היום ה-38 – וויומינג לדרום דקוטה

English Recap: Traveling from Wyoming to South Dakota and visiting the Mammoth Site at Hot Springs, SD

סוף כל סוף יושבים בצמד חדרים מסודרים עם קשר אינטרנט טוב ועם מספיק זמן כדי לעדכן את הבלוג. במסורת השבועות האחרונים, אמשיך בעדכונים לפי סדר כרונולוגי.

היום ה-38 (21 ביוני, יום שלישי, נדמה לי…)

פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר עשירה בבסט ווסטרן שלנו בו, בעיירה ויטלנד בוויומינג. הארוחה כללה בשר, ביצים, ביסקיט אנד גרייבי, וכמובן טוסטים, דגנים, פירות ועוד ועוד. הגענו אחרונים לארוחה, בשעה תשע, גם כי קמנו מאוחר יחסית וגם כי שאר האורחים עובדים בחברה שעוסקת בפיתוח מחלף חדש באיזור והשכימו זה מכבר לעמל יומם. בעלת המלון ידידותית להפליא ומפטפטת איתנו בשמחה. כרגיל, התלהבות גדולה מכך שאנחנו מישראל וגם התרשמות עמוקה מהמסע הארוך שאנחנו עורכים. כשמגיע בעלה, מרק, אל חדר האוכל, מיד היא מפגישה בינינו.

מסתבר שמרק הוא נהג משאיות מירוץ – לא משאיות כמו בישראל אלא מה שהאמריקאים מכנים truck, שזה רכבי הפיק-אפ הענקיים שיש פה בכבישים. הוא מורה בעברו שעוסק במעין פרוייקט חינוכי של לימוד ערכים לילדים באמצעות מירוצי המשאיות. הם מציעים לנו לבוא ולבקר את המשאית וגם את חברו של מרק, נהג מכוניות מירוץ ומכונאי שעוסק גם בשחזור מכוניות עתיקות. קיבלנו את ההזמנה בשמחה ובהוקרת תודה.

עד שארזנו והתכוננו לצאת, הגיע מרק אלינו לחדר עם מתנות: עטים, חולצות וכובעים לכולנו! לא הספקנו לעמוד נפעמים לזמן ארוך, כי מיהרנו ויצאנו לדרך בעקבותיו, אל המקום בו הרכבים מאוחסנים. המשאית היא פורד ענקית עם מנוע מיוחד של 700 כ"ס שמאיצה מאפס למאה שישים מייל לשעה תוך אי אלו שניות. מרק הניע את המנוע לכבודנו והשמיע לנו את השאגות המרשימות, אבל אסור לנהוג במשאית הזו בכביש, ולכן היא נשארה בטריילר.

משם עברנו אל המוסך של אנדי, חברו של מרק, וקיבלנו לא רק סיור מודרך והסברים, אלא גם שי: שני פיסטונים מגורזים היטב, שריד מהמנוע של אחת ממכוניות המירוץ שלו שהתפוצץ לא מזמן (עם חתימה מקורית של הנהג). הפיסטונים עדיין איתנו, למעוניינים, אבל נשתדל למצוא להם בית חם בדרך (לא משקל שכדאי להוסיף למזוודות בטיסה).

נפרדנו כידידים אחרי סיור ממצה והמשכנו בדרכנו לעבר דרום דקוטה. הדרך נחמדה, הדשא ירוק והשמיים ענקיים וכחולים, אבל בסה"כ הנוף די חדגוני עד שמגיעים לדרום דקוטה עצמה, שם מתחילות להופיע גבעות הגיר הידועות. אנחנו ממשיכים ונוסעים עד העיירה הוט ספרינגס ומגיעים הישר אל אתר הממותות – Mammoth Site.

זהו אתר חפירות מקורי ופעיל, בו נמצאו עד כה שרידיהן של חמישים ותשע ממותות שכנראה טבעו בבור מים שהיה במקום. ניתן לסייר באתר באופן עצמאי או בסיור מודרך – בכל מקרה מדובר באולם גדול שאפשר גם להקיף אותו בכמה דקות ולידו אולם עם מוצגים שונים המתארים את עידן הקרח באיזור. בסה"כ ביקור מעניין ונחמד. אגב, כשרכשנו את הכרטיסים, שאלה הבחורה בדלפק אם אנחנו military. עניתי לה בצחוק שכן, אבל לא הצבא האמריקני. היא התעניינה לדעת איזה צבא, וכשאמרנו שמדובר בזה הישראלי, החליטה להעניק לנו את ההנחה בכל זאת…

בכל האיזור לא היתה לנו קליטה של טלפון סלולרי וכמובן שלא אינטרנט. השתמשנו באפליקצית ה-GPS לאתר את המוטלים הקרובים לנו ופשוט בדקנו שניים-שלושה, עד שעצרנו במוטל קטן שקרוי Budget Host Inn. השם קצת הרתיע אותי בהתחלה, אבל המחיר היה גבוה כמעט כמו במוטלים האחרים… והחדר היה נקי ומרווח, אז החלטנו פשוט להשאר את הלילה. שימו לב לתמונה של העש הענקי שהיה ליד דלת החדר. מעין פרפר עצום ויפהפה.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. רצינו לבקר שם, אבל הסתפקנו במוזיאון ההיסטוריה של הטבע (האתר בלה בריאה הוא שלוחה שלו למעשה). נדמה לי שהחפירות בהוט ספרינגס "יבשות" יותר, אבל לא יודעת בבוודאות. מה שכן, לחובבי הז'אנר, באתר בהוט ספרינגס יש גם אפשרות לשלב ילדים בצוות החפירה ביום שהבנתי שהוא מאד מאד חוויתי. יש תאריכים מסויימים בהם הם מאפשרים את זה וצריך להרשם מראש.

  2. למי שלא מגיע עד דרום דקוטה, יכול לבקר באתר דומה בל.א
    מוזיאון 'בורות הזפת'-ממומלץ ומעניין.
    המשך טיול מוצלח ומעניין 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט