היום ה-50 – פארק לאומי גרנד טטון

היום עזבנו את ביתה של אריאל ויצאנו לתור את חלקו הדרומי של פארק גרנד טטון. נסענו למרכז המבקרים מוס – מבנה יפה שמולו פסל של אייל מוס ענק ובתוכו תצוגות וסרט הסבר על הפארק. אספתי את חוברות הג'וניור ריינג'ר לילדים, מפות, המלצות של הריינג'ר ו…מיכל ספריי נגד דובים. כששאלתי את הריינג'ר אם יש צורך, הוא ענה בדיפלומטיות ש"מדובר בבחירה אישית". כיוון שאריאל מטיילת המון באיזור וסיפרה שהיא תמיד נושאת מיכל כזה (למרות שמעולם לא השתמשה בו), החלטתי לנסות ולהרגיע את חששותי בהשקעה של $50 שתשמש אותנו מעכשיו ועד סיום הסבב ברוקיס הקנדיים. כמובן שהמיכל נשאר באוטו כל היום…

מצד שני, השביל שבחרנו להיום – סביב אגם ג'ני – היה עמוס מבקרים וכמו שאמר הריינג'ר, הסיכוי לפגוש בו דוב היה נמוך מאד. יום ראשון, סוף השבוע של ה-4 ביולי, והפארק הומה אדם (אם כי אין תחושה של עומס – כולם חייכנים ואדיבים ואפילו חנייה הצלחנו למצוא באיזור תחילת המסלול).

הפארק כולו בסימן מים בתקופה זו של השנה. החורף הקשה שעבר על ארה"ב הותיר את חותמו גם כאן, עם שלגים כבדים בגבהי שיא (20 מטר שלג בהרים), ועכשיו הכל נמס וזורם מטה במפלים רועמים ובזרמים עדינים יותר. האגמים הגיעו לשיא גובהם ונהר הסנייק מציף חלקים מהאיזור. גם המסלול שלנו הושפע מהמצב, כשהשביל ל-inspiration point, בה רצינו לבקר נסגר (שני גשרים באותו קטע של המסלול התמוטטו).

המסלול סביב האגם מקסים (עשינו רק חלק קטן ממנו – רק כשניים וחצי מייל) והשיא הוא במפלים הנסתרים – hidden falls שמעבירים כמויות בלתי נתפסות של מים אל האגם. השביל עובר ליד האגם, אבל בין עצים גדולים, כך שמראה האגם ומסביבו הפסגות המושלגות מציץ מדי פעם בין העצים.

כשסיימנו לבקר בנקודת התצפית של המפלים, ירדנו אל האגם, שם יש ספינה שמחזירה את המטיילים אל נקודת המוצא תמורת $7 למבוגר או $5 לילד. ניתן גם לשוט בשני הכיוונים ו"לחסוך" את ההליכה, אבל באמת שמדובר בטיול יפה וכדאי ללכת לפחות בכיוון אחד. הסירות מגיעות כל 5-10 דקות ולמרות שהיה תור, לא חיכינו יותר מדי.

אחרי הטיול, חזרנו אל ג'קסון ונסענו אל מוטל סיקס, שם הזמנתי מראש חדר ליומיים. במוטל סיקס הסטנדרטים מאד אחידים בינתיים (ניסינו שלושה): חדרים קטנים ונקיים מאד, עיצוב מינימליסטי בצבעי כתום-לבן-שחור, מקלחת גדולה (בלי אמבטיה), אין ארוחת בוקר, אין קפה ותה בחדרים, שירות מקצועי ואדיב והמחיר זול מאד (ביחס לסטנדרטים המקומיים). למעט עניין גודל החדרים, מדובר באופציה מצוינת בשבילנו. כאן בג'קסון, הצליחו ליצור גם שפע מקומות אחסון בחדרון וחצי שיש פה, כך שבאופן כללי, אנחנו מרוצים.

אחרי מקלחות ומנוחה, יצאנו בתשע בערב לטיטון וילאג', מרחק מספר מיילים מג'קסון. מדובר באתר סקי יוקרתי ונעים, שמרכז בתוכו מספר מלונות, ריזורטים וחוות נופש. לכבוד ה-4 ביולי, החליטו פרנסי טיטון וילג' לעשות חגיגה משלהם, אבל ב-3 בחודש.  החגיגה צנועה במושגים של יום עצמאות ישראלי. תזמורת של חיל האוויר האמריקני הנעימה את זמננו עד שהשמיים החשיכו (בעשר בלילה). אין פטישים, אין בלונים, אין אפילו דגלים – רק משפחות עם ילדים שמתרוצצים במדשאה המטופחת. בעשר התחילה הופעת הזיקוקים שהיתה ארוכה ונחמדה מאד, ובסיומה חזרנו לחדרנו הקט.

אוסף התמונות היומי (קצת גדול מהרגיל) –

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. אתי

    תמונות מקסימות ונופים יפים, תמשיכו להנות הילוסטון יפה עוד יותר.

כתיבת תגובה