'אז המקומית. שמחנו להכנס אל המבנה הממוזג ובילינו שם כשעה בה למדנו קצת על התפתחות הג'אז באיזור והילדים עשו תג ג'וניור ריינג'ר של ניו אורלינס.
חצינו משם אל עבר הנהר והלכנו לאורכו במשך כמה מאות מטרים חמים עד שהגענו לנקודת החציה במעבורת. עלינו על המעבורת – חינם להולכי רגל – חצינו את הנהר הלוך ושוב וירדנו בחזרה. החום התיש אותנו והחלטנו להתחיל לנוע בחזרה לכיוון המלון. שוב עלינו על החשמלית של סיינט צ'ארלס והפעם ירדנו לעצירת ביניים באמצע השדירה כדי לבקר בגלידריה מומלצת – Creole Creamery. בגלידריה שלל טעמים מיוחדים וניסינו שישה מהם ב"מגש טעימות". אהבתי במיוחד את טעם הלבנדר ודבש, וכן טעם שמנת קריאולית.
זהו, מכאן חזרנו למלון. מקווה שתהנו מהתמונות… אשתדל לעדכן עוד היום ומחר – אנחנו כמעט בקצה השני של היבשת היום והגיע הזמן לסגור פערים. וכמובן, שנה טובה לכולם!
שנה טובה לכולכם ותודה על האיחולים!
שנה טובה ומתוקה וחג שמח.
ענת צחי רון ודן
שנה טובה לכם, המשיכו לטייל ולהנות..
מנאוה ודוד