היום ה-68 – קניון ג'ונסטון, פארק יוהו ודובים

אוקי, פוסט אחרון להיום, המתאר את קורותינו אתמול, ה-21 ביולי. אחר כן, הסוללה של הלפטופ ודאי תגמר… ואם לא, אנסה לענות לתגובות. אני קוראת את כולם, אבל מנסה קודם להעלות פוסטים ולא תמיד נשאר לי "זמן אינטרנט" להגיב. איתכם הסליחה!

אתמול, החלטנו להתעלם ממזג האוויר ולצאת ליום טיול ארוך. הניסיון בימים האחרונים לימד אותנו שבוקר סגרירי לא בהחלט מעיד על אחר צהריים סגרירי ושווה לצאת ולנצל את היום.

נסענו דרך ה-Bow Valley Highway בתוך פארק באנף, אל קניון ג'ונסטון. הקניון מרשים והזרימה עזה. שביל, תלוי על קיר הקניון בחלקו, לוקח אותנו פנימה עד המפלים. מאד יפה, ובעיקר נעים קצת ללכת בחוץ. המקום עמוס יחסית, אבל עמוס סטייל צפון אמריקה, כלומר אין בעיה וההרגשה נעימה. אנחנו פוגשים שתי משפחות ישראליות והילדים קופצים על ההזדמנות לדבר קצת עברית עם מישהו אחר חוץ מההורים שלהם. כבר מחכים בקוצר רוח לסבא וסבתא, גם בהקשר זה.

אחרי הפסקה לקפה ביציאה מהקניון, ממשיכים על הכביש לכיוון פארק יוהו. בצומת של לייק לואיז, עוברים חזרה לכביש המהיר ואז מיד יורדים שוב מערבה אל הפארק. עצירה ראשונה היא במנהרות הספירליות- Spiral Tunnels, שם סלולה מסילת הרכבת בשני לופים ספירליים בתוך ההר. בתחילה אנו בוהים בנקודת כניסה ויציאה של הרכבת ואני לא מבינה מה ההתרגשות, אבל אז מגיעה רכבת וזה נהיה באמת מעניין. רואים את הרכבת נכנסת בחור בהר. ונכנסת. ונכנסת. (הרכבות בקנדה, כמו בארה"ב, מאד מאד מאד ארוכות). ואז, מהחור שמעליה, יוצאת פתאום הרכבת. לא שהיא סיימה להכנס, אגב. בו זמנית. היא נכנסת מהפתח התחתון ויוצאת מעל עצמה. בהחלט מעניין והילדים עומדים איתנו וצופים בהתרגשות, כשדן מתרגל את האנגלית שלו ומסביר לצופים לידינו בהתרגשות: It's the same train! (וכן, אני משוויצה באנגלית שהוא רוכש לו במהירות מדהימה).

משם נסענו למרכז המבקרים בפילד, אספנו חוברת ג'וניור אקספלורר (המקבילה לג'וניור ריינג'ר) והמשכנו ללייק אמרלד. כשמו כן הוא, אגם בצבע איזמרגד ירקרק וגדול. יפה מאד, אין מה לדבר, אם כי נרשמת רוויה מסויימת אצל כולנו מאגמים יפים. קצת עצוב, אני יודעת. ליד האגם, תצוגה מעניינת עם מדריכים שמראים לנו כל מיני חרקי מים ונותנים להחזיק אותם ביד.

בדרך חזרה על הכביש המהיר, עוצרים ב-Natural Bridge. מראה מרהיב ומיוחד. המפלים חצבו בסלע והרחיבו סדק, עד שהמים העבירו את נקודת המעבר אל מתחת לסלע ונוצר במקום גשר אבן טבעי מעל הנהר הגועש. אמנם ראיתי תמונות של המקום, אבל לא הערכתי עד כמה הוא גדול וסוער. יש דברים שצריך לראות בעיניים.

ממלאים את חוברות האקספלורר וחוזרים למרכז המבקרים, שם הבנים מקבלים את התג. מעין דיסקית מוזרה שעדיין לא ברור לי איך אחבר לכובעים שלהם.

הנקודה הבאה שלנו להיום, מפלי טקקאו. הדרך למקום יפהפיה, עולה בהר עם סוויצ'בקים מהחדים שראיתי, עם יערות מסביב ופסגות מושלגות מעברם. המפלים יפים וגבוהים מאד – מזכירים במשהו את מפלי היוסמיטי. במקום יש הרבה שבילי הליכה, אבל אנחנו בעיקר יושבים ליד שולחנות הפיקניק ונהננים מהסנאים הסקרניים. לא מאכילים אותם, חלילה וחס, אבל זה לא עוצר מבעדם לבדוק מקרוב כל דבר שמושט אליהם, כולל המצלמה.

בדרך חזרה מההר, רכבים עוצרים על הכביש, מה שאומר חיות. הפעם, פיספסנו מוס ביער.

מחליטים לחזור שוב דרך ה-Bow Valley road, ולא בכביש המהיר. היה שווה! לא אחד ולא שניים – שישה דובים תוך חצי שעה על הכביש!

הראשונה, דובה עם גורון. הקטנצ'יק טיפס על העץ והאמא הלכה בנחת על צד הדרך ואכלה עשבים. האם דב שחור חום או גריזלי? הדעות חלוקות. אני אומרת דוב שחור גדול עם גיבנת קטנה, והם אומרים גריזלי. תוכלו לשפוט בעצמכם.

ממשיכים לנסוע ותוך פחות מקילומטר, עוד דוב לצד הכביש, הפעם ברור שהוא דב שחור (לא בגלל הצבע, אגב, אין קשר בין הצבע לסוג הדב). עוצרים, מתרגשים, מצלמים וכשהדב חוזר ליער ממשיכים. והופ, שוב מכוניות על הכביש. הפעם, דובה עם שלושה גורים! רחוקה יותר, על צלע ההר ואנחנו נשארים שם כעשרים דקות בזמן שהיא יורדת לאט עם הגורים. טוב שיש משקפת איתנו לאירועים כאלו ותוכלו לראות את דן משקיף על ההר.

עמוסי חוויות אנחנו חוזרים לחדר. ואני מקווה שהפוסט הזה יפורסם לפני שהסוללה שלי תגמר…

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. todos los colores

    כמה דובים!! שמחה שלמרות תחושת הרוויה אתם ממשיכים להנות ולצלם תמונות כל כך יפהפיות (: מוסיפה את קנדה לרשימת החלומות….

  2. אל השחר חגית

    זזים הרבה אבל באותו התחום קנדה עד סוף החודש ואז חזרה לארה"ב לא טועה נכון?
    מקנאה בעמוס וציפורה כיף להם להיות איתכם והנכדים ,השמחה תהיה עצומה מפרגנת ואוהבת.
    הייתי מצטרפת לקטע של מכסיקו, גם שם מקומות מדהימים ואני כמעט דוברת את שפתם למדתי בויוה המון
    אבא וערן עבדו יפה והתקדמו אתמול, אריקה מתכוננת לטיסה, עופר קרא בבלוגים וקנא בעיקר בקטעי המים והים.
    אז המשיכו להנות ולבלות ובעיקר לנוח
    חיבוקים נישוקים והרבה אהבה וגעגועים

  3. עמוס

    מנובלים ,
    כל יום בזה ניגזל מאיתנו. אנחנו כבר לא נראה זאת . אוךי תשבו בשקט במקום אחד עד שנבוא ?
    ענת , אם תצליחי להשיג בזול את a treasury of modern asian atories ' mew american library'
    קני לי מספר עותקים למתנות למארחים. {במקום כרטיס ביקור}
    נשיקות לכולם

  4. רבקה.ק.

    מדהים!!!!! ממש מקנאה בכמות הדובים שלכם!

    כמות הסיכות על כובעי הבנים בהחלט מרשימה ויפה – כל הכבוד! ואיזה יופי שחזרתם בדרך הבאו היפייפיה – גם אנחנו אהבנו!!!

    תמשיכו ליהנות
    רבקה

התגובות נעולות.