יושבת כאן בבקתה שלנו בפארק לאומי גרנד טטון ומסכמת את אירועי הימים האחרונים. אין קשר אינטרנט בבקתות ואין אפילו כיסוי טלפוני באיזור, אבל בקבלה יש רשת WIFI כך שעוד מעט אקפוץ לשם ואפרסם את הפוסטים הללו. מחר ממשיכים הלאה לילוסטון ונראה איך נעדכן משם.
אז, חזרה אחורה ליום שני, הרביעי ביולי, יום העצמאות ה-235 של ארה"ב. קמנו בבוקר לאיטנו, התארגנו ויצאנו אל עבר מרכז העיר לצפות במצעד, המכונה כאן parade.
העדפנו שלא להכנס עם הרכב למרכז העיר ועלינו על אוטובוס השאטל המקומי שעובר בקצוות העיר השונים, בהם ממוקמים רוב המלונות, ומסיע את האורחים בחינם אל מרכז העיר. הנהג היה חביב מאד, עצר לנו מרחוק, למרות שעוד לא הגענו לתחנה והוריד אותנו, יחד עם נוסעים אחרים, בנקודה המתאימה ביותר לצפייה במצעד.
המצעד, אותו פרייד, הזכיר לי שילוב של עדלאידע ותהלוכת שבועות קיבוצית. האווירה היתה מקומית מאד, וה"צועדים", בשלל כלי תחבורה, סוסים וברגל, הציגו בגאווה אגודות, מוסדות ועסקים מקומיים. בתי ספר, שירותי החירום המקומיים, עמותות שונות, וגם עסקים קטנים יותר או פחות… כולם עברו בסך, מי במדים ומי בתחפושות, מנופפים בשמחה לקהל.
מהר מאד, גילינו את האטרקציה הגדולה של הפרייד, לפחות מבחינת הילדים שלנו: הצועדים משליכים אל הקהל, ביחוד אל עבר הילדים, ממתקים ושלל הפתעות. הילדים שבקהל, ושלנו גם, מסתערים על התשורות בחדווה ואוגרים ערימות של ממתקים בכיסים (יש כאלו שהביאו תיקים ושקיות) ושרשראות פלסטיק בצבעי הדגל. עוד השליכו לעברנו קלחי תירס ושוברים (יש לנו עכשיו אפשרות לקנות גז בהנחה בג'קסון).
המצעד ארך כשעה, והילדים נהנו מאד מאד. אנחנו הסתפקנו בצפייה, צילום ומדי פעם באזהרה לדן שיתרחק מפרסות הסוסים כשאלו עוברים בסך.
אחרי המצעד, טיילנו עוד בג'קסון והגענו לכיכר העיר, התחומה בכל פינה בקשת ענקית עשויה מקרני איילים. בכיכר נערך קונצרט ג'אז חביב מאד, גם הוא על ידי קבוצת נגנים וזמרים מקומיים, המתאמנים ומופיעים יחד בהתנדבות. בכלל, התרשמנו מאד מאווירת הקהילתיות באירוע.
מהכיכר חזרנו ברגל למלון, תוך ביקור במקדולנדס לארוחת צהריים. במלון נחנו, ראינו טלביזיה והעברנו את הזמן עד לערב. בתשע וחצי, נסענו לאיזור בו אמורים היו להיות הזיקוקים. חנינו קצת רחוק, כדי לא להתקע בפקקים של החזרה, והלכנו בעקבות זרם האנשים, כמה מאות מטרים, עד שהגענו לשדה בייסבול גדול, מלא כולו במשפחות שיושבות על שמיכות פיקניק, כסאות מתקפלים או סתם על הדשא ומחכות לזיקוקין. התיישבנו וחיכינו יחד איתן.
בשעה עשר, כמובטח, התחילה ההופעה. בהחלט, מרשים מאד מאד. בהזדמנות, נעלה אולי סרטון ליוטיוב עם קטע מהמופע. הופעה ארוכה מאד, ועשירה מאד מבחינת גיוון וכמות. כולנו הסכמנו שמדובר במופע הזיקוקין המרשים ביותר שראינו עד היום (כולל אלו בעולם הים ודיסנילנד).
זהו, נשאיר מקום לגלריה, כולל כמה תמונות "אומנותיות" מהזיקוקין.
תהנו… הילוסטון מדהים, אנחנו מקווים שיהיה לכם מזג אויר טוב !!!
והכי חשוב…תזהרו מדובי הגריזלי, שמענו וראינו בחדשות כתבה על דובת גריזלי שהרגה השבוע אדם שניסה להתקרב לגוריה
להשתמע
רונית, חמי והילדים
קנדה, נובה-סקושייה