בימים האחרונים לא היה עומס תמונות מיוחד, אז הנה פוסט ויזואלי בשבילכם. יום נפלא ומיוחד שבילינו בסיינט לואיס – אחת ההפתעות של הטיול בינתיים.
על סמך המלצות בטריפ אדוויזר, הלכנו למוזיאון הקרוי City Museum. קונספט יחודי בו מבוגרים, ובעיקר ילדים, חווים אמנות באופן שעוד לא ראיתי כמותו. בניין בין עשר קומות, ששבע ממנו הוסבו למתחם אומנותי ענק, בו יש שלל פסלים, תמונות, מוזאיקות והפתעות בכל פינה. המעבר בין החללים השונים אפשרי בדרכים שונות, שכולן בעצם מעבירות אותך דרך יצירת האמנות כולה, הקרויה סיטי מיוזיאום. קשה לי לתאר את זה טוב יותר, אני מקווה שהתמונות יעשו עבודה טובה יותר. לילדים – מדובר במשחקיית ענק שאין כמותה בשום מקום אחר. מחילות ומנהרות, סולמות ומגלשות, בתוך המבנה, מחוצה לו ועל הגג, והם מוזמנים לחקור. אגב, אין מפה למקום ואין הנחיות לגבי הסדר – כששאלתי, אמרו לי שאנחנו צריכים to explore the place בעצמנו ולגלות.
בין ההפתעות –
גמל שלמה ענק שיושב על הגג, על חלל ענק בגובה כמה קומות בצורת כיפה. אל הגמל שלמה אפשר לטפס על הכיפה, בצידה הפנימי ואז החוצה מן הפתח, כפי שתראו בתמונות, צחי עשה את זה.
חלל של מערות ומנהרות על גבי שתי קומות שילדים זוחלים בתוכן ומדי פעם מציצים אליך מתוך צוהרים עגולים ושקופים בתקרה של מעין זנבות לבנים משתלשלים.
אקווריום עם צבים ודגים בין המערות ולידו, מערת גלים, שדלי ענק שופך לתוכה צונאמי של מים מדי כמה דקות. אפשר לשבת על מדף בתוך המערה ולראות את הגל מגיע כמעט כמעט עד אליך.
מטוסי קרב, שניים מהם, בין מבוך של מנהרות רשת מחוץ לבניין – אתה זוחל ומטייל במרחב של כמה קומות, כשאתה רואה היטב את הגבהים מבין חורי הרשת.
בריכת כדורים ענקית – עם כדורים גדולים. הילדים וגם צחי נכנסו, ושיחקו המון זמן בקרב כדורים מול כל מי שנכנס לבריכה. בחוץ, משגיח מטעם המוזיאון ששורק במשרוקים לפאולים ומעודד את כולם לזרוק כמה שיותר על כמה שיותר אנשים ולא לעשות בריתות אלא לטווח גם את חבריך.
גלגל ענק על הגג, שמסתובב במהירות די גבוהה. בואו נגיד שדי פחדתי בסיבובים, מה עוד שאתה ממילא בגובה של עשר קומות מעל האדמה. מצד שני – איזה נוף!
אוטובוס צהוב שנראה כאילו ניסה לנסוע מעל הגג ונעצר באמצע. אפשר להכנס לתוכו ולהציץ מתא הנהג לגובה עשר קומות מתחתיך.
קרקס. כן, קרקס, עם הופעות. היתה הופעה אחת באותו היום, כיוון שהמקום היה די ריק, אבל בימים עמוסים יש כמה הופעות ביום.
איזור "מוזיאוני" עם פסלים ותמונות, שממש מפתיע למצוא אותו שם בכל הבלאגן!
מגלשות, מגלשות, מגלשות. נדמה לי שהם אומרים שיש להם סה"כ שתים עשרה מגלשות בבניין. בארוכה שלהם, אתה גולש מהקומה העשירית עד למטה! יש הרבה קצרות יותר, בכל מיני פינות – צריך רק לחפש.
כספת המראות – נכנסים דרך דלת כספת ענקית למעין קליידוסקופ של מראות שמשקף אותך מכל הכיוונים.
מבוכים. באחד מהם, מסלול שלוקח אותך דרך מעגלים פנימה. עם כל מעגל שאתה נכנס אליו, התקרה הופכת נמוכה יותר ויותר. בסוף חייבים לזחול – עם תקרה בגובה של אולי 30 ס"מ. לא נכנסתי – צחי דיווח.
ועוד ועוד ועוד. פשוט עושר מדהים של דברים, פסלים מיוחדים, עיצובים. כל פינה וכל סיבוב מעוצבים. הרצפה היא מוזאיקה מדהימה. יום שלם של כיף לא נורמלי ועושר אומנותי. אחד המקומות השווים ביותר שראינו בטיול עד עכשיו. חובה לכל מי שמתקרב למיזורי, במיוחד עם ילדים.
רק לקראת הסגירה, הצלחנו להתנתק מהמקום ולהתחיל ללכת לעבר הקשת של סיינט לואיס. הליכה נחמדה, דרך הגן בו צחי ביקר בלילה הקודם. הפסלים מרשימים גם ביום, וכך גם העיר כולה – חגיגה לעיניים באיזור הזה, כשעל הכל מפקחת הקשת שעל חוף המיסיסיפי.
עד שהגענו לקשת, היה כבר אחרי חמש ואי אפשר היה לעלות למעלה. עייפים אך מאד מרוצים שבנו אל המלון. ואחרי כל הדיבורים – התמונות:
נשמע ונראה פשוט מדהים. מעולם לא חשבתי לבקר בסיינט לואיס אבל המוזיאון הזה נראה כמו must see.
באמת מדהים. באמריקה .לא יאומן