יום 13 – מונטריי

התעוררנו לבוקר שמש נוסף במלון בסט ווסטרן במונטריי. מוסיפה כמה תמונות להראות את החדר שלנו (בגלריה בתחתית הפוסט). ארוחת בוקר מהירה לי ולרון ואנחנו יוצאים לסופרמרקט סייפוווי הקרוב לעשות קניות.
הסניף הקרוב אלינו גדול מאד ושוב אני מתרשמת מהמגוון והשפע. יש בסניף הזה גם מאפייה גדולה, ולקראת יום הזיכרון (מחר) יש הרבה עוגות ועוגיות (קאפ קייקס) בעיטורי הדגל האמריקני. בכלל, אמנם יש מחלקת ירקות ופירות ענקית, אבל אין ספק שהתזונה האמריקנית משופעת בהרבה יותר סוכר ושומן מן החי. המון המון עוגות, מתוקים ובשר. אפילו ראינו דליים  של שומן חזיר על המדפים. אגב, בין המדפים של הרטבים לפסטה מצאתי את ישו –

בסופו של דבר, אחרי סיור קולינרי אנתרופולוגי, צחי הגיע עם דן, שילמנו ויצאנו לדרכנו. אגב, ממליצה בחום על כרטיס מועדון של סייפווי – חוסך באופן קבוע כעשרה אחוז ממחיר הקנייה.

היעד שלנו להיום היה האקווריום. בהתאם להמלצות מטריפ אדוויזר, חנינו במרחק חמש דקות הליכה מהאקווריום ברחוב שניתן לחנות בו חינם וללא הגבלת זמן. ההליכה לאקווריום היא לאורך הטיילת, ונהננו מיפי הרחובות וממראה כלבי ים שרועים בשמש במפרצון קטן בדרך.

האקווריום גדול ומרשים, אבל אני חייבת להודות שקצת התאכזבנו, אולי כי הציפיות היו גבוהות מדי?? אני מניחה שגם לעומס המבקרים המטורף במקום היתה השפעה – היום התחלנו באופן רשמי את סוף השבוע של ממוריאל דיי והדבר ניכר בריבוי המבקרים בכל אטרקציה תיירותית.

תצוגת המדוזות אכן מרשימה, ובעיקר החלק שבה שמסביר על הפלנקטון. תצוגה דינמית אינטראקטיבית, בה הקרנה של זרם פלנקטון "זורמת" על הקירות, והילדים יכולים ללחוץ על "גרגר" פלנקטון כדי להגדיל אותו ולראות את החיה הזעירה מקרוב. באותו המקום, זכינו גם לראות מדוזה תינוקת במיקרוסקופ!

בכלל, הדגש כאן הוא על לימוד וחינוך. בכל מקום ובכל תצוגה מפרטים לגבי סכנות זיהום הים, ההתחממות הגלובלית והשפעת הדיג האינטנסיבי על הים. תצוגות שלמות הן ללא בעלי חיים "חיים" אלא רק מוצגים. מצד אחד, אין ספק שזה חשוב, מצד שני, לאקווריום באים כדי לראות חיות אז…

כך או כך, הילדים נהנו מאד מכמה מהתצוגות האינטראקטיביות. אין ספק שפסגת הביקור היתה בתצוגת סוסוני הים, שם היה משחק מחשב בו יכלו המשתתפים לנסות ולהסוות את סוסון הים שלהם ברקע התמונה, לפני שמגיע הדג הגדול וטורף את כל מי שלא הסתווה כראוי.

מוצג יחודי אחר היה מקום בו כל אחד יכול לבחור מחוייבות אחת לשיפור איכות הסביבה. מתחייבים, מצטלמים ועל גבי מסך גדול מופיע סרטון ובו דמות ועליה הראש של המתחייב מדגימה את ההתחייבות בסרטון משעשע. קישור לתוצאה שולחים לך גם באימייל וכך זה נראה.

בצהריים חזרנו למלון למנוחת צהריים להורים ושידורי בוב ספוג בלופ לילדים. אחר הצהריים, התעוררנו לערב סגרירי ואף גשום ובכל זאת יצאנו לדרכנו לפגוש חברים בסנטה קרוז. את דייויד פגשנו בישראל לפני שלוש שנים, כשהיה בהשתלמות מטעם הכנסייה שלו. פגישה מקרית בינינו הובילה כמובן להזמנתו אלינו הביתה, לאירוח אצלנו, כולל טיול משותף לרמת הגולן. הפעם הגענו לביתו בסנטה קרוז, לארוחת ערב משותפת איתו ועם שלוש בנותיו המקסימות (את קייט הרעיה פיספסנו…. השתתפה בהופעה ולא היתה בבית).

אחרי ארוחת הערב יצאנו כולנו בשני רכבים אל העיר סנטה קרוז לביקור בחנות הממתקים והגלידות מריניס Marini's, השוכנת באותו מקום בעיר כבר כמעט מאה שנים. תמונות בגלריה…. הצלחנו להמנע מקניית שוקולדים, והתמקדנו בגלידה המצויינת. נפרדנו מדיוויד ומשפחתו ונסענו, בגשם שוטף, בחזרה למלון במונטריי.

זהו – מחר, אם הכל יסתדר, נבקר בפוינט לובוס. אני קצת סקפטית לגבי הצלחתנו להכנס לשמורה בסופשבוע של ממוריאל דיי, אבל ננסה. לילה טוב לכולם!

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אוֹרִי

    ענת, אנשים מגלים את אלהים בהרבה מאד מקומות. זה כנראה קשור לתהליכים שאתה עובר עם עצמך. אני שמח לראות שאת מצאת אותו במדף של הרטבים לפסטה.

  2. רבקה.ק.

    איזה תמונות מרהיבות! איך רואים שהילדים נהנים!!!

    רבקה

כתיבת תגובה