יום 112 – קליפורניה

יום 112 – 3 בספטמבר 2011

את הבוקר בילינו בסקיצות גסות של מסלולים. ההחלטה נפלה בספונטניות יחסית. ניסע לוושינגטון די.סי. לביקור קצר, ומשם נרד לאורך רכס האפאלצ'ים לפארק לאומי הרי הסמוקיס ונשוב לחוף המערבי דרך הדרום, בתנאי שלא יהיה חם מדי. אם יהיה חם מדי… כשנגיע לגשר וכו'.

כמו שאתם מבינים, תכנון מאד מעמיק לא היה פה, אבל לפעמים, זה חלק מהכיף. החלטנו שמאחר וזכינו בפריבילגיה הנדירה הזו, שיש לנו חודשיים, רכב ואת כל ארה"ב לרשותנו, אפשר להתפרע קצת.

עלינו לרכב ופשוט נסענו. לג'י.פי.אס. הזנו וושינגטון די.סי. והוא חיווה דעתו שיקח לנו 45 שעות להגיע לשם. הרפתקה! כיוון שלא היה לנו ברור אם נעצור בדרך באריזונה לבקר חבר, בחרנו במסלול דרומי יחסית והחלטנו שבעיקרון, ניסע מה שיותר מהר מזרחה ואת החלק התיירותי של הטיול נעשה לאיטנו בדרך חזרה. השיקול העיקרי היה החום בדרום ארה"ב בתקופה זו של השנה – רצינו לתת לטקסס הזדמנות להתקרר קצת.

התחלנו בנסיעה בכביש המהיר דרומה מאיזור סן פרנסיסקו לכיוון לוס אנג'לס. אחרי ארבע שעות נסיעה, התפצלנו לכיוון בייקרספילד והמשכנו לנסוע לכיוון ברסטו. מלאים באנרגיות מחודשות, נהגנו שעות על גבי שעות, כשאדרנלין ההרפתקאה הגדולה מאפשר לנו לנהוג שעות ארוכות. כמובן, עצירות הכרחיות בדרך, לתדלוק הרכב והבטן.

באיזור שבין בייקרספילד לבארסטו, הטמפרטורות מחוץ לרכב עולות (יש מד שנחמד לבדוק באמצעותו כמה חם בחוץ, כשאתה נהנה מהמיזוג החזק) ומגיעות ל-104 פרנהייט. זה ממש, אבל ממש, חם.

יום הנהיגה הזה הבהיר לנו יפה מאד עד כמה קליפורניה ענקית. רק בעשר בלילה, אחת עשרה שעות אחרי שעזבנו את איזור סן פרנסיסקו, חצינו סוף כל סוף את הגבול ועברנו לאריזונה! מדהים!

במסגרת רוח ההרפתקה, החלטנו לנסות משהו חדש ולישון לילה אחד על הדרך. כלומר, ממש על הדרך – באוטו. ליד קינגמן, בה כבר היינו לפני כמה חודשים, עצרנו את הרכב על גבעה חשוכה לצד הדרך, במרחק כמה מאות מטרים מהכביש. רון כבר ישן, אבל דן נהנה מתצפית כוכבים מדהימה עם אבא. מלון מיליון כוכבים, עם כל שביל החלב מנצנץ מעלינו! אחר כך השכבנו כיסאות והלכנו לישון. או לפחות ניסינו.

היתה חוויה, כשבסיכומה אני יכולה לאמר שמי שרוצה לישון על הדרך, שישכור קראוון. דווקא צחי והילדים ישנו פחות או יותר בסדר, אבל אני בעיקר הסתובבתי בכיסא וניסיתי למצוא מקום נוח לרגליים.

אגב, אין כמעט תמונות מהיום – בעיקר ראינו כבישים, ונהננו מהדרך החולפת.