היום ה-97 – קייפ פרפטואה וניופורט

אנחנו כבר באיזור המפרץ, אבל אני עדיין מעדכנת "בדיעבד", אז הנה סיכום היום ה-97, ה-19 באוגוסט, שהיה היום האחרון שלנו בחופי אורגון.

בהמלצת אחת המדריכות באקווריום בו ביקרנו ביום הקודם, החלטנו לנסוע לקייפ פרפטואה, לנסות ולדגום שם יצורים שונים בבריכות השפל. היא אמנם הסבירה שכדי לראות מגוון משמעותי יותר מכוכבי ים ושושני ים, צריך שפל חזק יותר שמתקיים בחלקו האחר של החודש, אבל בכל זאת, שווה לנסות מקום חדש.

קייפ פרפטואה הוא שמו של פארק מדינה שנמצא כעשרים דקות נסיעה דרומית לניופורט, בה התגוררנו. בנסיעה חלפנו על פני בריכות שפל מבטיחות בפארק סיל רוק, אבל המשכנו בנחישות אל היעד. ברגע שנכנסנו לתחומי הפארק, עוד על כביש 101, נשבינו כולנו בקסם המקום. יער ירוק ועבות המשתרע על גבי צוק גבוה ונושק לחוף האוקיינוס. במקום לרדת אל החוף, בחרנו דווקא בכביש שעלה וטיפס אל החלק הגבוה יותר של החורש. החנינו את הרכב והצבנו את כרטיס הפארקים הלאומיים על הדשבורד. מסתבר שהכרטיס תקף גם בפארק מדינה זה.

ירדנו בשביל אל מרכז המבקרים שלמטה. אמנם יש כביש שמוביל הישר לשם, אבל השביל העובר דרך היער פשוט מקסים. יער גשם, שופע שרכים וצמחיה, כשבעיקולים נפתחים "חלונות" ביער אל האוקיינוס הכחול למטה. השביל, כולו בירידה נוחה, הוביל אותנו אל מרכז המבקרים שבמורד ההר, שם חיכינו לצחי ש"התנדב" לעלות בחזרה ולהביא את הרכב אלינו.

בינתיים, ניצלנו את הזמן למעין "ג'וניור ריינג'ר" מקומי, שהקנה לילדים שני "תגים" עגולים ושונים מאלו של הפארקים הלאומיים. כרגיל, בשבילי זו הזדמנות פז ללמוד את הדברים החשובים באמת בפארק וללמד את הילדים.

כמובן, עם כל הזמן שבילינו בטיול הנפלא הזה, עד שירדנו אל בריכות השפל, הן כבר היו בתהליכי גאות מתקדמים. מצד שני, גם כאן אמר הריינג'ר המקומי שאכן, זה אינו הזמן המתאים בחודש לראות את המגוון היחודי של בעלי החיים המקום. החוף כאן עשיר במיוחד בחיות ימיות בבריכות השפל שנגישות רק בשיא השפל בתקופת השפל החזק יותר בחודש. בכל זאת, נהננו ממראה החוף הדרמטי, מה עוד שבינתיים הזדחל לו ערפל אל החוף והשמיים שהיו כחולים ונקיים בבוקר, הפכו אפרפרים ורומנטיים.

שבנו "הביתה" למקלחות ומנוחת צהריים, ואחרי הצהריים, יצאנו עמוס, צחי ואני לסיור רגלי בנמל של ניופורט. מדובר בנמל פעיל ושוקק ספינות דיג. הזדמן לנו לשוחח עם אחד הדייגים במקום שהסביר לנו שבקיץ מגיעות ספינות דיג טונה, כמו שלו, ועוגנות בנמל בין גיחות לאוקיינוס ואילו בחורף נמצאות במקום ספינות דיג סרטנים.

נהננו מאד ממראות המזחים שבנמל, הדייגים, הדגים ואריות הים המקומיים, שמנצלים מזחים פנויים לשיזוף ונמנום, ממש כמו אחיהם בפיר 39 בסן פרנסיסקו. ברחוב הראשי של הנמל, מורלים מקשטים את הקירות, ובכלל, אווירה של עיירת דיג מטופחת ותיירותית.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Steve Snedeker

    There might just be your best pictures so far, Annette.. Oregon seems to have been very good to you guys. Just wonderful pictures.

התגובות נעולות.