24 במאי 2011 – יוסמיטי
הפוסט הזה יהיה קצר יותר, אבל על הכמות נפצה באיכות ויזואלית בגלריה.
קמנו אחרי לילה קר (מזל שקנינו שקי שינה!) ואחרי קפה של בוקר בקפיטריה של קרי וילג', צעדנו כולנו אל עבר מרכז המבקרים. בדרך, שני צבאים מלחכים עלים ממש ליד הקמפ. מזג האוויר נפלא, ואנחנו מקבלים את המלצת הריינג'ר לעלות אל מפלי יוסמיטי העליונים. כשיוצאים החוצה ומביטים למעלה, אני מבינה את גודל הברוך… מדובר בטיפוס מעלה עד פסגות הצוקים המקיפים אותנו…
השביל מוביל אותנו אל המפלים התחתונים: רעם מרשים של אשד מים לבן שניתך מגובה עשרות מטרים. מסביב מטיילים רבים שנהנים מהנופים מנקודות שונות בשביל וגם אנחנו לא מפסיקים לצלם.
עוברים על פני נקודה בה נערכים שיעורי טיפוס סלעים rock climbing וממשיכים לעבר השביל. לא עולים יותר מדי, כשאצלי רגל ימין מכריזה על יום מחלה ורון מודיע שהוא מותש ולא יוכל להמשיך. אבא צחי מאוכזב קצת, אבל לפחות דן ממשיך איתו הלאה. בשלב זה אנחנו נפרדים.
אני ורון העברנו את היום בנעימים בביקור במרכז המבקרים, נסיעה בשאטל של העמק וסתם בילוי שקט באוהל שלנו. אבא ודן חזרו רק בשמונה בערב, עמוסי חוויות. הם טיפסו עד הפסגה ודומני שהתמונות שצילמו יספרו את הסיפור טוב ממני.