יום 46 – דדווד וקניון ספיירפיש, דרום דקוטה

English Recap: visiting Deadwood and Spearfish Canyon

קודם כל, קצת סדר בבקשה… אתמול צחי הציץ בבלוג ושם לב שהתבלבלו לי הימים. תחקיר קצר העלה ששכחתי לפרסם פוסט שכתבתי על ימים 41-43 שהיו בעיקרם ימי מנוחה. כיוון שלא הופיע הפוסט בבלוג, דילגתי לי בקלילות על ספירת הימים האלו… אז, קבלו תיקון בגוף הבלוג. פרסמתי את אותו פוסט סורר כאן ותיקנתי את כותרות הימים בהתאמה. עימכם הסליחה וטל"ח.

ובחזרה לשידורינו…

עדיין בדרום דקוטה, מחכים למרשם, החלטנו בבוקר יום ד' לעזוב את קסטר ולבקר באיזור נוסף וקצת שונה. שמנו פעמינו אל עבר קניון ספיירפיש, הנמצא מערבית לרפיד סיטי.

היעד הראשון שלנו הוא דדווד, אבל בדרך אליה אנחנו עוברים בעיירה Lead, שם עוצרים להציץ בבור ענקי שנפער בה – מכרה זהב פתוח לשעבר, שהפך לנקודת עניין לתיירים. יותר מדי עניין לא מצאנו בו, אז המשכנו הלאה.

דדווד היא עיירה היסטורית עם עבר של "מערב פרוע" של ממש. גם כאן, מוקד המשיכה העיקרי במאה ה-19 היה עורקי הזהב האיזוריים, אבל המקום התפרסם גם בטיפוסים הקשוחים והמפוקפקים שהתגוררו בו. דדווד אפילו זכתה לסדרת טלביזיה משלה בארה"ב שמהללת את אותם ימים פרועים. במאה ה-20 דדווד כמעט הפכה לעוד עיירה המתנמנמת על זרי תהילת עברה, אבל אז החליטו פרנסי העיר להפיח בה רוח של חיים חדשים. דדווד קיבלה איזור מיוחד לקיים בשטחה הימורים והפכה למיני-וגאס קטנה באיזור הגבעות השחורות.

אנחנו ביקרנו בסלון 10 המפורסם, והגענו בדיוק בזמן להצגה היומית: שחזור רציחתו של האקדוחן ווילד ביל היקוק שנורה בגבו במהלך משחק קלפים בדיוק כאן בסלון 10. כמובן, קודם ליריה יש הסברים רבים מפי השחקן בדמותו של ווילד ביל על חייו (בגוף ראשון). אחרי ווילד ביל עבר מן העולם (על הבמה), נכנסנו לאחת המזללות המקומיות, מקום בשם מוסטנג סאלי, ואכלנו המבורגרים וצ'יפס (המבורגר צמחוני להורים). צחי והבנים גם שיחקו ביליארד במקום (דולר למשחק), ובמכונות ההימורים רק היצצנו אבל לא שיחקנו.

מדדווד נסענו לעבר קניון ספיירפיש ועצרנו בתחילת המסלול למפלי roughlock. אפשר להגיע ממש עד המפלים עם רכב, אבל אנחנו עצרנו במקום ממנו יש ללכת מסלול באורך מייל עד המפלים. מומלץ בחום, שכן המסלול עובר בתוך יער, לצד הנחל המפכה. למרות שהיה יום חם יחסית (החם ביותר עד כה בטיול שלנו – יותר משלושים מעלות), היה נעים וקריר בצל היער.

המפלים לא גבוהים במיוחד, אבל יפים מאד. סביב המפלים יש שבילים סלולים ודקים מעץ שמאפשרים תצפיות מנקודות שונות. נוח מאד לטיול, אפילו עם עגלות.

אחרי הביקור במפלים, המשכנו לנסוע בקניון ולהתפעל מתצורות הסלע ומהנהר הזורם. בשלב מסוים, פרשנו מהכביש ומצאנו לנו ספסל ושולחן לפיקניק ועמדת גריל (אוקי, מנגל). הרבה מה לצלות לא היה לנו ולא רצינו, אבל כן הדלקנו מדורה אחת, וחתיכת מרשמלו אחת נצלתה ונאכלה… צחי נכנס למים, לפחות עד גובה הברכיים – קר, אבל לא יותר מדי.

בערך בשעה שבע, עזבנו את המקום והמשכנו בנסיעה עד רפיד סיטי. עצרנו באיזור המוטלים בכניסה המערבית לעיר וסיימנו את הערב במוטל 6, נקי אך ספרטני למדי, בצפייה עם הילדים בסרט "מפגשים מהסוג השלישי"… לקראת יום המחרת.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. היי איזה יופי אנחנו מאוד נהנים לקרוא על כל החוויות שלכם
    ראינו שלדן נפלו שיניים מזל טוב וואו בטח קיבלת 2 מתנות מפיית השיניים
    שימרו על קשר
    נשיקות מכולם תמשיכו להנות ושימרו על עצמכם

  2. הקניון נראה ממש מדהים!

  3. דןדון איפה השיניים שלך? חמוד שלי אתה נראה מקסים ורון איזה תמונות יפות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט