היום ה-52 – פארק גרנד טטון. 5 יולי 2011.

זהו, שבנו אל הציבילזציה אחרי חמישה ימים מופלאים בילוסטון, שם היינו בלי טלפונים או אינטרנט. בלי להכביר מילות הקדמה, אפנה לעדכון הבלוג. כתבתי תוך כדי וארגנתי תמונות, כך שמה שנותר לי לעשות עכשיו זה פשוט להריץ פוסטים. אז קחו לכם כוס קפה ותתכוננו…

היום ה-52, פארק גרנד טטון

השארנו היום את ג'קסון מאחורינו ונסענו אל עבר החלק הצפוני יותר של פארק גרנד טטון. עצרנו שוב במרכז המבקרים בצומת מוס וצפינו הפעם בסרט המסביר על הפארק. משם המשכנו לאגם ג'קסון ועצרנו באיזור מפרץ קולטר, שם הזמנתי מראש בקתה ליומיים. הבקתה הפתיעה אותנו לטובה – מרווחת מאד, עם שלוש מיטות (שתיים זוגיות ואחת ליחיד והכל נקי ומסודר. אין מיקרוגל או מקרר וכמובן שאין טלביזיה, קשר אינטרנט או אפילו טלפון בחדר. אווירת פארק לאומי, אין מה לדבר.
אחרי שדגמנו את הגלידה בחנות (מומלץ!) צחי והילדים יצאו לטיול רגלי לחוף האגם. הטיול עבר ביעד עבות כאשר האגם ורכס הטטון מהווים תפאורה עוצרת נשימה. הטיול, בשעות אחר הצהריים הפגיש אותנו עם טורפי העל של האזור – היתושים, אשר עדיין לא היינו מצויידים בשביל ההתמודדות איתם. בגלל המים הרבים השנה, הצפיפות של היתושים גבוהה באופן שלא יאמן, והם עוקצים בכל פינה. בגלל היתושים הטיול, בן שני המייל, נעשה כמעט בריצה.

לאחר מכן הצטיידנו בקוטלי היתושים החזקים ביותר, מבית מדרשו של סדאם חוסיין, ויצאנו, צחי וענת, לטיול רגלילאגם הברבורים, בו יש זוג ברבורים אחד מקנן שאי אפשר לצפות בו ובעיקר המון חבצלות מים עם פרחים צהובים. האגם מרוחק כמייל מהמלון. בהמשך, כבר כמעט בחשיכה, צחי ערך טיול לבד לאותו אגם, וכן מעט מעבר לו.

לאחר הטיול, החלטנו לאכול במסעדה של "הכפר" שם נהננו מבאר סלטים ומרקים בעשרה דולר לאדם. הילדים, דגמו את ההמבורגרים והפסטות. לציון שליש לטיול וסתם בשביל הכיף, ניסינו את אחד הקוקטיילים המקומיים.

כתיבת תגובה