ימים 14 ו-15 – מונטריי ובדרך ללוס אנג'לס

סוף סוף קיבלתי את הלפטופ לרשותי. הילדים, בסיוע אבא שלהם, התחילו משחק קווסט ארוך ויש לנו עכשיו תחרות של ממש על זמן מחשב…

אתמול קמנו מוקדם, ויתרנו על ארוחת בוקר ויצאנו כבר בשבע וחצי בבוקר מהמלון אל עבר פארק המדינה פוינט לובוס, מדרום לעיירה מונטריי. הגענו ממש עם הפתיחה ונכנסנו בלי קושי, כשלפנינו היו רק 4-5 מכוניות בתור. מאוחר יותר, כשיצאנו, כבר היה כל כך עמוס, שהפסיקו להכניס רכבים באופן חופשי והכניסו רכב רק אחרי שרכב אחר עזב את המקום.

כל כך מוקדם, השבילים היו כולם לרשותנו, אבל מצד שני היה די קר, והרוח מהאוקיינוס הכריחה אותנו לעשות את השעה הראשונה עם מעילים עלינו. מאוחר יותר, השמש חיממה מספיק כדי להיפטר מהמעילים.

השמורה אכן יפה מאד. שילוב של יערות סבוכים ובהם עצים מכוסי טחב משתלשל, עם חופים  פראיים, חלקם עם מצוקים וחלקם עם גישה לחוף, שמולם אפשר להבחין בכלבי ים, אריות ים, לוטרות ושקנאים.

הלכנו בקצב נינוח בשבילי השמורה, גם לאורך החוף וגם בשבילי היער. בחוף צ'יינה – China Cove – עצרנו לכחצי שעה והילדים שיחקו בחול והרטיבו רגליים (לפחות דן… וגם את הנעליים והגרביים)… כשכל הזמן כלבי ים מציצים עליהם מבין הגלים, ממרחק מטרים ספורים. שימו לב לראש המציץ מהמים בתמונה…

למרות שניכר היה שיש הרבה יותר מטיילים לקראת הצהריים, בסה"כ לא היתה צפיפות שאנו מכירים משמורות טבע בישראל בחגים. אפשר היה בהחלט "להתחבר" לטבע ולהנות מהשמורה.

אחרי ארבע שעות של ביקור בשמורה, התכנסנו לסיום ויצאנו בחזרה אל מונטריי, שם קנינו לילדים ארוחות במקדולנדס ויצאנו לשבת ולאכול בגן של דניס דה מניס, הרי הוא דני שובבני. למעט פסל בכניסה לגן ועמדת קומיקס, אין בגן משהו שבאמת קושר אותו לדניס. מה שכן יש זה שפע מתקנים לילדים, וגם קטר רכבת ישן שאפשר לטפס עליו. מה שעוד היה זה המון המון משפחות עם ילדים שבאו לחגוג את ממוריאל דיי בגן. לילדים הצפיפות לא הפריעה במיוחד ובילינו שם שעה ארוכה.

גן השעשועים הזה נמצא בתוך פארק דל אסטרו שבו גם מדשאות גדולות ואגם. כמובן שהילדים התעקשו על סיבוב בסירות הפדאלים. תמורת $16 לחצי השעה, קיבלנו חגורות הצלה וסירה תכולה, ואבא והבנים יצאו לשוט בעוד שאני התיישבתי לנוח בצד האגם. אחרי כחמש דקות, ראיתי אותם שבים לרציף, מורידים את אבא והופ… הילדים ממשיכים לשוט לבדם.

מסתבר שהחליטו שאבא מפריע יותר מאשר מועיל, והוא מבחינתו החליט לפרוש. מהר מאד צפה ועלתה בעיה – יש רוח חזקה באגם, ובעוד שהדיווש אל החלק הרחוק מאיתנו היה קל יחסית, לא היה ברור איכה תשובה הדוגית לחוף, כלומר למעגן ממנו יצאה.

"הם מגיעים כמעט לגדה השנייה של האגם… מה יהיה?"

"באמת מעניין, אולי נצטרך לשכור עוד סירה ולחלץ אותם."

"העיקר שלא יחליטו לנטוש את הסירה ולרדת בגדה שממול…"

ובעוד אנחנו מדברים, הופה – דן מוריד את חגורת ההצלה ומדלג בעוז מהסירה אל החוף הרחוק מאיתנו… אחרי כמה שניות בהן הוא מנסה למשוך את הסירה אחריו אל החוף ללא הצלחה, הרוח מתחילה שוב להרחיק את הסירה ואנחנו צופים במתח בדן רץ ומדלג בשנייה האחרונה בחזרה אל הסירה, שם רון מקפיד לתת לו מהר את חגורת ההצלה שלו…

בקיצור, היה מעניין. בסופו של דבר, שני הימאים האמיצים דיוושו ללא הרף והצליחו להגיע אלינו ואל המעגן. היתה להם הרפתקה נהדרת והם היו אחוזי התרגשות ומרוצים מאד.

יום 15 – נסיעה ללוס אנג'לס

זהו, הבוקר עזבנו את מונטריי. החלטנו לוותר על כביש 1 משתי סיבות –

1. לא ברור היה אם החסימה דרומית למונטריי נפתחה, אבל כן ברור שבחלקים אחרים של הכביש התנועה קשה, ומפעילים שם נתיב אחד בלבד. היום ממוריאל דיי והיה צפוי עומס גדול בכביש, על אחת כמה וכמה בכבישים צרים שאמורים להכיל הרבה תיירים.

2. מיהרנו להגיע ללוס אנג'לס כדי לנסות ולהשיג את התרופה שאנחנו מחפשים. מחר בבוקר ניגש לבית מרקחת וניתן את המרשם, ואז נשאר באיזור כמה שידרש, עד שבוע, כדי לקבל אותה. כדי להספיק את כל זה ולהגיע ללינה המוזמנת הבאה שלנו בגרנד קניון, צריך היה להגיע היום לל"א.

התכנית היא לקחת יומיים לביקור בחלק הדרומי של כביש 1 במהלך השבוע הקרוב.

זהו. היום עבר בנסיעה. שמונה שעות על הכבישים, עם הפסקות מדי פעם לאוכל ופיפי. הגענו ללוס אנג'לס בערב והתמקמנו במלון טרבלודג' שבשדרות סאנסט פינת ורמונט. עם ההגעה יצאנו לטייל בדרך לאורך השדרה בשאיפה אולי להגיע עד "הוליווד" התיירותית, אבל מדובר בשעה וחצי הליכה מהמלון ונהיה כבר מאוחר. עצרנו אחרי שעה, בגלידרייה של בסקין רובינס, אבות כל חטא, ומשם לקחנו מונית בחזרה למלון.

זהו. מחר יוניברסל סטודיוס! הנה גלרית התמונות של אתמול.

אוהבים ומתגעגעים – תכתבו לנו תגובות!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. סבא צביקה לצחי לענת ולשני ניניי רון ודן הייקרים קראתי בשקיקה את הקורות אתכם הידד הידד
    לאומץ הלב של שני דרדקים חכמים ומליאים תחבולות וכמובן מוטלתחובה עלכל אחד ואחד לשמור
    על הטבע סבא צבי מאחל לכם הנאה מרובה וטיול נעים מזכרת לשנים רבות
    הרבה ה רבה נשיקות ומתגעגעים ו ל ה ת ר או ת

    ממי
    לאים

  2. הי ענת וצחי,מחר שבועות בארץ זבת חלב

  3. תודה לכולם על התגובות!
    אורלי – מחר אנסה לצלם את החדר במלון אחרי שיסדרו אותו. מדובר בחדר הקטן ביותר שהיה לנו עד עכשיו, אבל למעט העניין הזה, אין לי טענות. שטח "המחיה" מצומצם, אבל דווקא חדר האמבטיה בסדר ויש עוד חדרון ארונות. אינני בטוחה שזה העיצוב בכל החדרים, אבל ככה זה בחדר 280. השירות אדיב, החדר נקי ויש אפילו ארוחת בוקר עם טוסטים וקורנפלקס.
    שלומי – אני מקווה מאד שנראה דובים בילוסטון! אולי גם במקומות אחרים. היינו היום בכל מתקן ביוניברסל חוץ מהמומיה, שאף אחד מהילדים לא העז לעלות עליו ואנחנו הגדולים הודינו לאלים המצריים על כך. אעלה תיכף פוסט עם תיאור היום ותמונות.

  4. גם אנחנו עברנו כשהילדים החליטו להוריד אותנו להמשיך לדווש לבד, כל הכבוד לכם על ה"קוליות" שהפגנתם כשראיתם אותם בצד השני של האגם.
    תהנו ביוניברסל, כיף גדול.

  5. עוקבת אחרי הפוסטים ונהנית מאוד לטייל יחד איתכם! כמו שאביה אמרה, בהצלחה עם התרופה! לא נורא על ההפסד של חלק מכביש 1, לפחות תראו את רובו ותמנעו מהפקקים. מאוד אוהבת את הקצב הנינוח שלכם. תמשיכו לעשות חיים ולחלוק את החוויות והתמונות (:

  6. נופים מדהימים! ונראה לי שיש לכם מזל עם מזג האוויר.

    איזה כיף לראות שאתם כל כך נהנים!

    ד"ש…

  7. לענת והמשפחה שלום רב
    שמח לראות שאתם ממשיכים לבלות ולהנות
    רציתי לעדכן אותכם שכרגע הוציאו אזהרת דובים מחודשת בילוסטון
    ככה שיש עוד תקווה למרות הדאגה של טניה שפספסתם משהו
    בכל מקרה אם שרדתם את המומיה ביוניברסל אני בטוח שתשרדו גם אותם

    המשך טיול מוצלח
    שלומי

  8. ענת ,

    תודה על הבלוג הנפלא שלך.
    הדבר הראשון שאני עושה בבוקר זה לפתוח את הדואר ולראות אם יש סיכום יומי, אני כל כך נהנת לקרוא את חוויותכם, ומקווה שתשיגו במהרה את התרופה וקדימה לגרנד קניון.

    אשמח לשמוע קצת יותר פרטים על המלון שאתם ישנים בו בלוס אנג'לס .

    תודה והמשיכו לחוות חוויות
    אורלי

  9. ענת והמשפחה,
    איזה יופי של חוויות וסיכומים שלא לדבר על התמונות.
    ברור מאוד שהביחד המשפחתי עושה לכם טוב ואפילו מצוין.
    בהצלחה בעניין התרופה ותמשיכו ליהנות ולחוות!

    אביה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט